עזרה בבקשה מכולם!!

עזרה בבקשה מכולם!!

אז ככה...סיפור ארוך...אני בן 18.5 אני וחברה שלי היינו שנה ו 11 חודשים כמעט. בתקופה האחרונה רבנו די הרבה. הבעיה היתה שכל הזמן קינאתי וחקרתי אותה ושאלתי שאלות...כמו עם מי היא נמצאת וכו´....בדקתי לה הודעות וכו´..(היא התגייסה לפני 4 חודשים). במשך החודש האחרון היא כל הזמן אמרה לי שהיא אוהבת אותי. ביום חמישי לפני שבועיים היא מאוד רצתה שאני אבוא לבקר אותה בבסיס אך זה לא הסתדר בסוף. ביום לאחר מכן היא התקשרה אלי ואמרה לי שהיא לא יודעת אם היא רוצה להמשיך את הקשר או לא...לא דיברנו יומיים ואז היא צילצלה ואמרה שהיא עדיין לא החליטה....היא רצתה פסק זמן ולא הסכמתי אז נפרדנו. כמה ימים לאחר מכן באתי אליה והיא אמרה לי שהיא נהנית להיות איתי אך היא מרגישה שאני חונק אותה כשהיא בצבא ושלא טוב לה ככה! היא אמרה שהיא לא נהנית מהחיים... כי אנחנו יוצאים כל הזמן לאותם מקומות והיא אמרה שהיא לא עשתה את מה שהיא אוהבת לעשות (לעשן- בגללי היא הפסיקה) היא אמרה לי שהיא רוצה להיות לבד לא להיות תלויה באף אחד להכיר אנשים אחרים.פשוט להיות לבד. שבועיים אנחנו לא מדברים!! אני אוהב אותה ואני רוצה שנחזור.... היא חוזרת רק חמישי שישי שבת הביתה מהצבא..... מה אני צריך לעשות כדי שהיא תחזור אלי????!!!!!! אני אוהב אותה!!
 
עניין צפוי

הדברים שאתה מתאר הם צפויים, אולי לכשתתבגר תהיה לך פרספקטיבה להבין תהליכים, בעיקרון- מרבית מערכות החברות אשר ליבלבו בתקופת הבגרות, קרי תקופת הלימודים בתיכון, גוועות אי שם בחודשים הראשונים של הצבא, אל תיבהל, זוהי דינמיקה מוכרת. אך תוכל להפיק מן המערכת הזו לפחות אלמנט אחד חשוב מאוד למערכות הבאות שתתחיל לבנות- אהבה תובענית, היא "אהבה חונקת", ואילו "אהבה חונקת" היא בעלת מאפיינים כמו "השינאה" , כלומר היא מגבילה את הפרטנר, היא כולאת אותו בכבלים אשר לא תמיד הוא מעוניין בהם. גם אלפי פרחים ונשיקות, לא מרככים לב שמרגיש עצמו כלוא. זכור. ועוד נתון שעליך לאמץ הוא זה- לעולם, בכל מערכת יחסים שתבנה בעתיד, עליך לתת מרחבי מחיה לבת זוגתך, זה החמצן הראשוני שמזין את הזוגיות- לא מתנות, גם לא סרנדות אלא התחשבות בבן הזוג היא היא המפתח לכל "הביחד". ולבסוף- אתה צעיר, וכשתתגייס גם אתה, מאיליו תגווע לה האהבה אצלך וליבך יהיה פתוח לאחרות. ולטעמי זה בריא להיחשף למערכות אחרות. בהצלחה
 
מאהב נטוש

מדבריך אני מבינה שחברתך התגייסה ואתה עדיין לא, בשלב זה לפחות, חברתך "מקדימה" אותך מבחינת החיים, לכן תן לה את פסק הזמן שהיא מבקשת, אל תלחץ אל תכפה עליה דברים. בקרוב כאשר תתגייס תראה גם אתה את הדברים מנקודת מבט שונה, בבת אחת "תקדים" גם אתה ותראה את הדברים מזוית ראיה שונה. חוץ מזה וללא קשר - אף אחד לא אוהב שחוקרים אותו שעוקבים אחריו, והכי גרוע שחודרים לפררטיותו - בדיקת ההודעות - לדעתי זה בלתי נסלח. קנאתך מראה על חוסר בגרות. לכן קח צעד אחורנית קח פסק זמן ועשה חושבים. מקווה שאחרי שגם אתה תתגייס יהיו לכם נושאי שיחה חדשים ומעניינים שיחזקו את הקשר ביניכם.
 
למעלה