עזרא SOS
עזרא SOS
אני בן 24. התחלתי טיפול DBT באוגוסט. המצב מאז רק הורע.
יש לי קושי בוויסות רגשי, ו-ADHD. הפסיכיאטרית המליצה על DBT.
המצב שלי מחמיר ומחריף. אני שנים רצופות ורבות בדיכאון, לא שמח כלל. קיבלתי טיפולים תרופתיים שונים... כרגע אני מקבל Rispond 2mg ו-Viepax 300 mg. הטיפול לא עוזר.
המחשבות האובדניות עולות יותר ויותר:
למה להמשיך לחיות ולסבול? לריב עם ההורים? שההורים ידברו אליי בזילזול מופגן ויצרחו עליי? למה לחיות? כל מי שמדבר נגד התאבדות לא חווה את המצב שבו האנשים שמתאבדים נמצאים.
למה להמשיך לחיות בשביל הסיכוי שאולי אולי אולי יהיה לי יותר טוב או פחות רע? מה יש לי להפסיד? שמישהו יסביר לי למה התאבדות זה רע. החיים הם שלי. למה הבית כלא הזה? באיזו זכות אחרים יתערבו לי בחיים וימנעו ממני להתאבד?
מעולם לא פגעתי בעצמי פיזית. אבל אני חושש שבאיזשהו שלב, אחרי כ-15 שנה של סבל הולך ומתגבר, לא אוכל לשאת יותר ואפגע בעצמי. כרגע אני לא מתכנן כלום אבל עולות בי כבר מחשבות על דרכים בהן ניתן להתאבד.
לאף אחד אין תשובה: למה להמשיך לחיות? שמישהו יענה לי תשובה הגיונית.
אני לא יכול יותר. צרה רודפת צרה. לא רוצה לחיות! החיים האלה הם בית כלא!!!
ואם מישהו פה יפנה למשטרה זה הדבר הכי דבילי לעשות כי זה יגרום לי רק יותר רע וסבל. וחוץ מזה מי אמר שלהתאבד זה רע? אנשים שאומרים את זה חוו מה שאני חווה?
שמישהו יסביר לי סיבה הגיונית למה במצבי משתלם לי לחיות עם כל הסבל שאני חווה. ואל תגידו לי שהסובבים אותי יסבלו. זאת לא תשובה מספקת לשאלה למה אלוהים ברא את העולם, למה הוא ברא בו אנשים ולמה יש סבל בעולם, וחוסר צדק.
אני גדלתי בבית דתי לאומי. אה, הבית הזה גם מטורף.
עזרא SOS
אני בן 24. התחלתי טיפול DBT באוגוסט. המצב מאז רק הורע.
יש לי קושי בוויסות רגשי, ו-ADHD. הפסיכיאטרית המליצה על DBT.
המצב שלי מחמיר ומחריף. אני שנים רצופות ורבות בדיכאון, לא שמח כלל. קיבלתי טיפולים תרופתיים שונים... כרגע אני מקבל Rispond 2mg ו-Viepax 300 mg. הטיפול לא עוזר.
המחשבות האובדניות עולות יותר ויותר:
למה להמשיך לחיות ולסבול? לריב עם ההורים? שההורים ידברו אליי בזילזול מופגן ויצרחו עליי? למה לחיות? כל מי שמדבר נגד התאבדות לא חווה את המצב שבו האנשים שמתאבדים נמצאים.
למה להמשיך לחיות בשביל הסיכוי שאולי אולי אולי יהיה לי יותר טוב או פחות רע? מה יש לי להפסיד? שמישהו יסביר לי למה התאבדות זה רע. החיים הם שלי. למה הבית כלא הזה? באיזו זכות אחרים יתערבו לי בחיים וימנעו ממני להתאבד?
מעולם לא פגעתי בעצמי פיזית. אבל אני חושש שבאיזשהו שלב, אחרי כ-15 שנה של סבל הולך ומתגבר, לא אוכל לשאת יותר ואפגע בעצמי. כרגע אני לא מתכנן כלום אבל עולות בי כבר מחשבות על דרכים בהן ניתן להתאבד.
לאף אחד אין תשובה: למה להמשיך לחיות? שמישהו יענה לי תשובה הגיונית.
אני לא יכול יותר. צרה רודפת צרה. לא רוצה לחיות! החיים האלה הם בית כלא!!!
ואם מישהו פה יפנה למשטרה זה הדבר הכי דבילי לעשות כי זה יגרום לי רק יותר רע וסבל. וחוץ מזה מי אמר שלהתאבד זה רע? אנשים שאומרים את זה חוו מה שאני חווה?
שמישהו יסביר לי סיבה הגיונית למה במצבי משתלם לי לחיות עם כל הסבל שאני חווה. ואל תגידו לי שהסובבים אותי יסבלו. זאת לא תשובה מספקת לשאלה למה אלוהים ברא את העולם, למה הוא ברא בו אנשים ולמה יש סבל בעולם, וחוסר צדק.
אני גדלתי בבית דתי לאומי. אה, הבית הזה גם מטורף.
