עזרה בפינוקים

[אורן של איה]

עזרה בפינוקים

נכון שכנראה אין קשר לפגות, אבל אנחנו משתגעים. בגלל שבהתחלה היא הייתה כל כך קטנה היא הייתה כל הזמן על הידיים. היום אין שום דרך אחרת, והיא כבר לא קטנה. היא לא ישנה הרבה, והיא בוכה המון. ברגע שמרימים אותה על הידיים ומתחילים ללכת- הופ! נגמר הבכי תוך שניות!! בלילה היא חזרה להתעורר כל שלוש- שלוש וחצי שעות וביום היא כמעט לא ישנה!!! אנחנו נגמרים!!!! מה עושים? מתחילים ללמד שיש גבולות? או שתינוק צריך לקבל מה שהוא רוצה ועל ההורים לנשוך שפתיים? האם בכלל יש טעם ללמד גבולות בגיל כ"כ צעיר? מצד שני- היא בעצמה יודעת שיש הבדלים ביני לבין רוית והתגובות שלה שונות... מה עושים? איך מתמודדים עם בכי כזה? (שאין לו שום אחיזה בריאותית או פיזיולוגית- ההוכחה היא הפסקת הבכי תוך שניות!!!) PLEASE HELP!!!!

 

[אמא של עמרי]

לאורן

כן זה הגיל בו גוברת חרדת הנטישה מיכם . דפוסי השינה קצת משתנים ואולי מציק לה משהו כמו שיניים . יש שיטות גישות שונות ואין שיטה טובה יותר או פחות, זה תלוי רק בכם ובמה שמתאים לכם . ראשית כמובן שבלילה יש לשמור על החושך היחסי וטון דיבור נמוך ובמקום להרים על הידיים אתם יכולים לנסות לעמוד ליד מיטתה ללטף לשיר בלחש ולהפגין נוכחות עד שנירדמת ובהדרגה תוכלו להתרחק ( זה תהליך שדורש בניית אמון וסבלנות ) כמו כן שיטת ה- 5 דקות המפורסמת שאולי מוקדמת לגילה אבל הסיגנון של בניית אמון . או שיטה אחרת של הענות וסיפוק צרכים מידיית שבה אנחנו בחרנו עקב העייפות המצטברת פשוט גם ככה מיטתו של עמרי היתה בחדרנו , בשלב מסויים הוא עבר למיטתנו בהתחלה עוד הייתי מחזירה אותו למיטתו אחרי שהיה נירדם ובהמשך גם מיזה התעייפנו ונישאר לישון במיטתנו עד היום ( קרוב לגיל 3 ) השינה שלו מעולה יש משהו מאוד מרגיע בלינה המשותפת " ומלמד".. אותו לישון כמונו . אבל שוב כל פתרון שלא תמצאו הוא טוב אם הוא טוב לכולכם . וגם צריך לשים לב שאולי היא מגיעה ללילה " לא מספיק עייפה " . אולי ישנה יותר מידיי מספר שעות קודם . ופשוט מתעוררת " ומשתעממת ".. אני בטוחה שזה יסתדר . בהצלחה

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifהיי אורן

גם אצלנו היתה בעיה כזו שמאור היה קטן. הפינוק הנוראי הזה בגלל כל מה שהוא עבר ( היום אנחנו משלמים על פינוק יתר ) אבל, אני לא ויתרתי, שהוא היה בוכה בלילה , לא היתי מרימה אותו מיד מהמיטה, פשוט הייתי עומדת לידו ומלטפת אותו ( בעיניים עצומות כמעט לגמרי ) תופחת קצת על הגב ומחכה שיירגע, כל התהליך לוקח סה"כ כמה דקות , אבל באמצע הלילה זה נראה כמו נצח. בעלי למשל, לא יכול היה לשמוע את מאור בוכה , היה לו מאוד קשה , אבל לא ויתרתי, וההתעקשות השתלמה בסופו של דבר, כל עוד הוא היה במיטת תינוק , לא היו בעיות של לינה משותפת איתנו. ברגע שהוא עבר למיטת נוער...........התהפכו היוצרות, אבל אני מאוד נהנת מזה שהוא בא אלינו למיטה חוץ מהימים שהוא עושה פיפי........

 

[אמא של האפון2]

ואני חשבתי שזה קורה רק אצלנו

הגיע הזמן שנחשוף אותו בשמו - עילי מסרב לישון בעריסה ובכלל - הוא הולך לישון ב-23:00 כל יום מתעורר כל שעתיים והפתרון כמובן על הידיים או בסל קל משיחה קצרצרה עם פיזיותרפיסטית היא אמרה שאולי יש לו עיכוב בתחושות ולכן הוא מעדיף תנוחה מערסלת ואני כבר חשבתי שאנחנו צריכים פסיכולוג...

 

[טל של אשחר]

זה נורא אישי..

אבל אני בעד גבולות . אצלינו שיטת החמש דקות עשתה נפלאות .( להכנס לחדר בלי להרים מהמיטה כל חמש דקות ורק ללטף ולהרגיע בתוך המיטה ).בהתחלה זה קשה לשמוע אותם בוכים אבל בגדול , אם שומרים על עקביות זה משתלם גם להם , כי הם מתחילים לישון רצוף . צריך עצבים של ברזל בימים הראשונים והכי חשוב להיות עיקביים . שוב אני אומרת זה לא מתאים לכל אחד . ( אבל אצלינו בשעה 8:00 דממת אלחוט עד הבקר עם שלשה ילדים )

 

[מור של תומר ומיה]

לדעתי יש קשר לפגות ...

הפיזיותרפיסטית של מיה סיפרה לי שאצל פגים רבים שהיא מטפלת בהם יש את חוסר השקט הזה. זו תופעה ידועה אצל פגים, והרבה תולים את זה בלידה הטראומטית ובפרידה המוקדמת מהרחם, שגורמת לחסך בגירויים מסוימים, ועודף בגירויים אחרים. עם מיה, נקטתי בגישה של הפוך על הפוך מהיום שבו באה הביתה. המון מנשא (כל היום עלי ...), המון הנקות, עיסוי בכל ערב לפני השינה, ועוד. בפעמים שבהם השכבתי אותה לישון במשך היום השכבתי אותה בתוך פוף או כרית הנקה, כך שעדיין היתה לה תחושה שהיא עטופה ומוגנת מכל הכיוונים.