the_new_guy
New member
עושים "פסח" לארון
פסח מתקרב, הדירה מטונפת והארון מבולגן. אני חייב לעשות משהו בנדון. אבל כמו תמיד, כשיש לי משימה קשה לביצוע, אני אעדיף לעשות אלף דברים אחרים כדי לדחות את הקץ. וכך מצאתי את עצמי אתמול, בדרך מתל אביב- עיר הקודש לארוחת ערב משפחתית בחיפה. נסעתי עם אחותי ובדרך סיפרתי לה שאני הומו (תודו שזה הרבה יותר קל מלנקות את הדירה). בהמשך הערב כינסתי את אמא והאח וסיפרתי גם להם (את הבאסים של דפיקות הלב שלי בטח כולכם שמעתם ופשוט חשבתם שהשכן שוב עושה מסיבה). ישבנו ודיברנו כולנו: בכל 28 שנותי לא היתה לי שיחה כזו בריאה עם אמא שלי. באופן מוזר, חוץ מהשוק הכללי , הצלחנו לראות בעיקר דברים טובים שיצאו משם בכל הנוגע לקרבה בינינו- סוף סוף אין סודות ומחסומים! מכיוון שהיינו חייבים לחזור בלילה לתל אביב נאלצתי לדחות את השיחה עם אבא להיום. אחותי נסעה איתי (שוב) לחיפה וחזרנו על אותו סיפור. גם אבא היה די cool ואחרי חיבוק ונשיקה אמר שמה שחשוב זה שאני שלם עם עצמי, חופשי ומאושר. לסיום הרמנו כוסית ברנדי
– לחיי הבריאות והאושר- כל אחד בדרכו שלו. חזרנו לתל אביב הבירה המאוחדת לנצח ונראה לי שעדיין לא קלטתי מה קרה ב-48 שעות האחרונות. מה שבטוח זה שאני, ה”new guy" הפכתי באמת בסופ"ש הזה ל new guy. אבל מה שהכי מבאס, זה שפסח מתקרב, הדירה עדיין מטונפת הארון עדיין מבולגן. מסקנות: 1. הרבה יותר קל לצאת מהארון מאשר לסדר אותו. 2. לא שותים כוס שלמה של ברנדי על בטן ריקה.
תודות: למקום העבודה של אחותי ששלמו על הדלק לשתי נסיעות לחיפה. ולעומתם- לא תודה לחברת פיליפ-מוריס
, שעדיין לא תגמלה אותי כראוי על כמות חבילות הסיגריות שלהם שעישנו אני ומשפחתי תוך 48 שעות.
פסח מתקרב, הדירה מטונפת והארון מבולגן. אני חייב לעשות משהו בנדון. אבל כמו תמיד, כשיש לי משימה קשה לביצוע, אני אעדיף לעשות אלף דברים אחרים כדי לדחות את הקץ. וכך מצאתי את עצמי אתמול, בדרך מתל אביב- עיר הקודש לארוחת ערב משפחתית בחיפה. נסעתי עם אחותי ובדרך סיפרתי לה שאני הומו (תודו שזה הרבה יותר קל מלנקות את הדירה). בהמשך הערב כינסתי את אמא והאח וסיפרתי גם להם (את הבאסים של דפיקות הלב שלי בטח כולכם שמעתם ופשוט חשבתם שהשכן שוב עושה מסיבה). ישבנו ודיברנו כולנו: בכל 28 שנותי לא היתה לי שיחה כזו בריאה עם אמא שלי. באופן מוזר, חוץ מהשוק הכללי , הצלחנו לראות בעיקר דברים טובים שיצאו משם בכל הנוגע לקרבה בינינו- סוף סוף אין סודות ומחסומים! מכיוון שהיינו חייבים לחזור בלילה לתל אביב נאלצתי לדחות את השיחה עם אבא להיום. אחותי נסעה איתי (שוב) לחיפה וחזרנו על אותו סיפור. גם אבא היה די cool ואחרי חיבוק ונשיקה אמר שמה שחשוב זה שאני שלם עם עצמי, חופשי ומאושר. לסיום הרמנו כוסית ברנדי