עזרה, בבקשה
סקס בגיל חמישים אני נשואה כ-22 שנים. הילדים כמעט עוזבים את הבית. בעלי אדם נחמד ועדין. היחסים בינינו טובים – בדרך כלל. בעצם, היחסים בינינו חבריים. יותר מדי. מה שאני מנסה לומר זה, שאין כל פעילות מינית. ממש ידידים. אני רוצה לציין שאני די נאה, רזה ומטופחת. שנינו אנשים משכילים, עובדים במשרות מכובדות ומשתכרים די טוב. לא חסר לנו דבר. הילדים מוצלחים וטובים. אני מתפקדת למופת בכל מה שקשור לעניני הבית, כך שייש בבתנו אווירה נעימה ומסודרת. על פניו, נראה שאנחנו זוג משמיים. אבל האמת היא שלא – בעיקר בגלל הענין המיני. אנחנו מקימים יחסי מין אחת לכמה חודשים (3, 4, ואפילו 6 חודשים), וגם אז זה כאילו לצאת ידי חובה. (חשוב לציין שאין לאף אחד בעיה בגופנית הקשורה לנושא המין) בעלי טיפוס שהולך לישון מוקדם בערב (הוא גם קם מאוד מוקדם), ואילו אני טיפוס של לילה – הולכת לישון מאוחר מאוד. אבל מה לגבי סופי שבוע? כלום. במשך השבוע שנינו עסוקים בלחץ היומי של עבודה – בית – טלביזיה ומחשב (לגביו). כן, הוא מכור למחשב ולפורומים. כשאנחנו נפגשים עם חברים בני גילינו, כולם יודעים לספר על מין של פעמיים-שלוש בשבוע בממוצע. אצלנו זה פעמיים-שלוש בשנה! אני תמיד שומעת מאנשים שאומרים: "אין גבר שלא בוגד". היות ואני לא מכירה אתכם, והיות ואני פונה אל אנשים נשואים, הייתי רוצה לשאול כמה שאלות ולקבל תשובות כנות: 1. האם אני נאיבית בזה שאני מאמינה שבעלי לא בוגד בי, למרות שלא שוכב איתי? 2. האם ייתכן שגבר בריא בגיל 50 וקצת לא זקוק למין, למרות שהוא ישן כל לילה עם אישה במיטתו? 3. האם אני לא מושכת אותו כלל והוא נשאר איתי רק מטעמי נוחות, כלומר כדי לא להתחיל לפרק את המשפחה (דבר שכבר עשה לפני 23 שנים עם אישתו הראשונה וילדה קטנה) ולהתחיל הכל מהתחלה? 4. האם להאמין לחברים המספרים על 3-4 פעמים בשבוע, או שאולי גם אצלם זה אותו דבר? 5. ואיך עלי להמשיך? להשלים עם המצב, או אולי לחפש מאהב (דבר שנוגד את עקרונות המוסר שלי) אנא, ספרו לי מה קורה אצלכם ואולי גם כמה עצות מעשיות. חשובה לי מאוד ההתייחסות לשאלה מס' 1. תודה מראש
סקס בגיל חמישים אני נשואה כ-22 שנים. הילדים כמעט עוזבים את הבית. בעלי אדם נחמד ועדין. היחסים בינינו טובים – בדרך כלל. בעצם, היחסים בינינו חבריים. יותר מדי. מה שאני מנסה לומר זה, שאין כל פעילות מינית. ממש ידידים. אני רוצה לציין שאני די נאה, רזה ומטופחת. שנינו אנשים משכילים, עובדים במשרות מכובדות ומשתכרים די טוב. לא חסר לנו דבר. הילדים מוצלחים וטובים. אני מתפקדת למופת בכל מה שקשור לעניני הבית, כך שייש בבתנו אווירה נעימה ומסודרת. על פניו, נראה שאנחנו זוג משמיים. אבל האמת היא שלא – בעיקר בגלל הענין המיני. אנחנו מקימים יחסי מין אחת לכמה חודשים (3, 4, ואפילו 6 חודשים), וגם אז זה כאילו לצאת ידי חובה. (חשוב לציין שאין לאף אחד בעיה בגופנית הקשורה לנושא המין) בעלי טיפוס שהולך לישון מוקדם בערב (הוא גם קם מאוד מוקדם), ואילו אני טיפוס של לילה – הולכת לישון מאוחר מאוד. אבל מה לגבי סופי שבוע? כלום. במשך השבוע שנינו עסוקים בלחץ היומי של עבודה – בית – טלביזיה ומחשב (לגביו). כן, הוא מכור למחשב ולפורומים. כשאנחנו נפגשים עם חברים בני גילינו, כולם יודעים לספר על מין של פעמיים-שלוש בשבוע בממוצע. אצלנו זה פעמיים-שלוש בשנה! אני תמיד שומעת מאנשים שאומרים: "אין גבר שלא בוגד". היות ואני לא מכירה אתכם, והיות ואני פונה אל אנשים נשואים, הייתי רוצה לשאול כמה שאלות ולקבל תשובות כנות: 1. האם אני נאיבית בזה שאני מאמינה שבעלי לא בוגד בי, למרות שלא שוכב איתי? 2. האם ייתכן שגבר בריא בגיל 50 וקצת לא זקוק למין, למרות שהוא ישן כל לילה עם אישה במיטתו? 3. האם אני לא מושכת אותו כלל והוא נשאר איתי רק מטעמי נוחות, כלומר כדי לא להתחיל לפרק את המשפחה (דבר שכבר עשה לפני 23 שנים עם אישתו הראשונה וילדה קטנה) ולהתחיל הכל מהתחלה? 4. האם להאמין לחברים המספרים על 3-4 פעמים בשבוע, או שאולי גם אצלם זה אותו דבר? 5. ואיך עלי להמשיך? להשלים עם המצב, או אולי לחפש מאהב (דבר שנוגד את עקרונות המוסר שלי) אנא, ספרו לי מה קורה אצלכם ואולי גם כמה עצות מעשיות. חשובה לי מאוד ההתייחסות לשאלה מס' 1. תודה מראש