עזרה בבקשה

[ש ם ב ד ו י1]

עזרה בבקשה

מאיפה נתחיל? אז ככה שנינו בני 30 נשואים 6 שנים מכירים 10. לפני חצי שנה נולדה לנו בת מקסימה וחמודה. מאותו רגע התחילו הבעיות, אז זהו שאני לא יודע איך ממש לתאר את הבעיה כי זה לא משהו ספציפי, פשוט רבים על כל דבר קטן. לי מפריע שהיא מזניחה אותי ואת הבית (היא לא חושבת ככה) והיא פנאטית לגבי הילדה כאילו מגדלת אותה בבועה. ולדעתי פשוט איבדנו עניין זה בזאת, אין כבר משהו משותף. זה לדעתי. לפני הלידה היינו זוג מקסים , ממש הכל היה ורוד , לא רבים על כלום כמעט. טוב אולי הגזמתי אבל היה כיף. לפני שבוע פלוס החלטתי ליזום שיחה כי המצב לא סביל בכלל. אי אפשר להמשיך ככה.שבוע היה בסדר אבל אתמול הכל נישבר בבום , לא ישנתי בכלל בלילה כל הזמן רצו לי מחשבות אל זה שנתגרש ואני לא מוכן לאבד את הילדה שלי ובכלל את הנישואים שלנו . לא מסוגל שמישהו יקח לי את הילדה. מצד אחד אני חושב שניתן להציל את הנישואים שלנו , אבל מצד שני ניראה שזה לא ילך אפילו אם נלך ליעוץ, ניראה לי שזה פשוט יחזור עוד פעם אחרי תקופה חודש..... שנה .... שלוש.... האם מישהו מכאן הצליח לחדש את הקשר בעזרת יעוץ? בבוקר היא התקשרה אלי ודיברנו קצת והחלטנו שנלך ליעוץ.... איך מתחילים? למי לפנות? יש למיהו המלצה \ מספר טלפון של מישהו \ מישהי? כמה זה עולה? די אי אפשר אם המועקה הזאת , חייבים לפתור את הבעיה. תודה שהקשבתם לי. אשמח לשמוע תגובות \ עצות.

 

[מאולף]

הי שם בדוי, בוקר טוב.

קודם כל תירגע - (כך מתחיל ספר בישול אצלנו המרוקאים

). גירושים? אתה לא קצת מגזים? ליכלכת

. ראה ידידי, קל לי להזדהות איתך, גם אני עברתי דבר דומה. עם הולדת 2 בני (תאומים), זזתי/נדחקתי הצידה, ולפתע הפכתי להיות בדרגה שנייה בחשיבות,,,, כמו כל מה שאתה מתאר, כך חשבתי. אבל!!!, עם הזמן הבנתי שיצר האימהות המופלא הוא חזק מאיתנו. הרך הנולד זקוק יותר לתשומת לב מאיתנו, גם אם אנו חושבים אחרת באותם רגעים שאנו דורשים את תשומת הלב שנגזלה מאיתנו. אל תחשוב לרגע שאינך רלוונטי יותר, אינך אהוב ומוערך. פשוט, מעתה יש מישהו חלש שזקוק יותר לתשומת הלב של הוריו (דגש על 2 הוריו) החזקים והשותפים, ושכרגע שמים את עצמם ביחד ובמקביל ולא לחוד, מאחור או בחזית כמו מקודם. הרך הנולד הוא מעתה בחזית, וכל המשאבים הפיזיים והנפשיים יוקדשו לו. עליך להתנחם בכך שלבת זוגתך יש יצר אימהי חזק, ושהיא מקדישה את כל כולה למען בתכם. אל תלחיץ אותה ואל תראה לה שאתה בהיסטריה (כי אתה שם כרגע), ההיפך - עזור לה. שב איתה אחרי שהקטנה ישנה, צור אווירה נוחה לשיחה, והסבר לה את רחשי לבך. אל תילחם בזה, הצטרף לזה באהבה. גם בת זוגתך זקוקה לתשומת לבך, וגם היא תרצה אותך כמו קודם ואפילו יותר. פשוט, סדר העדיפויות במשפחתכם השתנה - וזה טבעי לגמרי. סבלנות ידידי, אתה תראה ימים יפים יותר זה בטוח. קח נשימה עמוקה

, ותירגע.

 

[ש ם ב ד ו י1]

שלום מאולף

תודה לך על תגובתך. אני מבין שיש מישהי שצריכה אותנו. אבל לא רק זה העניין. לדעתי אי אפשר לבוא בטענות כל הזמן שהיא מטפלת בילדה , חצי שנה ישבה בבית ואפילו לא זכיתי לארוחה חמה אחת. לעומת זאת אני הוא זה שבישל לה ודאג שיהיה לה מה לאכול ,מה כבר לא מנקים את הבית שיש תינוקת ..... ועוד המון דברים כאלה שאני לא יודע אם זה המקום לתאר אותם. מאולף, כבר לקחתי 100 נשימות ארוכות ועמוקות ואני מסתובב עם כמויות אדירות של זעם בתוכי מבלי שאני מוציא אותם כדי לא לגרום לפיצוץ אדיר . מעולם לא בגדתי, אפילו שלא מפעם אחת היו נשים שרצו למשוך אותי לכיוון אבל אני הייתי בשלי, האמת אני מתחיל לחשוב שהיום זה אפשרי ואני לא יודע אם אני אסרב אם משהו יגיע. דרך אגב לגבי הגירושים - היא זאת שהזכירה את זה אתמול אחרי שהיה לנו משבר , הקטע המצחיק (או שלא) הוא שזה אני הייתי פעם יכול לחתוך את הקשר בקלילות והיא זאת שהייתה מאחה את הקרע, אבל היוצרות התהפכו - היא נהפכה להיות כמוני בכל המגרעות שלי ואני נהייתי הרכרוכי. מה אני אגיד לך פשוט נישבר לנו להיות במצב הזה. תגיד יש לך איזה טלפון של יועץ \ יועצת נישואים?

 

[מאולף]

הי שם בדוי,

כנראה הגיל עושה את שלו - לפחות אצלי. אני "רואה" שאתה נסער וחייב מנוחה נפשית, אני שולח לך כתובת בתא הפרטי. בהצלחה.