עזרה אנשים טובים

[Merlin194]

עזרה אנשים טובים

אני מחפשת אתר טוב על מלאכים, ועל מלאך אחד במיוחד. מלאך שעוסק בלשמור על העוסקים בריפוי. או משהו כזה.. תוכלו לעזור, אני נוברת ברשת כבר שעות.. תודה. מג.

 

[סקיפי]

מלאכים

מלאכים -מעין ריכוז קישורים בנושא, הרוב מתוך דעת, אני חושבת. אסקלפיוס והיפוקרטס: אל הרפואה במיתולוגיה היוונית היה אסקלפיוס (אה-סקלי-פי-יוס), בנו של האל אפולו. לפי האגדה, אפולו לימד את האל סירון את אמנות הרפואה, והוא זה שלימד את אסקלפיוס (הנקרא גם "אסקולפיוס"). דמות אגדית זו הייתה מבוססת כנראה על אדם אמיתי בשם אסקלפיוס אשר חי ביוון בשנת 1200 לערך לפנה"ס. הגילדה של אסקולפדיאה הייתה אגודה של בעלי מקצוע שנקראה בשם אל זה, ונוסדה בשנת 1250 לערך לפנה"ס. חבריה היו מסורים לאמנות הריפוי. הם בנו מקדשים כדי לשכן בהם חולים, ובכל מקדש ניצב פסלו של אסקלפיוס האוחז במקל אשר נחש מתפתל סביבו. דימוי זה נקרא קדוסיאוס (קו-דו-סי-אוס) ונעשה לסמלה המסורתי של הרפואה. החולים פקדו מקדשים אלה כדי לבקש מזור לחוליהם, אך לא התקבלו אם היו חולים מדיי משום שהיה זה חוסר כבוד כלפי האל למות במקדשו. החולים עברו טיהור לפני הכניסה למקדש, לא הורשו לשתות יין, הוכרחו לנוח, לשמור על כללי אכילה מסוימים ונדרשו לרחוץ במי מלח. היפוקרטס מקוס (הי-פו-קרא-טיז) (460-360 לפנה"ס) היה חבר בגילדת אסקולפדיאה ונודע בעולם כולו כ"אבי הרפואה". לו מיוחס עקרון האתיקה הרפואית שלפיו פעלו חברי הגילדה, וגם כיום עדיין ממשיכים הרופאים לפעול על-פיו. ביסודו קובע הכלל ש"אסור לרופא לגרום כל נזק לחולה". לפני שמתחילים הרופאים לעסוק במקצוע, נשבע כל רופא לפעול לפי עקרון זה, הנודע כשבועת היפוקרטס. זוהי המסורת הממושכת ביותר ברפואה המערבית והיא משמשת כעיקרון מוסרי מנחה עבור הרופאים מאז ימיי יוון העתיקה ועד ימינו. העקרונות הבסיסיים נשמרו אמנם, אך השבועה שוכתבה ושונתה במשך הזמן כדי להתאימה לשינויים בחברה. בשנת 1948, למשל, האגודה העולמית לרפואה פרסמה שבועה חדשה אשר בחלק ממנה נאמר "בריאותו וחייו של החולה שבטיפולי יהיו שיקוליי העיקריים... לא ארשה לשיקולי גזע, דת, לאום, מפלגות פוליטיות או עמדות חברתיות לחצוץ בין חובתי לבין החולה שבטיפולי". בחלקה הייתה זו תגובה לפשעים הנוראיים שבוצעו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, שכללו ניסויים רפואיים באנשים חיים. היפוקרטס תרם רבות למען התפתחות הרפואה על-ידי איסוף עובדות על מחלות בקהילתו, תיעוד התסמינים של כל מחלה ושימוש במידע זה כדי ליצור בסיס לטיפול. כתיבת הרשומות המדויקת אפשרה לו להחליט איזה טיפול יהיה היעיל ביותר ולקבוע אותו לחוליו. הוא היה הרופא הראשון שהשתמש בשיטה מדעית בשטח הרפואה, שיטה שכללה התבוננות, תיעוד ויישום תצפיותיו.

 

[Merlin194]

הקישור לא עובד

ים של דמעות.

 

[סקיפי]

ננסה שוב ../images/Emo13.gif

http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon/sug/EcmMlak.html אם לא הולך, נסה "רענן".

 

[Y. Welis]

נדמה לי שרפאל הוא האחראי על העוסקים

בריפוי. באשר לקישור - נסי לגשת מכאן http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon/sug/ ואז 'מלאכים'.

 

[Merlin194]

לא בדיוק מה שחיפשתי,

יש עוד אופציות? תודה שוב..אתם ממש מצילים..

 

[סקיפי]

נסי להיות יותר ספציפית.

מלאכים ביהדות? בנצרות? קיטשים כאלה בוורוד? ואולי כדאי לך להעזר גם בפורום פיות שדונים וכל השאר, בתפוז.

 

[Mirrorshades]

מהסיפור של בן סירה!

היו שם שלושה מלאכי רפואה: נוי, ססנוי, והיה גם שלישי ששכחתי את שמו... אבדוק בבוקר.

 

[Y. Welis]

בן סירא, התכוונת

הנה הציטוט (מתוך 'מיתוסים עבריים' של גרייבס ופטאי, פרק 10): אדם התאונן בפני אלוהים: העזר-כנגדי זנחה אותי. מיד שלח אלוהים את המלאכים סאנוי, סאנסנוי וסמאנגלוף להחזיר את לילית. הם מצאוה על שפת ים-סוף, באזור שורץ שדים שטופי תשוקה להם ילדה לילית למעלה ממאה ל י ל י ם ליום. תבעו ממנה המלאכים: שובי אל אדם ללא דיחוי, כי אחרת נטביע אותך. שאלה לילית: איך אוכל לחזור אל אדם ולחיות חיי עקרת-בית ישרה לאחר ששהיתי על שפת ים-סוף? והשיבו המלאכים: אם תסרבי, מות תמותי! הוסיפה לילית ושאלה: איך אפשר שאמות והרי אלוהים הפקיד בידי את כל התינוקות הבאים לעולם - זכרים עד יומם השמיני, יום המילה, ונקבות עד היום העשרים לחייהן? ואולם מבטיחה אני, כי בכל פעם שאראה את שמותיכם או את דמויותיכם בקמיע מעל לרך הנולד, אחוס על נפשו. לכך נאותו המלאכים; אך האלוהים העניש את לילית בגוזרו מיתה על מאה מילדיה, בני השדים, מדי יום ביומו; ועוד אף זאת: אם לא תוכל, בשל הקמיע, לקפח את חייו של וולד אדם, תקום בחמתה על וולדותיה שלה.

 

[סקיפי]

ואני שמעתי משהו אחר

יש קמיע כסף שמכיל השבעה בארמית ארצישראלית הפותחת בסיפור על סממית שילדה בנים, וש'רשע' בשם "סידרוס" [יוונית: ברזל] הרג אותם. סממית ברחה להרים ובנתה לעצמה בית ונעלה את שערי הברזל. למקום הגיעו 'סוני וסוסוני וסניגלי' ודפקו בדלת. כאשר פתחה להם, נכנס עמהם סידרוס והרג את בנה. סממית צווחה על סוני וסוסוני וסניגלי. סידרוס ברח, והם רדפו אחריו והשיגו אותו ב'פלגוס דימה' [בלב ים]. כאשר רצו להרוג את סידרוס הוא נשבע בשם 'מי שמדד בשעלו מים' [ישעיהו מ', י"ב], שכל מי שיזכיר את השם 'סוני סוסוני וסניגלי', הוא [סידרוס] לא יהרוג את... - וכאן מופיע שם התינוק, אשר למען הגנתו מהשדים נכתב הקמיע. נוסח ההשבעה הזו, בשינוייפ שונים, היה מקובל בקרב יהודי בבל; הוא מופיע על ארבע קערות יהודיות הידועות עד היום, והשוואת הטקסטים בקמיע ובקערות מצביעה בפירוש על כך שהבבלים למדו את הנוסח מארץ ישראל. ההשבעה התגלגלה בימי הביניים גם לספרות המאגית היוונית, הקופטית, האתיופית, הארמנית, הרומאנית, הסלאבונית, הסורית והיהודית. במסורת היהודית הפך הסיפור למעשייה על אליהו הנביא ולילית [שהיתה, כמו שנראה, בחורה סימפטית במיוחד]. זה נוסח הסיפור כפי שנכתב בגרמניה על קמיע, לפני בערך מאתיים שנה: אליהו הנביא זכור לטוב היה הולך בדרך ופגע בלילית ובכל כת דילה. אמר ללילית הרשעה: את טמאה ברוח טומאה וכל כת דילך כולם טמאים, אן אתם הולכים? ותען ותאמר לו: אדוני אליהו, אנכי הולכת לבית היולדת פב"פ, לתת לה שינת המוות ולקחת את ילדה הנולד לה, לשתות את דמו, ולמצות את מוח עצמותיו, ולאכול את בשרו. והשיב לה אליהו הנביא זכור לטוב ואמר לה: בחרם עצורה תהיה מאת השם יתברך, וכאבן דומם תהיה. וענתה ואמרה לו: למען השם, תתירני ואנכי אבדה, ואשבע בשם ה' אלהי מערכות ישראל לעזוב את הדרכים מהיולדת הזאת ומבנה הנולד לה. וכל זמן שאני שומעת את שמותי אני אבדה. ועתה אודיע לך את שמותי וכל זמן שמזכירין אותם לא יהיה לי ולכל כת דילי להרע ליכנס לבית היולדת ומכל שכן להזיק. ואלו הן שמותי: לילית, אביטי, אביזו, אמזרפו וכו' [סה"כ שנים עשר שמות]. אמנם השם המשולש המציל בסיפור סממית נשמט כאן, אבל לא נעלם. בכל קמיע בן זמננו הנכתב עבור יולדת, בין אם הוא מכיל את סיפור אליהו הנביא בין אם לאו, מופיעות בהבלטה המילים "סנוי וסנסנוי וסמנגלף". בין אם אלה מלאכים ובין אם כמה מילים מאגיות, תפקידן הברור הוא שמירת היולדת.