עוד יוסף פנדריך
Member
עו"ד סוקול
תודה לכל העונים על שאלתי הדחופה מאתמול. ברצוני לשאול שאלה נוספת ואחזור על העובדות למען אלה שלא קראו. עו"ד סוקול ייצגה את בעלת הבית בתביעה כספית שהוגשה נגדי בבימ"ש השלום בחיפה. סוקול היא בתו של השופט אור ואשתו של השופט סוקול שמכהן לצד השופטת שדנה בתביעה (חנה הורוביץ). שאלתי היא- האם ראוי להגיש עתירה לבג"צ לביטול פסק הדין משום שעו"ד שבן זוגו שופט לא רשאי לייצג לקוח באותו בית משפט שבו מכהן השופט? לכאורה קיים חשש ממשי למשוא פנים. קיימת אפשרות ממשית שהשופט ורעייתו עורכת הדין נמנים עם החוג החברתי של השופט היושב בדין והדעת אינה סובלת שבלילה הם ישבו על כוס קפה בסלון וביום היא או מישהו ממשרדה יופיעו לפניו. נסיבות אלה יוצרות לחץ מוסרי על השופט ובמודע או בתת מודע הוא לא ירצה שהיא תפסיד. לכאורה ניתן לבקש העברת מקום השיפוט, אבל לדעתי מלכתחילה אסור לעורכת הדין לייצג לקוחות באותו בית משפט, ואין צורך ביוזמה של הצד השני. אגב, במקרה דנן ביקשתי מהשופטת להסכים להעברת השיפוט (כנדרש בתקנות) והבקשה נדחתה. השאלה הבאה היא מדוע בג"צ ולא ערעור? ראשית, מדובר בענין עקרוני שחורג מהסכסוך הספציפי בין הצדדים. שנית, מדובר בבתו של שופט ביהמ"ש העליון ומראית פני הצדק תיפגע אם שופטי המחוזי ידונו בשאלה אם מותר לה לייצג לקוחות בבימ"ש השלום. הכפיפות המקצועית שלהם לשופט אור יוצרת חשש שהם לא יהיו אובייקטיביים ולא ירצו להרגיז אותו. לכן מקומו הטבעי של הדיון הוא בבג"צ. הייתי רוצה לדעת מה דעתכם והאם לא ראוי לשלב את הטענה יחד עם הטענה הקודמת. אחזור על כך עבור מי שלא קרא. השופטת הורוביץ החליטה לעכב את מתן פסק הדין עד להחלטת בג"צ בעתירה שהגשתי בענין ייצוג לקוחות על ידי ילדיהם של שופטי ביהמ"ש העליון. לאחר ראיון ברדיו שבו שוחחתי על העתירה נתנה פסק דין נגדי וחייבה אותי בסכום אסטרונומי, למרות שבג"צ טרם דן בעתירה. נשאלת השאלה האם צרוף הנסיבות הזה- פסק דין תוך הפרת החלטה קודמת וייצוג התובעת על ידי אשתו של חבר לעבודה - איננו מהווה חריגה מסמכות שמצדיקה התערבות בג"צ בהתאם להלכת הלפרין.
תודה לכל העונים על שאלתי הדחופה מאתמול. ברצוני לשאול שאלה נוספת ואחזור על העובדות למען אלה שלא קראו. עו"ד סוקול ייצגה את בעלת הבית בתביעה כספית שהוגשה נגדי בבימ"ש השלום בחיפה. סוקול היא בתו של השופט אור ואשתו של השופט סוקול שמכהן לצד השופטת שדנה בתביעה (חנה הורוביץ). שאלתי היא- האם ראוי להגיש עתירה לבג"צ לביטול פסק הדין משום שעו"ד שבן זוגו שופט לא רשאי לייצג לקוח באותו בית משפט שבו מכהן השופט? לכאורה קיים חשש ממשי למשוא פנים. קיימת אפשרות ממשית שהשופט ורעייתו עורכת הדין נמנים עם החוג החברתי של השופט היושב בדין והדעת אינה סובלת שבלילה הם ישבו על כוס קפה בסלון וביום היא או מישהו ממשרדה יופיעו לפניו. נסיבות אלה יוצרות לחץ מוסרי על השופט ובמודע או בתת מודע הוא לא ירצה שהיא תפסיד. לכאורה ניתן לבקש העברת מקום השיפוט, אבל לדעתי מלכתחילה אסור לעורכת הדין לייצג לקוחות באותו בית משפט, ואין צורך ביוזמה של הצד השני. אגב, במקרה דנן ביקשתי מהשופטת להסכים להעברת השיפוט (כנדרש בתקנות) והבקשה נדחתה. השאלה הבאה היא מדוע בג"צ ולא ערעור? ראשית, מדובר בענין עקרוני שחורג מהסכסוך הספציפי בין הצדדים. שנית, מדובר בבתו של שופט ביהמ"ש העליון ומראית פני הצדק תיפגע אם שופטי המחוזי ידונו בשאלה אם מותר לה לייצג לקוחות בבימ"ש השלום. הכפיפות המקצועית שלהם לשופט אור יוצרת חשש שהם לא יהיו אובייקטיביים ולא ירצו להרגיז אותו. לכן מקומו הטבעי של הדיון הוא בבג"צ. הייתי רוצה לדעת מה דעתכם והאם לא ראוי לשלב את הטענה יחד עם הטענה הקודמת. אחזור על כך עבור מי שלא קרא. השופטת הורוביץ החליטה לעכב את מתן פסק הדין עד להחלטת בג"צ בעתירה שהגשתי בענין ייצוג לקוחות על ידי ילדיהם של שופטי ביהמ"ש העליון. לאחר ראיון ברדיו שבו שוחחתי על העתירה נתנה פסק דין נגדי וחייבה אותי בסכום אסטרונומי, למרות שבג"צ טרם דן בעתירה. נשאלת השאלה האם צרוף הנסיבות הזה- פסק דין תוך הפרת החלטה קודמת וייצוג התובעת על ידי אשתו של חבר לעבודה - איננו מהווה חריגה מסמכות שמצדיקה התערבות בג"צ בהתאם להלכת הלפרין.