עזרה בזיהוי איור

[meravi223]

עזרה בזיהוי איור

שלום! אני זקוקה לעזרתכם בזיהוי האיור שבקובץ המצורף. במה מדובר? היכן הוא הופיע? באיזו תקופה? פחות חשוב לי מהו האיור הספציפי הזה אלא מה מסמלים איורים כאלה בכלל. אני מניחה שכמוהו יש עוד רבים - הוא נראה מוכר אפילו להדיוטה כמוני. רק שלא זכור לי מהיכן. נאמר לי שהסמל הזה קשור ליין. אולי עיטור שהופיע על כדי יין עתיקים. האמנם? תודה רבה! מרב.

 

[Lakedaimon]

רוזטה.

מרב שלום, מדובר בסמל הוורדה או הרוזטה. זהו עיטור של פרח שמקורו ככל הנראה באשור, ששם שימש תחילה כסמל לאלוהות ואח"כ כסמל מלכות. הוא מופיע על תבליטי המלכים האשוריים, כמו גם כל קערות מתכת וחרס. הסמל הגיע לארץ ישראל ככל הנראה דרך האימפריה הניאו אשורית וניתן לראותו בקערות המחכות סגנון אשורי מהתקופה. בנוסף, ניתן לראות את הרוזטה כטביעה על ידיות קנקנים ביהודה מסוף המאה ה7 ועד ה-6 לפנה"ס לערך. טביעות הוורדה החליפו והמשיכו את טביעות ה"למלך" המפורסמות מהמאה ה-8 לפנה"ס ביהודה, לשימוש אדמיניסטרטיבי של הממלכה. העיטור ממשיך לתקופת בית שני ביהודה כעיטור על גבי גלוסקמאות קבורה של יהודים בדרך כלל, שהיה אסור לגלוסקמאות שלהם להכיל עיטורים שאינם גיאומטריים או מן הצומח. יתכן שהעיטור מופיע באופנים נוספים בעולם ההלניסטי או הרומי, אך אני איני מודע להקשר מובהק עם יין.

 

[סוריאל]

גלוסקמאות אסור לעטר אלא בקוים ופרחים

אבל על רצפת בית הכנסת מותר לצייר את הליוס במרכבת השמש. מוזרים, היהודים האלה.

 

[דני אבוחצירה]

הליוס במרכבת השמש

אכן כן , במרחק הזמן אנו נוטים לישר פינות ולהתייחס לעבר בשחור ולבן. נראה שאי שם במאה השלישית בחמת טבריה היו גישות וחיים מגוונים גם אם הם מתרחשים מתחת לקברו של רבי מאיר בעל הנס התנא הקדוש. אולם להערכתי אין צורך להבהל...דמות הליוס הפכה לסוג מעין לוגו קישוטי מהודר כשהאנשים לא התייחסו לאופי הפגאני של הציור גם אם ידעו את פשרו כמובן. זה ממש כמו היום כשיהודי חרדי מן החצרות האדוקות ביותר טס ברחבי העולם בסוסים מעופפים עצומים, ואף נושא מבטחו בנהגיהם הנוכרים בנוסף לשם יתברך, הנושאים צלבי ענק על כתפיהם כסוויס אייר וכדומה...והוא היהודי חושב דווקא שזה לא נורא ולא צריך לעשות מזה עניין כי זה לא נחשב לתמיכה בדת פגאנית כמו הנצרות. ונכון עדיין ... זה נמצא באמצע בית כנסת ירחם השם..ומה אנו יודעים?..

 

[meravi223]

תודה רבה!

ההסבר על הרוזטה עזר לי מאד, וגם המשך הדיון מרתק... תודה ובהצלחה!

 

[סוריאל]

אני מסכים, פחות או יותר

אלא שגם אני עיגלתי פינות, במקרה הזה את הפינה הכרונולוגית: למיטב ידיעתי בתי הכנסת בעלי רצפות פסיפס צבעוניות כנ"ל מאוחרים יחסית, רק מהמאה הד'-ה' ואילך, לא? אם הגלוסקמאות עתיקות יותר ייתכן שיש כאן הבדל בהקפדה על ה'איסור' הנ"ל (איסור במרכאות, כי עד כמה שאני זוכר אין איסור גורף על ציור חיות ובני אדם אלא על ציורים שקשורים לע"ז)

 

[דני אבוחצירה]

אכן מאוחר

אכן כן בית הכנסת של סוורוס משוייך גם למאוחר למאות ה4 וגם ה 5.בית הכנסת הגדול שיושב עליו משוייך למיטב זכרוני למאות ה7 וה 8,על פי משה דותן. הפסיפס אם אתה זוכר הוא מאוחר לרצפה נוספת שנמצאת מתחת.