עזרה בדחיפות...

[lalin]

עזרה בדחיפות...../images/Emo4.gif

שלום לכולן, אני חדשה בעניין ואשמח לעצה מכן. לפני שבוע ילדתי בת ראשונה במזל טוב. הלידה הייתה מאוד מתישה ועתירת סיכונים (סה"כ 72 שעות ) במזל הכל הסתדר בסוף. כאן מתחילה בעיה חדשה : חמותי משגעת אותי... עד היום זה עוד היה במנות קטנות אבל מאז הלידה היא פשוט מטמטמת אותי. היא מופיעה כל יום בשעות הערב בדיוק שאני רוצה קצת לנוח.... מטלפנת 10 פעמים ביום, נותנת לי כל מיני עצות על ימין ועל שמאל וכועסת שאני לא מסכימה איתה. היא אפילו שברה לי חלק מהעריסה בטענה שהתינוקת לא מקבלת מספיק אוויר. אני מיואשת ממנה לחלוטין, בעלי נמצא בין הפטיש והסדן... לי נמאס לריב איתה ואיתו במקום להנות מהסטטוס החדש שלי כאם טריה אני מתוסכלת. מה עושים???

 

[אסתיהאחד]

בעלך צריך לומר לה

חד וחלק את מה שהוא מסכים ולא מסכים שיעשו אצלו בבית. הוא צריך להושיט לך יד בזה. אם לא הולך עשי זאת בתקיפות אך עם פתח וזמנים נוחים עבורה.ספרי לה מה את מרגישה וקבעי לה זמנים. מותר לך לנתק את הטלפון וללכת לנוח. אם היא לא תבין בכלל אולי שיחה עניינית עם אמך תעזור לה?

 

[geni1]

שימי לה גבולות../images/Emo122.gif

אם עכשיו ,שבוע אחרי הלידה,זה כך מה יהיה המצב אחר כך? כשאת רוצה לישון - נתקי את הטלפון. נראה לי שאת צריכה להיות יותר תקיפה איתה - ובפעם הבאה שהיא באה בזמן שלא נוח לך - תמצאי את הדרך להגיד לה : אני מצטערת מאוד , אני עסוקה כרגע וזה מפריע לי. אם היא באה כשאת עייפה , את יכולה לנצל את זה וללכת לישון ולתת לה להשגיח (וכמובן להחמיא לה על העזרה הגדולה...) מזל טוב ובהצלחה!

 

[lalin]

אז זהו שלא...

בעלי לא מעוניין "לפגוע" באמא שלו וכך יוצא שאני הנפגעת העיקרית או הלחוצה לפי דבריו. ולגבי אמא שלי - למרות שזה בוודאי לא נשמע אובייקטיבי אבל זה אכן כך. היא פשוט טיפוס אחר לחלוטין לא מתערבת בדבר ורק עוזרת במידה ומבקשים. שלא לדבר על העובדה שחמותי אוהבת גם לסגור פיות והיא גם סוגרת לאמא שלי. בקיצור... סיפור מהסרטים.

 

[geni1]

את לא צריכה לחשוב על זה ככה.../images/Emo140.gif

את נותנת לבעלך לעשות את ה"עבודה" שלך ומציבה אותו באמצע. כנראה שלו לא מפריעים אותם הדברים שלך מפריעים,ומכיון שאת מעוניינת לשמור על קשר טוב עם משפחתו ומצד שני גם לשים גבולות - את זו שצריכה לפעול !

 

[רוני 2112]

תעירי על ההתחלה

שלום לך ומזל טוב אני רוצה לומר לך חד וחלק, אם את רוצה שקט תעירי לה על ההתחלה, אם תמשיכי לחכות יש סיכוי שזה לא יגמר, ואז יהיה הרבה יותר קשה, תנסי בצורה עדינה אך מעט תקיפה, תקצרי איתה בשיחות טלפון, או תתקיני שיחה מזוה ותססני את השיחות, אל תעני לכל שיחה שניא מתקשרת, ותגידי לה הייתי עם התינוקת הייתי באמצע מקלחת וכו.. ובתקווה שזה ירד לה במשך הזמן אולי זו ההתלהבות של ההתחלה, נכדה ראשונה? בשורה התחתונה אל תתני לזה להימשך הרבה זמן אחרכך זו תהיה בעיה מאוד קשה אז בהצלחה ותהיני מהסטטוס החדש

 

[lalin]

תודה לכולכן../images/Emo140.gif

 

[דנדוש בת]

מזל טוב קודם כל!!!!!!!!!!

היי קודם כל מזל טוב. את יודעת... כשמתחתנים אז צריך לבדוק את החמות... הן צרה , הן חושבות שהן יודעות הכל...וזה לא קשור ללידה בכלל "אני יודעת... אני גידלתי את כל הילדים שלי כולל בעלך לבד..." " אל תחזיקי אותה הרבה על הידים היא תתרגל..." "אל תנדנדי אותה כך .. היא הרגע אכלה.." "אל תלכי אליה בכל רגע שהיא בוכה... היא תצא מפונקת..." והתינוקת רק בת יומיים, על איזה הרגל הן מדברות... איך היא תירגע עם אני לא ארים אותה? תתקשר לחבר שלה? הקטע של הנדנודים בעגלה או על הידים הכי חזק... הרי ידוע וברור כי תינוקות נרגעים מאוד כשמנדנדים אותם ולמה זה? בהריון כשהם בבטן אם שמת לב כשאת הולכת או זזה רוקדת התינוק ישן ונח וכשאת ישנה ונחה התינוק פעיל, בהליכה יש את התזוזות של הנידנוד וזה מרגיע אותו , אז לחמות או לאמא תמיד יש מה לומר על זה "תראי... הוא יצפצף עליך בסוף עם כל הפינוק הזה.." ראבק התינוקת בת שבוע/ יומיים/חודש מה את רוצה?! בא לך לחנוק אותה באותו הרגע... הן יודועת הכל גם האמהות שלנו לא חסר להן רק שלהן את יכולה לענות לפעמיים. נשמה... אני לא רוצה להשמע כמו חמותך... או כמו דודה אבל באמת לאחר הלידה ואני ילדתי 4 פעמים , יש את עניין ההורמונים.. דברים שלא היו עוברים לידך , היום מעצבנים כהוגן.. חוץ מיזה שחמות זה דבר מעצבן כמעט תמיד... אני מציעה לך פשוט להתעלם ... תעשי מה שאת חושבת ומה שבעלך חושב לנכון ופשוט תתעלמי ממנה עד כמה שתוכלי... אל תעני לה תגרמי לה להתיאש והיא בטח תאמר גם אז "היא לא מקשיבה... היא לא מבינה וגם לא מקשיבה..." אבל לפחות תעשי רק מה שאת רוצה עם הילדה. אבל עזבי.. תהני מהקטנטונת... ומעצמך...עד כמה שתוכלי, ובשעות שאת רוצה לנוח פשוט תנתקי את הטלפונים בבית והניידים(רק תעדכני את בעלך בנושא שלא ישלח את אימא שלו לבדוק עם הכל בסדר בבית כשלא ענו לו). לידה זה דבר מתיש ויחד עם זאת כייפי. התקופה הראשונה קשה, מתסכלת גם בלי החמות על הראש... אני מבינה אותך וליבי איתך. אני לא שייכת לפרומים.. במקרה קראתי את השורה שלך בדף של תפוז והייתי חייבת להגיב לך ואולי לעודד במקצת. אם תרצי לדבר או לצעוק או סתם להתבכיין... אשמח אם תכתבי לי [email protected] יש לי ניסיון רב בלידות ובילדים. אני בת 33 גרושה - בכל מה שתרצי ברגעים הטובים והרעים הקשים והפחות קשים אשמח להיות איתך ובשבילך. שיהיה לך הכי טוב בעולם- ותגידי לבעלך שינסה לדבר עם אמא שלו - שיספר לה שהוא רוצה להיות איתך לבד... בלי אנשים, לנסות להיות עם המשפחה החדשה שלו, ושהוא שמח שהיא שם... אבל .... שתישאר בבית. ועד הפעם הבאה בהצלחה ותחזיקי מעמד.

 

[ashley2]

welcom

lalin שלום לך קודם כל, את ממש לא לבד בעסק הזה אבל את צריכה קצת עזרה ולי נראה, מנסיון, שדווקא אמא שלך יכולה לעזור לך יופי לי היתה בעייה אחרת, לאו דווקא עם חמותי אלא עם כל המשפחה והחברים שנורא רצו לבקר אחרי הלידות (גם אחרי הניתוח הקיסרי שלי) ואמא שלי היתה שם כדי להיות שומר הסף שלי בתחילה הייתי אצלה והיא פשוט אמרה לכל מי שבא שאני ישנה וגם התינוקת והיא תשמח להגיד שהם באו לבקר אחר כך, כשחזרתי הביתה, היא ביקרה אותי בשעות הקריטיות וגם אז, ענתה לטלפונית ודחתה בנימוס ובעדינות, האופיינים רק לה, את המבקרים. היא יכולה לקבל את חמותך, שרוצה כמובן לראות את התינוקת, ולטייל בחוץ (כי בדיוק זה הזמן לטיול אחה"צ בקיץ הזה) או להיות בבית וכשאת יודעת שחמותך מגיעה - אין זמן יותר טוב לא להיות בבית, ככה היא תלמד לכבד את זמנך. לגבי בעלך, לא מומלץ לדעתי, להציב אותו ביניכן, הוא סובל מאוד מזה. אין כמו החשיבה החיובית או הלכאורה חיובית, את מאוד מבינה את אמא שלו שחובה את חווית הסבתא הראשונה שלה. אז שתחווה גם את חווית הביביסטר הראשונה שלה, פשוט תשאירי את התינוקת איתה, לחצי שעה, לא יקרה כלום תאמיני לי, אלוהים שומר על ילדי הגן. אחרי פעמיים יעבור לחמותך שלא תצליח להרגיע אותה. איתי זה עבר, אם תרצי עוד עצות אשמח לתת לך. גם אני כמוך עדינה מאוד ביחסים כאלו. ושוב, מזל טוב, תתמקדי בכיף שיש לך מכל זה, זאת תקופת הסתגלות לא קלה ואת לא צריכה את המסביב הזה בנוסף להכרות עם בתך בהצלחה

 

[coraltali]

חמותך אכן נודניקית על כן תסבירי לה

ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים שכשם שהיא ידעה לגדל את ילדיה גם את תדעי. טיפול בתינוק קשור באינסטינקט האימהות. עשי לפי מיטב הבנתך ונערי אותה מהר ככל האפשר מעליך. אני מרשה לעצמי לכתוב לך בצורה כזו כי אני בעצמי חמות. אני מבינה שאין לחמות שום זכות להתערב בחיי כלתה בשום צורה, גם לא בטיפול בילדים. אם לא שאלו אותה שתשב בשקט. מה שהתאים לזמנה לא מתאים לזמנך את מקבלת הדרכה בטיפת חלב את קוראת ספרים יש לך חברות/אחיות עם תינוקות והן יכולות להדריך אותך. את לא חייבת להיות נחמדה לחמתך כי גם היא לא נחמדה כלפייך. אמרי לה בכל צורה שתאמרי אבל אמרי שאת ילדייך תגדלי ברוח הזמן ולפי ראות עיניך ועמדי על כך. אמרי לה בעדינות שאם תתקלי בבעיה תשאלי אותה אבל בינתיים את מסתדרת יפה. אינך רוצה לפגוע בה ולכן כדאי מאד שתבוא תהנה מהתינוק כמה שהיא רוצה ואת עצותיה תשמור לעצמה. אל תתבישי ממנה כי ההתפוצצות תבוא מאוחר יותר ואז זה יהיה מכוער מאוד ולזמן ארוך יותר.

 

[נעמושמוש]

מזל טוב ../images/Emo13.gif

וקודם כל חיבוק הדבר הכי חשוב כאן, זה את והתינוקת. עברת לידה קשה, ואת צריכה להתאושש ולנוח, וזה לא קל. אם לא תנוחי, יהיה לך עוד יותר קשה לתפקד ואז כל המשפחה (את ובעלך והתינוקת) יסבלו מזה. אמנם חמותי מאד משתדלת לא לנדנד, ומקבלת ביקורת באהבה, עדיין, (אני גם אמורה ללדת בקרוב) הכנו בעלי ואני תכנית ל"תפקוד מול העולם" אחרי הלידה. אסרטיביות היא שם המשחק. את יכולה לגייס את אמא שלך לעניין ואולי אפילו לנסוע אליה לכמה ימים, שם תוכלי בעיקר לנוח ולטפל בתינוקת וכל שאר הדברים יעשו בשבילך... (כביסה, הכנת אוכל, עזרה בטיפול וכו') אם זה אפשרי, והיחסים עם אמא שלך הם טובים, זה מאד מומלץ. בנוסף, לנתק טלפונים, ולהשאיר הודעה מתאימה במזכירה ("שלום, נולדה לנו בת במזל טוב, אנו מתנצלים מראש שלא נוכל לענות לכל השיחות... וכו' ) להגיד לה שאת מוכרחה לנוח (את יכולה להגיד לה את זה וגם בעלך) ושזה לא חלילה שהיא מפריעה, אלא פשוט בהוראת הרופא (או מה שלא תמציאי) את צריכה לנוח, וביקורים רק מפריעים. כל ביקור. (והיא לא חייבת לדעת שאמא שלך הגיעה...) לגבי העצות, המדיניות שלי,היא שכולם יכולים להגיד הכל ותשעים אחוז נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה. ואני בוחרת מה לקחת ומה לא. להקשיב, בכל מקרה אפשר לנסות. וגם להבהיר. "תודה שאמרת לי מה דעתך, אני חושבת שבכל זאת אעשה כך וכך..." או "אני מאד מעריכה את זה שאת חולקת איתי מנסיונך, אבל אני מעדיפה לנסות זאת בדרך אחרת..." זה מאד מאד מאד לא קל. אבל חייבים לעשות הכל כדי שאתם תרגישו נעים ונח, ושלא יווצרו מתחים מיותרים בינך ובין בעלך. ומילה אחת להגנת החמות (אפילו שאני לא חמות בעצמי, אלא רק כלה ויחסית טריה) לפני חודשיים וחצי התחתן אחי. (הוא הבן הראשון במשפחה שהתחתן) אמא שלי, מאד אוהבת את אשתו, ובכל זאת קצת קשה לה עם זה (גם אם היא לא מודה) שהבן שלה פתאום מקשיב למישהי אחרת. שהבן הקטן שהיא הייתה איתו בפגייה ימים כלילות, שרצה אחריו עם סנדויצ'ים לבית הספר, שהגנה עליו מפני מורים, שלא ישנה לילות כשהיה חולה, וכו' וכו' וכו' מסתובב עכשיו עם איזו פופציקית בגילו, ושוכח את כל העולם. יותר מזה, סבתא שלי, שהיא בעצמה חמות לא קלה, דיברה ברגע של גילוי לב נדיר, איך אחרי שאבא שלי התחתן, היא מאד מאד קינאה באמא שלי, על זה שהיא "כל הזמןאיתו" ואני לא. "אבל סבתא", שאלתי אני, "הרי הוא לא היה בבית מגיל 18, ראית אותו פעם בשלושה ארבעה שבועות, זה לא שעכשיו ראית אותו פחות..." "את לא מבינה כלום, הוא הפך להיות שלה ולא שלי..." מה שאני למדתי מזה, שגם לאמא של החתן, יכול להיות קשה מאד מאד עם הפרידה. זה לא מצדיק כמובן התערבות בוטה וגסה, זה רק יכול לעזור לנו להבין מאיפה זה מגיע, ולהתמודד עם זה טוב יותר. בהצלחה מזל טוב נעמה

 

[mother of]

העובדה שקיבלת כל כך הרבה תגובות

רק מראה עד כמה הבעיה שסיפרת עליה נפוצה... אין לי הרבה מה להוסיף על העצות שנתנו לך. רק: תפתחי מרחק. תרחיקי אותה ככל שאת יכולה. אל תעני לשיחות הטלפון שלה, וכשהיא באה תעשי את עצמך ישנה ותתני לבעלך לטפל בה (כלומר בחמות). לדעתי גם אל תתני לה לעזור לך (ביביסיטר וכו') כי היא יכולה לנצל את זה ולהכנס לך לורידים אחר כך. אבל ראיתי שקיבלת פה גם עצות אחרות אז תעשי מה שנוח לך. עוד דבר: פשוט תתעלמי מהעצות שלה. אל תתווכחי ותגידי "טוב בסדר" לכל עצה שלה אבל תעשי בדיוק מה שטוב לך גם אם זה סותר את העצות שלה וגם מול הפרצוף שלה. שתלמד לא להעיר. עם הזמן היא תלמד לקבל אותך כמות שאת. וככל שאת תפגיני יותר אסרטיביות - כך היא תלמד לכבד אותך יותר (גם אם זה יעצבן אותה בהתחלה). בהצלחה! זה לא קל להסתדר עם חמות קרציה אבל בסוף היא תלמד להרגע ולעזוב אותכם במנוחה. רק תביני שהבעיה א-צ-ל-ה ושאת בסדר גמור - וזה יקל עליך את ההתמודדות. ושוב פעם בהצלחה והמון מזל טוב!

 

[am305]

תגידי לה שאת רוצה שקט!!!../images/Emo18.gif

או שתגידי לבעלך שאם הוא לא מעיף אותה אז את תעשי את זה!!! זה יעבוד!!!

 

[פנינה ושלושת הדובים]

ברוכה הבאה ללין../images/Emo140.gif

אז קודם כל המון המון מזל טוב והרבה נחת עכשיו לגבי חמותך קיבלת המון עצות ואני חושבת אותו דבר או שתסנני שיחות עם מזכירה אלקטרונית, או שפשוט תנתקי טלפונים דבר נוסף זה, את חייבת לומר לה בהחלטיות שזהו, את הפכת להיות אמא ולה כבר הייתה הזכות להיות אמא ולגדל את ילדיה ועכשיו תורך ואין לך כל רצון לוותר על הזכות הזו לדעתי את חייבת לעשות לזה סוף כי אם לא זה יימשך ואף יחמיר את אומרת שבעלך בין הפטיש לסדן ואני יכולה להבין אותו אז מה שנותר לך לעשות הוא להסביר לו בצורה הכי פשוטה שאת אחרי לידה לא קלה ואין לך כוחות, את רוצה לנוח ולא לארח ותבקשי ממנו שיסביר לה את זה בצורה יפה ושאם לא תהיה לך ברירה את זו שתערכי את השיחה איתה וזה יהיה פחות נעים מה שלא יהיה , שיהיה בהצלחה ושוב, מזל טוב

 

[נויה של 4]

ברוכה המצטרפת

מזל טוב להולדת הבת!!

אין לי הרבה מה להוסיף על דברי חברותי, על שיחה מזוהה אני ממליצה בחום!! פשוט מאוד, אל תעני לטלפונים שלה ושל כל אחד אחר, מתי שלא בא לך, ניתוק הטלפון זו גם אפשרות טובה. וכשהיא באה בהפתעה מתי שלא נוח לך, פשוט מאוד - אל תפתחי - עשיתי את זה לשכנה שלי כמה פעמים, זה עובד, מתישהו הן מפסיקות לצלצל ולדפוק והולכות.... אז שימי פס על כולם ותהני מהתינוקת

 

[ב ו ר ג ו ל]

הפיתרון........./images/Emo50.gif

היי אז ככה... דבר ראשון אל תגידי שאת לא יכולה.... קחי את עצמך את ביתך ואת בעלך ותברחי לעיר אחרת עם כל הקושי בדבר כי אם עכשיו היא נכנסת לחים שלך לא יהיה לזה סוף וזה רק יגרום לעימות וחיכוך מיותר ואל תגידי אני לא יכולה כי אין דבר העומד בפני הרצון

 

[סיגליהיא]

קודם כל ../images/Emo49.gifוברוכה הבאה

אל תריבי עם בעלך בגלל אימו. הוא לא אשם רק בגלל שהיא אימו!!!!!. את תלמדי את חמותך (גם בדרך הקשה אם בקלה לא ניתן) שיש שעות שאפשר להתקשר ובשאר היא לא תתקשר או שתקני טלפון עם צג שיחה מזוהה ובפשטות אל תעני לה.(אפשר גם לנתק את הטלפון!!! שמעת על זה????) תסבירי בצורה פשוטה וברורה (אך אינה משתמעת לשתי פנים) שגם לביקורים יש שעות והיא ערב קודם תתאם איתך מתי אפשר לבוא לבקר!!! באחריות אני מודיעה לך: בהתחלה זה יכאב, יכעיס ואולי יהיה ברוגז קצר (תלוי במלודרמה שחמותך תייצר) אבל זה יעבור לה והיא תבין את מקומה!!!!!!!!! בהצלחה לך והרבה הרבה מזל טוב