עזרה במשלים

[in stigmata]

עזרה במשלים

שלום אחים משיחיים יש לי שאלה, והיא נמצאת פֶּרֶק כה שבבשורה על פי מתי: מה אומרים אותם משלים, ומה משמעותם ? נ.ב, מחרוזת טפילה, מאיפה וכמה ?

 

[in stigmata]

פרק כה

ודה מראש על תשובתכם

 

[in stigmata]

סליחה, עכשיו זה בסדר

 

[salt of earth]

היי חבר יקר ../images/Emo9.gif

מזמן לא ראינו אותך בפורום

בקיצור רב מאוד- אני אביא פירוט עוד קצת, המשלים מדברים על מלכות השמיים. לגבי מחרוזת התפילה אז זה משהו שכתבתי בפורום אחר. מחרוזת התפילה rosary- נהוג לחשוב שהיא התחילה כאשר אנשים מהעם (לא אנשי דת ולא נזירים) רצו לחקות את תפילת הנזירים וקריאת התהילים ונהגו לאחר כל פרק לקשור קשר בחבל, אבל חלק מהאנשים האלה שלא ידעו לקרוא התחילו לומר את תפילה "יהי שלום עליך מרים" 150 פעם.

The first clear historical reference to the rosary, however, is from the life of St. Dominic (+1221), the founder of the Order of Preachers or Dominicans. He preached a form of the rosary in France at the time that the Albigensian heresy was devastating the faith there. Tradition has it that the Blessed Mother herself asked for the practice as an antidote for heresy and sin. One of Dominic's future disciples, Alain de Roche, began to establish Rosary Confraternities to promote the praying of the rosary. The form of the rosary we have today is believed to date from his time. Over the centuries the saints and popes have highly recommended the rosary, the greatest prayer in the Church after the Mass and Liturgy of the Hours. Not surprisingly, it's most active promoters have been Dominicans. Rosary means a crown of roses, a spiritual bouquet given to the Blessed Mother. It is sometimes called the Dominican Rosary, to distinguish it from other rosary-like prayers (e.g. Franciscan Rosary of the Seven Joys, Servite Rosary of the Seven Sorrows). It is also, in a general sense, a form of chaplet or corona (also referring to a crown), of which there are many varieties in the Church. Finally, in English it has been called "Our Lady's Psalter" or "the beads." This last derives from an Old English word for prayers (bede) and to request (biddan or bid).​

מצורף קישור מפורט על מחרוזת התפילה

 

[salt of earth]

עוד פעם הקישור

http://www.catholic.com/library/Rosary.asp

 

[lion 7]

אני זוכר שענינו על אותה שאלה

ואני הוספתי גם את החומר המתורגם מערבית אחד הקדושים שהיתה לו ההתגלות בספרד בשם עבד אל-אחד שחי מ 1221-1170 יחד עם אב אחר , פעלו להעשיר את תפילת אל-וורדיה (רוזרי) בהכנסת הסודות השלושה מהם השמחה, התהילה, הצער כך הנחה אותו אלסיידה אלעזראא הגברת הבתולה , על מנת להביט בחיי ישוע וחיי אמו מרים שנקראת אלמסבחה אלורדיה, והתחלקה לשלוש חלקים כך שהאפיפיור יוחנן פ. השני הוסיף חלק רביעי שהצהיר על זה במסרו האפיפיורי ביום 16-10 לשנת 2002. כל פרק מחולק בתורו לחמישה בתים וכל בית בנוי מעשרת כדוריות שמוסיפים להם כדורית(חרוזית) גדולה בין כל בית ואחר, על מנת להתפלל את התפילה הרבנית (אלרבאנית :אבאנא אלזי . אבינו שבשמים) כפי שלימד אותה ישוע... ימים לתפילת אלוורדיה ימי שני ושבת -סודות השמחה... ימי שלישי ושישי -סודות העצב.. ימי רביעי וראשון -סודות התהילה .. ובימי חמישי להתפלל את סודות האור. כמובן בהתגלות המרימית מבקשת הבתולה להתפלל את תפילת המיסבחה אלוורדיה וזו בקשה מהתגלותיה ובקשותיה בעולם כולו. איך מתפללים במיסבחה או בשרשרת ? 1-מטצטלבים בשם השילוש. 2-תפילה לרוח הקדש תחילתה בערבית (הלום איוהא אלרוח אלקודוס>בוא עלינו רוח הקדש... (ובסיום) ..תן להם האושר הנצחי .אמן 3- מתפללים פיעל אלנדאמה (פועל החרטה). فعل الندامة 4- תופסים בצלב של המסבחה והוגים קאנון האמונה (אואמן באלאה וואחד> מאמין באל אחד..) 5- תפילת אבאנא (אבינו שבשמים) החרוזית הראשונה מעל הצלב. ‏6- מתפללים שלוש פעמים אלסלאם אלמלאיכי (שלום המלאכים). 7-אחר כך ``התהילה לאב לבן כפי שהיה בראשית ועכשיו ולנצח.. מחמת אי קריאה באתר אני מניח שאלה עקרון תפילת המסבחה הוורודה. על פי בקשות התגלות מרים בעיירה פאטימה ובלורד למאמינה בזמנים שונים ואחרים כמו שהיה באיטליה.

 

[in stigmata]

עוד פרטים על המשלים

קודם תודה, שוב פעם, והפעם אפשר עוד הסברים על פירושם, זה שזה מדבר על מלכות שמיים זה אני יודע, מה עוד? (פשוט לא הבנתי אותם, ומה כל משל, כמו "השמן", "מנורה" וכו' אומרים וכן, עוד שאלה עם כבר, מה שאתם אומרים על סיגוף הגוף, כמו אופס דאי, נכון לעשות זאת או שיגעון פנטי

 

[ד ר א ל]

הסרטון הזה נראה לי כלועג על כל העניין

האנשים האלה נראים לי לוקים במופרעות נפשית כלשהיא.. הם טועים מאד אם הם חושבים שהייסורים יקרבו אותם אל ישוע ודרכו. כלומר אל אלהים והאושר הנצחי.

 

[lion 7]

יש כאלה שמגזימים כמו בסרט

מודע לי על מנזר שתנאי הקבלה לנזירות הוא הליכה על חצץ לוהט זו היתה דרך כמו שחווה אוגוסטינוס הקדוש במדבר, נראה לי שהוא הגזים, גם בהופעת החיות שרצו לאכול אותו שימו לב שכתוב שהגוף של הנוצרי הוא משכן של רוח הקדש, אז למה לבצע בו עבירות ושחיתות? בעיני זו לא דרך להקרב או להיות סופי נוצרי, יש הרבה דרכים בכדי לרוחניות מלבד ההלקות והדם המיותר, יש את הצום, ולהיות אדם ישר,,, מה רע? הסרט גם מגזים קצת כזה שלא המשכתי , כי היה מזעזע

 

[salt of earth]

אני לא מכירה הרבה על הארגון

אבל אני בעקרון מסכימה עם ליון, כי מהתיאור שהסרטון הוא מזעזע החלטתי לא לצפות בו. אני התחלתי לקרוא בערך הזה http://en.wikipedia.org/wiki/Opus_Dei לפי דעתי סגפנות צריכה להתחיל קודם כל מהנפש, אבותינו נהגו לצום כדי לאמן את הנפש למצבים קשים וכדי להזדהות עם כאבי ישוע, אבל מזה ועד לדם זה כבר יותר מדי

 

[lion 7]

בקיצור רב

משל הבתולות מדבר על אופן היות הנוצרי מוכן ( אפילו בשעה מאוחרת בלילה= צריך להיות תמיד מוכנים להילקחות בעת ביאת ישוע בשנית) השאר על אותו משקל, להיות מוכנים וגם ערים באמונה, לא להגרר לתאוות העולם, תמיד הלפיד דלוק, שזה הוא לפיד האמונה, בלי זיופים, מתפללים בכל עת, הלב צריך להיות כל הזמן תלוי בישוע, דרך חיינו, בעבודה בלימודים וכול בקשר למשל השני, היות ואנו עם קדוש ויש לנו את הככרות الوزناات , זאת אומרת שלכל אחד בבנין המשיח שהוא הראש יש תפקיד, אחד מורה אחד מבשר אחר מתפלל, לאחרים שחיים לפי דרך הראויה לנוצרי הוא גם מראה את הבשורה מס חמש (כפי שאמר פאלוס) הוא בעקיפין מביא אנשים לעדר כאשר הוא מראה את הצד הטוב של ישוע, ישוע אמר תהיו כמוני, ואכן כך הוא הנוצרי, הוא חייב להיות ספר פתוח שאחרים יכירו את המשיח בחייו, זה מאוד דומה ללוט, לוט לא היה כמו דודו אברהם כברכה ותהילה לאלוהים, לוט ידע מי הוא אלוהים ולא סיפר, יש נוצרים יודעים את הסוד זה ולא מספרים לאחרים, או פשוט מסתתרים מהעולם בכל מיני דרכים, הם לא סוחרים בככרים ומביאים הפסד לא רווח מקווה שהסברתי את המשלים, שהם מיועדים להיות בהיכון לביאת האדון בכל עת

 

[salt of earth]

על המשל של הבתולות והמנורה

"אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְעֶשֶׂר עֲלָמוֹת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן וְיָצְאוּ לִקְרַאת הֶחָתָן. 2 חָמֵשׁ מֵהֶן הָיוּ כְּסִילוֹת וְחָמֵשׁ הָיוּ נְבוֹנוֹת, 3 שֶׁכֵּן הַכְּסִילוֹת לָקְחוּ אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְלֹא לָקְחוּ אִתָּן שֶׁמֶן, 4 אֲבָל הַנְּבוֹנוֹת לָקְחוּ שֶׁמֶן בִּכְלֵיהֶן יַחַד עִם מְנוֹרוֹתֵיהֶן. 5 כֵּיוָן שֶׁהִתְמַהְמַהּ הֶחָתָן נִמְנְמוּ כֻּלָּן וְנִרְדְּמוּ. 6 בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה, 'הִנֵּה הֶחָתָן, צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ!' 7 אָז הִתְעוֹרְרוּ הָעֲלָמוֹת הָהֵן וְהֵכִינוּ אֶת מְנוֹרוֹתֵיהֶן. 8 אָמְרוּ הַכְּסִילוֹת לַנְּבוֹנוֹת, 'תֵּנָּה לָנוּ מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּכֶן, כִּי מְנוֹרוֹתֵינוּ דּוֹעֲכוֹת'. 9 עָנוּ הַנְּבוֹנוֹת וְאָמְרוּ, 'שֶׁמָּא לֹא יַסְפִּיק לָנוּ וְלָכֶן. לֵכְנָה אֶל הַמּוֹכְרִים וּקְנֶינָה בִּשְׁבִילְכֶן'. 10 בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ לִקְנוֹת בָּא הֶחָתָן; הָעֲלָמוֹת הַמּוּכָנוֹת נִכְנְסוּ אִתּוֹ לַחֲתֻנָּה וְהַדֶּלֶת נִסְגְּרָה. 11 לְאַחַר מִכֵּן בָּאוּ גַּם שְׁאָר הָעֲלָמוֹת וְאָמְרוּ, 'אֲדוֹנֵנוּ אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לָנוּ'. 12 אַךְ הוּא הֵשִׁיב, 'אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶתְכֶן'. 13 לָכֵן עִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הַיּוֹם אַף לֹא אֶת הַשָּׁעָה." מסופר על 5 בתולות חכמות ו 5 בתולות כסילות. השמן המוזכר פה מסמל את המעשים הטובים והקדושים אשר מאפיינים את המאמין כי המאמין נותן לרוח הקודש להדריך אותו, בעוד שהכסילות לא הכינו שמן כלומר הם לא הגישו את המעשים הטובים שמודרכים ע"י רוח הקודש, כנראה שהיו מוסחות ואולי הן ויתרו והשתעממו ולכן לא חשבו על הרגע שבו יגיע החתן (המשיח) ויראה מה כל אחד עשה. וכעת זה מאוחר מדי אי אפשר להביא שמן מאף מקום. ולכן מי שנכנס בדלת זה האנשים שחיכו והיו מוכנים לבוא המשיח ואלה שהיו מוסחים ולא התעניינו ולא חיכו לחתן שיבוא נשארו בחוץ ואיבדו את מלכות השמיים. הכסילות לא הכירו את ישוע ולא اختبروه ולכן ישוע לא הכיר מי הם כי הם לא היו בשותפות איתו ולא מסרו את חייהן לו . וכאשר הגיע זמן האמת הן לא היו מוכנות, יכול להיות שהאמונה שלהן הייתה שטחית, יכול להיות שהן רצו לפגוש את המשיח אבל לא היו מוכנות להתאמץ, לא היו מוכנות למסור את חייהן לו.

 

[salt of earth]

על המשל של העבד וההון

"דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאִישׁ הַיּוֹצֵא לְמַסָּע. קֹדֶם לָכֵן קָרָא לַעֲבָדָיו וְהִפְקִיד בְּיָדָם אֶת הוֹנוֹ; 15 לְאֶחָד נָתַן חָמֵשׁ כִּכְּרֵי כֶּסֶף, לְאַחֵר שְׁתַּיִם וּלְאַחֵר אַחַת, לְכָל אִישׁ לְפִי כִּשְׁרוֹנוֹ, וְנָסַע. 16 זֶה שֶׁקִּבֵּל חָמֵשׁ כִּכָּרִים הָלַךְ מִיָּד, סָחַר בָּהֶן וְהִרְוִיחַ חָמֵשׁ אֲחֵרוֹת. 17 כְּמוֹ כֵן זֶה שֶׁקִּבֵּל שְׁתַּיִם הִרְוִיחַ שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת. 18 אַךְ זֶה שֶׁקִּבֵּל אַחַת הָלַךְ וְחָפַר בָּאֲדָמָה וְהִטְמִין אֶת כֶּסֶף אֲדוֹנָיו. 19 אַחֲרֵי זְמַן רַב בָּא הָאָדוֹן שֶׁל הָעֲבָדִים הָהֵם וְעָרַךְ עִמָּהֶם חֶשְׁבּוֹן. 20 כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ זֶה שֶׁקִּבֵּל חָמֵשׁ כִּכָּרִים הֵבִיא חָמֵשׁ כִּכָּרִים נוֹסָפוֹת וְאָמַר, 'אֲדוֹנִי, חָמֵשׁ כִּכָּרִים הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי, הִנֵּה הִרְוַחְתִּי חָמֵשׁ כִּכָּרִים נוֹסָפוֹת'. 21 הֵשִׁיב לוֹ אֲדוֹנָיו, 'יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן! הָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט, אַפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַרְבֵּה. בּוֹא אֶל שִׂמְחַת אֲדוֹנְךָ'. 22 נִגַּשׁ גַּם זֶה שֶׁקִּבֵּל שְׁתֵּי כִּכָּרִים וְאָמַר, 'שְׁתֵּי כִּכָּרִים הִפְקַדְתָּ בְּיָדִי, הִנֵּה הִרְוַחְתִּי שְׁתֵּי כִּכָּרִים נוֹסָפוֹת'. 23 הֵשִׁיב לוֹ אֲדוֹנָיו, 'יָפֶה, עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן! הָיִיתָ נֶאֱמֶן בִּמְעַט, אַפְקִיד אוֹתְךָ עַל הַרְבֵּה. בּוֹא אֶל שִׂמְחַת אֲדוֹנְךָ'. 24 נִגַּשׁ גַּם זֶה שֶׁקִּבֵּל כִּכָּר אַחַת וְאָמַר, 'אֲדוֹנִי, יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה אִישׁ קָשֶׁה, הַקּוֹצֵר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתָּ וְאוֹסֵף בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתָּ, 25 וּמֵאַחַר שֶׁפָּחַדְתִּי הָלַכְתִּי וְהִטְמַנְתִּי אֶת כִּכָּרְךָ בָּאֲדָמָה. הִנֵּהִי אֲשֶׁר לְךָ!' 26 הֵשִׁיב אֲדוֹנָיו וְאָמַר אֵלָיו, 'עֶבֶד רַע וְעָצֵל! יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי קוֹצֵר בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא זָרַעְתִּי וְאוֹסֵף בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פִּזַּרְתִּי, 27 לָכֵן הָיִיתָ צָרִיךְ לְהַפְקִיד אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִים וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי מְקַבֵּל אֶת שֶׁלִּי עִם הָרִבִּית. 28 עַל כֵּן קְחוּ אֶת הַכִּכָּר וּתְנוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עֶשֶׂר הַכִּכָּרִים; 29 כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נָתוֹן יִנָּתֵן לוֹ וְשֶׁפַע יִהְיֶה לוֹ, אַךְ מִי שֶׁאֵין לוֹ גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 30 וְאֶת הָעֶבֶד הַבִּלְתִי מוֹעִיל הַשְׁלִיכוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.'" פה המעביד נותן את ההון לכל אחד כפי שהוא יכול לשאת כפי שאלוהים נותן לנו כישרונות המתאימים לכל אחד איך שנאמר בהאיגרת הראשונה לקורנטים: " אמנם יש מתנות שונות, אבל הרוח היא אותה רוח; 5 יש תפקידים שונים, אך אותו אדון; 6 ויש פעלות שונות, אך אותו אלהים הוא הפועל הכל בכל" וכמו במשל על הסוכן הטוב גם פה אנחנו מתבקשים לשמור טוב על האוצר או ההון שניתן בידינו, אלוהים מסתכל יותר על איך שמרנו באמינות על האוצר מאשר האם הגדלנו את הרווח, יעני עלא النية איך שאומרים אצלנו. המשמעות של הסמלים: חמשת הככרים מייצגים את חמשת החושים שנותנים לאלוהים, כי אנו מתמסרים לאלוהים בחמשת החושים שלנו . בעוד שהאדם עם שתי הככרות מייצג את האדם שאוהב את חברו. בעוד שהאדם עם הככר היחיד שהלך וקבר אותו באדמה מייצג את האדם שלא סומך על אלוהים, ועובד רק לעצמו באנוכיות ורוצה להשאיר את הככר רק אצלו ולבסוף

לאחר שני המשלים שנתן על הבתולות ועל העבדים המחכים לאדון שיבוא וייתן את הדין ישוע מתחיל לדבר בצורה ברורה על כך. והוא אומר כי כאשר יבוא בן האדם כי הרי האב לא יידון אף אחד אלא שזה הבן שייראה מי חיכה והיה נאמן לממון שניתן בידיו. מלכות השמיים יינתן לאנשים אשר אהבו את ישועו והאמינו בו כמו ילדים קטנים. ועל כך מעיר הקדוש ג'רום: [ההיכל האמיתי של ישוע הוא נפש המאמין אז בואו נקדיש אותה לישוע כי מה יעזרו לנו כל האבנים היקרות והחיצוניות אם נפשנו ענייה] פה יש דגש על הבחירה, הבתולות בחרו להתעסק בדברים אחרים חוץ מלחכות לחתן והעבד החליט להסתיר את הממון ולא להיות נאמן למשימה שניתנה לו. אלוהים רוצה שכולם ייקבלו את הגאולה אבל הוא נתן את חופש הבחירה לאדם עצמו והוא יכול להחליט אם הוא מקבל את אלוהים או לא. המלכות שאנו מחכים לו זה נוכחות עם ישוע.

 

[in stigmata]

תודה ואמן אומר לכולנו

תודה רבה זה ממש מרגשים אותי כל המשלים האלה, יש בהם עומק וחוכמה (מכירים עוד שיכולים לעזור ולעודד אותנו המאמינים, לפרש) אמן אומר אני לכם ואמון כוחמה קדושה ואמונה אוהבת לאל ולבניו / בנותיו.

 

[salt of earth]

איזה שיר הלל מקסים ../images/Emo9.gif

תודה סטיגמטה על השיר המקסים. אגב לאחרונה גיליתי שתראתילה = שיר הלל= hymns אגב המשלים האלה מחכימים מאוד, והלוואי שנוכל להיות כמו חמשת הבתולות החכמות שחיכו לחתן כל הלילה עם הנרות והשמן והתכוננו מראש ולא נזכרו ברגע האחרון