שלום לך אמא - ויופי שבאת אלינו
קשה מה שאת מספרת, קשה בעיקר העומס - ההתנהגות שלהם, ההתנהגות שלך, ההתנהגות שלו... הגעת (נראה לי) למקום הנכון, גם כי יש בינינו גרושים, גם כי יש בינינו הורים למתבגרים - אבל בעיקר כי העומס שעליו על מדברת ודאי מוכר כאן לרובנו. אם יורשה לי, מעבר לאותו סיוע קונקרטי שאת מבקשת (אני מכירה מטפלת משפחתית טובה, היא מקבלת בהוד השרון - אם תרצי אוכל לברר את מספרה, אבל נראה לי שזה רק פרטי ולא יודעת מהן יכולותייך הכלכליות לעמוד בהוצאה כזו..) בכל אופן נראה לי שיש כאן עומס שנובע מכך שהתחברו להם כל הגורמים לאחד, ואני לא ממש בטוחה שכך צריך להיות. התנהגות האקס היא "מחלה" אחת, התנהגות המתבגרים "צרה" אחרת והתנהגותך שלך היא מסממני המאבק המתמיד בסימפטומים של כל המחלות

השאלה אם אפשר להפריד, ולדרג. לטעמי התנהגות המתבגרים היא הדחופה ביותר, ובאופן אישי ממליצה מאד על בי"ס להורים של מכון אדלר, יש להם קבוצות להורי מתבגרים, וביניהם קיימים לא מעט חד הוריים - מנסיוני הם מצויינים ו"על הדרך" יש לך גם קבוצת תמיכה מצויינת "לפרוק" ולשתף, מה שיכול לטפל בעקיפין בסימפטומים שלך עצמך, ובד בבד לתת בידייך כלים להתמודדות עם המתבגרים. לגבי התנהגות האקס - לא ידוע לי מה הוא עולל, אבל אותו כדאי ורצוי להשאיר מחוץ לתמונה. החבר'ה שלך גדלים בביתך, ואת כללי ונורמות ההתנהגות אצלך את ורק את קובעת. אצלו שיתנהגו איך שהוא קובע, והתערבות שלו במה שקורה בביתך אינה במקומה לטעמי. שאלה של גבולות. כמו שאת רואה אני יורה כאן לכל הכיוונים, כי לא היית קונקרטית. אשמח מאד אם תוכלי (ותרצי) לפרט, יש כאן בפורום אוזן מצויינת
אה, ואיך אמרת שאת שותה את ה
שלך?