עזרה בבקשה

[מולית]

עזרה בבקשה ../images/Emo12.gif

אני ובן זוגי נמצאים במע´ יחסים כשנה +, שנינו בסוף שנות ה20 שלנו. הוא בחור מקסים, רגיש, סבלני (הפוך ממני

). בקיצור - הוא ממש מאזן אותי.הוא סיים את לימודיו לא מזמן (כך גם אני) ומחפש את דרכו. אנחנו גרים רחוק אחד מהשניה, עד עכשיו סבלתי איכשהו את הנסיעות. בזמן האחרון אני ממש מתוסכלת. מרגישה רצון עז במערכת זוגית "נורמלית" הכוללת מגורים משותפים בראש ובראשונה. רוצה את האפשרות לצאת בערב לשתות משהו בלי הצורך לתכנן כל הזמן מי יבוא למי מתי וכו´.הוא מחפש לעבור למרכז אבל בכלל לא מדבר על לגור ביחד איתי. שלא לדבר על העובדה שהוא מעולם אמר לי את "המילים האלה". בגדול - אני מרגישה שאניאוהבת אותו אךלא מאוהבת בו! מישהו יכול להבין אותי (מעטים האנשים שכן כי הרוב לא מפרידים בין השניים). אני אוהבת אותו אבל הוא לא מרגש אותי, אין לי "פרפרים" בגללו... השכל יודע שצריך לגמור עם הקשר אך הלב - הוא פוחד להיות לבד. מה עושים?! אני פשוט מרגישה שיש אי שם בחוץ מישהו שיותר מתאים לי. האם אני מקרה אבוד?

 

[האלי]

איך אפשר לסרב לבקשה כל כך יפה? ../images/Emo13.gif

הייתי יכול לסכם את העזרה בשתי מילים: "החיפזון מהשטן". אבל אז תרגישי שרימו אותך... באת כל הדרך וזה מה שאת מקבלת? לא הוגן נכון? אז ארחיב קצת ואומר, בתור מי שמבדיל היטב בין לאהוב ולהתאהב, דעתי הפוכה משלך (אם הבנתי אותך נכון) אהבה היא בסיס טוב לזוגיות בעוד שהתאהבות היא הדרך חזרה לפורום הזה בעוד כמה שנים. הנסיון לבנות זוגיות על בסיס של התאהבות הוא מתכון כמעט בטוח לכשלון הזוגיות. קחי רגע את הרגשות שלך למעבדה יקירתי ותבחני אותם שוב. מהתחלה... כי חוסר הסבלנות שלך, יחד עם המחשבה שאם את אוהבת אבל לא מאוהבת (בעוד שלי נדמה מדבריך הקצרים שאין שם לא זה ולא זה) זו סיבה להיפרד אומרים שכנראה יש שם איזה בלבול בינך לבין עצמך. אז הנה עצתי לך: נסי להחליט מה את רוצה מהבחור וגייסי לצורך כך את כל תבונתך ושכלך הישר (את הרגשות הניחי הצידה בשלב הזה). אחרי שתחליטי מה את רוצה יהיה לך הרבה יותר קל לבחור באיזו דרך תלכי. בכל מקרה תהיה הדרך שתבחרי בה אשר תהיה, לכי בה בסבלנות ומתוך התחשבות גדולה ורבה באיש שאיתך... שלך, האלי.

 

[א ו ר1]

מדוע מקרה אבוד?

מולית יקרה! לדעתי את יודעת בדיוק מה טוב בשבילך אולם את פוחדת "הלב פוחד להיות לבד" את עדין לא נשואה לו, ובאמת יכול להיות שאי שם בחוץ מחכה לך בחור אחר. וגם אם לא האם שווה לך להשאר בקשר שלא טוב לך איתו? האם העלת את הנושא של מגורים משותפים בשיחות שלך איתו? שבי עימו לשיחה ואז תהיי חכמה יותר!

בהצלחה!

 

[adam33]

דברים שרואים מכאן לא רואים משם

קראתי את ההודעה שלך ושוב קראתי לא מצאתי כאן אהבה לא מצאתי גם אמפטיות מצאתי רק מישהי בודדה שרוצה להיות עם מישהו ולא אכפת לה להקריב גם את החבר שלה ולו בכדי שלא תשארי לבד אז ככה זה לכאן ולכאן. יתכן ש: תתרחקו או תתקרבו להיות ולחיות ביחד ואז תגלו שאינכם מתאימים אחד לשני או לחילופין שאתם מתאימים אחד לשני אבל גם יתכן ש אם תפרדי ממנו אז באמת תמצאי מה שאת מחפשת וגם במחיר של להיות זמן מה לבד או שתגלי שהוא באמת היה מתאים לך ושהוא עדיף על פני כל השאר. הצעתי: סדרי את המחשבות שלך והיי צלולה נסי לבדוק האם הפחד להיות לבד הוא גדול מלהיות עם מישהו שאת אוהבת אבל לא מאוהבת זכרי שיכול להיות שלא תוכלי להתחרט בכל אשר תחליטי מכיון : אם תפרדי ממנו והוא יכיר מישהי ואת לא תכירי מישהו מתאים לך אזיי לא תוכלי לחזור אליו מצד שני יכול להיות שכן תכירי מישהו נחמד ולכן קודם כל ותרי על משהו ובעיקר את לא כותבת פרטים אחרים כמו האם את חושבת שיהיה לך קשה למצא מערכת יחסים חדשה או לחילופין עד כמה האהבה שלך אליו והאם זה בר תיקון על אף שאתם עדיין רק חברים אז שנסי מתנים ואמצי את המחשבות . דרך צלחה.

 

[איש המערות]

שאלות

את מתארת ציפיות ממנו ומהקשר איתו, למשל מגורים משותפים, אבל "הוא בכלל לא מדבר על לגור ביחד". שאלות: האם העלית את הרצון שלך ודיברתם על כך, או שאת מחכה שהוא יעלה את הענין? הוא מעולם לא אמר לך את "המילים האלה". האם את אמרת לו? ולמה קשה לך לאמר אותן כאן, כשאת אלמונית לחלוטין? "השכל יודע שצריך לגמור עם הקשר". למה? כיא את רק "אוהבת אותו אבל לא מאוהבת בו"? הייתי שמח אם היית מפרטת את מחשבותיך ודעותיך בענין. יש לי הרגשה שחלק מהן הינן רק סטראוטיפים. הפרדת בין לאהוב ולהתאהב. למה ההפרדה כל כך חשובה לך. ניתן להפריד ולהגדיר את המושגים באופן שונה, אבל נראה כי לך במיוחד חשוב להדגיש את ההפרדה. למה? האם כדי להשאר בשליטה שכלית על היחסים ביניכם? מה עוצר אותך? אני שואל, כי אם משהו עוצר אותך מבפנים, הוא עלול להשתלט ולעצור אותך עם כל אדם, גם זה בחוץ שאולי יותר מתאים לך. "הלב פוחד להיות לבד". בדידות הינה אחד הדברים המפחידים ביותר כל אדם. אבל פחד שמא הקשר הנוכחי הינו הקשר היחידי האפשרי ובלעדיו תהיי בודדה קשור לדימוי העצמי ולבטחון העצמי שלך. אני מציע שתבחני נקודה זו ותעבדי עליה ללא קשר לחברך, בין אם תישארו כזוג או תיפרדו. "האם אני מקרה אבוד"? לא יותר מכל אחד אחר. למעשה בכלל לא מקרה אבוד. רק שבויה של עצמך. ואת הכלוב של עצמך את יכולה לפתוח ולצאת ממנו. איך יוצאים מהכלוב? מעיזים להסתכל פנימה, אל תוך הנפש. מעיזים להתבונן ולראות את השדים הפנימיים. כשרואים אותם ומאירים עליהם בפנס, הם מתגמדים. זה תהליך. יתכן שיעוץ אישי, סדנה או ספר מתאים יוכלו לעזור לך. רק העיזי לעשות את הצעד הראשון פנימה, ללא קשר אל הבחור. כשתיכנסי פנימה, תראי שלא רק שדים יש שם, אלא גם כמה מלאכים, תכונות שתאהבי לגלות ותחזקנה אותך. אלא שהן שקטות והשדים רעשניים וגונבים את ההצגה. בהצלחה לך

 

[מולית]

המילים האלה = אני אוהב אותך

אם לא הובנתי נכון, אנסה שוב. הוא מעולם לא אמר לי שהוא אוהב אותי (אני אמרתי לו אבל זה ממש לא חשוב. לא רציתי ש"יחזיר" לי גם אלא שזה יבוא ממנו..עדיין לא קרה.) לגבי ה"הפרדה" שאני עושה בין לאהוב ולהתאהב: ברור לי שאהבה היא הבסיס לכל מערכת זוגית אך יש גם צורך שהאדם שאיתך ירגש ויסעיר אותך. זה לא ברור? מה, מתחילים מערכת יחסים ישר משלב האהבה/חברות/קשר עמוק? לא!! זה מה שנשאר אח"כ. זה העיקר. אני רק יודעת שהיו לי בני זוג קודמים שהרגשתי אליהם יותר מאשר לחבר הנוכחי. חבל. תודה על תגובותיכם ומצטערת שהגבתי באיחור.

 

[l01]

ממה את פוחדת?

הי, את לא מקרה אבוד, לפי מה שאת מתארת - זה נשמע שזה לא מתאים לשניכם, מה עושים? ברגע שיהיה לך מישהו אחר, באופן טבעי תתגברי על הקודם ותעברי הלאה, את עוד מספיק צעירה כדי לא לפחד, בהצלחה!

 

[מולית]

תודה לכולם

הייתם לי לעזר