עזבנו את החוג...

[פלגיה]

עזבנו את החוג...

כל הקיץ היא חיכתה להתחלה של חוג חלילית, אבל אחרי שהוא התחיל התחילו הבעיות. לא היה לה כוח, כאב לה הראש, החוברת הלכה לאיבוד, החלילית הלכה לאיבוד. אחרי התירוץ העשירי התקשרתי למורה והסברתי את העניין. היא אמרה "אה, אבל היא כל כך מצליחה" וזה נכון. היא מאוד אוהבת לנגן וקלטה את כל העניין בקלות. רק ההליכה לחוג (לצאת בשלוש מהבית, אחרי שהיא הגיעה באחת וחצי) היה קשה לה. המורה אמרה שלא נדאג, ובכלל היא בדרך כלל מקבלת רק בכיתה ב', ושמרנו מקום לשנה הבאה. נשאר חוג טבע. הוא מיד אחרי הלימודים אז אין שום בעיה.

 

[חדר משלה]

להכנס-לצאת-להכנסס

מבינה מאוד את הילדונת - המעברים האלה בין החוץ לפנים וחוזר חלילה, יחד עם השעה שהיא לא קלה פשוט כי ככה תוכנן השעון הביולוגי שלנו (בעיקר אם מקיצים מוקדם בבוקר), מתישים מאוד. חבל שהחוג לא בשעה חמש, כך שאפשר גם לנוח ולרבוץ בבית מסיום הלימודים עד ההליכה לחוג. לילדונת שלי יש צופים שמתחילים בשש וחצי כשהיא חוזרת מבית הספר בארבע כך שיש לה יותר משעתיים לאכול ולנוח, והמרווח הזה מספיק לה כדי להתמלא בכוחות מחודשים ואפילו להכין שיעורים מדי פעם.

 

[פלגיה]

גם למדריכה בחוג יש ילדים...

והיא רוצה להיות פנוי לקבל אותם בשעה ארבע. אולי בשנה הבאה זה יתאים לנו יותר (בינתיים הילדה ממשיכה להתאמן עם החלילית והחוברת)