עוף גוזל

[1precious1]

עוף גוזל

זה נראה וכאילו בעידן של היום אנחנו יותר מידי מעורבים לפעמים בחיים של הילדים שלנו.
"הכל עושים בשבילם"
הנה פה לא רחוק, מישהיא ציינה את התסכול שלה על החדר הלא מסודר של בנה בן ה 18, וההתלבטות מה לעשות, כי ברור שצריך לעשות משהו.

לפני כמה זמן, קניתי לבן שלי איזה גדג'ט שהוא חשק בו, ובאימרה חצי מובדחת וחצי צינית זרקתי לעברו "מתי תפסיק להיות תלוי בנו ותקנה לעצמך דברים"
הוא ענה לי (להפתעתי) "שתפסיקו לקנות לי כל מה שאני רק מצייץ שאני רוצה".

אני בטוח שיש בזה הרבה מן החוכמה והאמת וצריך לדעת מתי לשחרר ואפילו לדחוף אותם מהקן בכדי שילמדו לפרוש כנפיים ולעוף בכדי לא להגיע לריצפה.

אז מה אתכם בנושאים הבאים, האם אתם עדיין דואגים להם בהם או שהם דואגים לעצמם ועל איזה גיל מדובר ובאיזה גיל נראה לכם ש"דיי"

1. סידור החדר שלהם
2. השקמה בבוקר לבית ספר
3. הבגדים שלהם - לכביסה מהכביסה חזרה לארון, הכנת בגדים לבוקר
4. אוכל, שיכינו ויסתדרו לבד או שמכינים להם?
5. דמי כיס לנסיעות? לבילויים? לגדג'טים ומשחקים?
6. ההגיינה שלהם? כמה הם מתקלחים? מתי? יותר מידי? פחות מידי? מי אחראי ש"יהיה לי מים למקלחת"?
7. התערבות במה שקורה בבית הספר, עימותים עם מורים, ציונים, שיעורי בית?
8. החלטות של חצי בוגרים, דעות על החיים, השקפות עולם, דעה פוליטית, "לאן ואם בכלל להתגייס לצבא"?
9. נסיעות משפחתיות, אירועים משפחתיים, ביקורים של סבא וסבתא ("לא בא לי לבוא, לא בא לי ללכת")
10. הוא יותר מידי סגור בבית, הוא כל הזמן מחוץ לבית ולא רואים אותו בכלל

 

[מירי,]

זה מורכב ומשתנה בין ילד לילד.

אישית אני תמיד אומרת את דעתי אבל בשלב מסוים נותנת להם לבחור לבד (בהתאם לגיל ולבחירה).
ככל שהם גדלים יש לי פחות אפשרות להטיל וטו על דברים ומכיוון שידעתי שהימים הללו יגיעו השתדלתי להערך מראש.
בעיקר בהחלטות של חצי בוגרים כבר אין לנו 'מה לעשות'. אני יכולה רק להתבעס שהבכור לא חושב כמוני ובחר בבחירות אחרת ועוד יותר להתבעס שהצליח לי החינוך והוא מתגייס לקרבי אבל זה לא שיש לי דרך 'להחליט עליו'.
בגיל שנתיים קילחתי אותו בגיל 10 יכולתי ללחוץ שיתקלח אבל בגיל 17?
&nbsp

 

[איה תפוס]

תשובות

&nbsp
1. סידור החדר שלהם - אבוד. לא מתערבת. יש לו מלא עיסוקים שיותר חשובים מסידור החדר
2. השקמה בבוקר לבית ספר - כבר שנים שמשימת הסיוט הזאת עברה לבעלי. נורא קשה.
3. הבגדים שלהם - לכביסה מהכביסה חזרה לארון, הכנת בגדים לבוקר - אבוד. לא קורה.
4. אוכל, שיכינו ויסתדרו לבד או שמכינים להם? - לבתי הספר בעלי מכין
5. דמי כיס לנסיעות? לבילויים? לגדג'טים ומשחקים? - דמי כיס של 50 לחודש,שזטת בדיחה והיתר לפי הצורך. נסיעות....כמובן. בילויים כן אבל מפוקח. גאדגטים ומשחקים ממש לא.
6. ההגיינה שלהם? כמה הם מתקלחים? מתי? יותר מידי? פחות מידי? מי אחראי ש"יהיה לי מים למקלחת"? - הילד לא מתקלח שבועיים. שהחברה שלו תדאג לזה. אבוד.
7. התערבות במה שקורה בבית הספר, עימותים עם מורים, ציונים, שיעורי בית? - עימותים עם מורים??? למה? רק שיתוף פעולה וכן כן כן מעורבת הולכת כל מה שצריך עד לקו הסופי עוד 4 חודשים.
8. החלטות של חצי בוגרים, דעות על החיים, השקפות עולם, דעה פוליטית, "לאן ואם בכלל להתגייס לצבא"? - יש משהו ספיציפי שלוחצים כל היתר לא.
9. נסיעות משפחתיות, אירועים משפחתיים, ביקורים של סבא וסבתא ("לא בא לי לבוא, לא בא לי ללכת") - רוצה בדרך כלל אבל אין לו זמן כך שיוצא שהוא מפספס כמעט טת כולם.
10. הוא יותר מידי סגור בבית, הוא כל הזמן מחוץ לבית ולא רואים אותו בכלל - יש לו חברה וחברים טובים. הוא לא מסתובב ברחובות אז אני פחות דואגת. כן מטריף אותי שהוא לא מעדכן איפה הוא כשהוא נעלם וחוזר מאוחר.
&nbsp
לגבי הבכורה זה תופס גם פחות או יותר רק שאנחנו יודעים על חייה הרבה פחות כי היא לא מספרת הרבה (20) וגם אם היא מציינת שם של חברים...אלא לא אנשים שאני מכירה. היא גרה אצל הסבתא אז הסבתא דואגת. אנינשיחררתי לגמרי כי אין ברירה.
&nbsp
הקטנה (12) מלאך. עדיין מבקשת רשות על כל דבר. חדר מתוקתק. כביסה מעבירה. עוזרת בבית. לומדת יפה. גדלה מעצמה אבל לאחורנהאני עושבת איתה המון על לימודים כי היא מנסה להתקבל למופ"ת.

 

[אימם]

שאלון מצוין

יש לי שני ילדים. כל אחד מהם שונה מהשני. האחת תמיד הייתה הרבה יותר עצמאית.
1. סידור החדר - מנסה לרתום את המתבגר לסדר את חדרו. זה הכי הולך לי כשאני מתחילה לסדר ודורשת ממנו להצטרף. הוא רוטן אבל בסופו של דבר נרתם.
2. השקמה - כנראה טעות פרודיאנית

כי לפעמים זה מרגיש כמו שיקום.
אנחנו מעירים את המתבגר. אם לא נעיר הוא ימשיך לישון....בעבר ניסיתי לא להעירו אבל כמות ההעדרויות והאיחורים עלתה ואני נשברתי ראשונה
3. בגדים לכביסה - עומדת על כך שיאסוף את בגדיו המפוזרים על הרצפה ועל המיטה ויכניס לסל הכביסה - אחרת לא תהיה לו כביסה נקיה. זה קרה ולכן הוא משתף פעולה אחרת לא יהיו לו בגדים. אבל אני צריכה כל הזמן להזכיר.
4. אוכל - הבת הייתה תמיד מכינה לעצמה. המתבגר - אם לא אכין לו - הוא ירעב.
5. דמי כיס - אין. אבל בכל פעם שהוא צריך הוא מקבל. הוא מבקש פחות מידי לדעתי.
6. היגיינה - בעבר הייתי צריכה להזכיר להתקלח. כיום - אין שום בעיה, הוא מתקלח יום יום וזו לגמרי אחריות שלו.
7. משתדלת לא להתערב בנושא בית ספר מאז שהוא עלה לתיכון. הלימודים אחריות שלו. לפעמים יש בעיה עם שיעורי בית אבל הציונים שלו גבוהים. לא דואגת
8. השקפות הפוליטיות של המתבגר הן מן הסתם כמו שלנו. הוא מביע דעה. הוא גם יודע לאן הוא רוצה להתגייס.
9. אירועים משפחתיים - מגיע רק אם הוא מוכרח.
10. היה בעבר יותר מידי בבית. כיום המינון השתנה והוא לפעמים גם יוצא עם חברים. אין תלונות.

 

[נומלה]

עפו עפו

תשובות:
1. סידור החדר שלהם - אני לא מסדרת לאף אחד את החדר. יש הסכם שהרצפה מפונה כדי שהעוזרת תוכל לנקות אותה, ומכיוון שכולם מבינים (הכוונה לגברי המשפחה: הנוסע המתמיד והצעיר) שזה כדאי (כי אחרת הם יצטרכו לנקות בעצמם), אז הרצפה מפונה לפני שהעוזרת מגיעה.
2. השכמה בבוקר לבית ספר - כל אחד משכים את עצמו, אלא אם מבקשים ממני במפורש, בתור ציפור הבוקר של המשפחה, לוודא.
3. הבגדים שלהם - לכביסה מהכביסה חזרה לארון, הכנת בגדים לבוקר - תפקידו של הצעיר בבית לכבס את הבגדים של כולם (כשאין לו בחינות) ותפקידי לקפל. אני מכינה לו סל של מקופלים והוא לוקח. אני חושבת שבדרך כלל זה לא מגיע לארון, וגם לא איכפת לי. הכנת בגדים לבוקר לא עשיתי אף פעם, גם לא כשהיו קטנים.
4. אוכל, שיכינו ויסתדרו לבד או שמכינים להם? נקודה כאובה. אני מבשלת ודואגת שיהיה אוכל במקרר. ארוחת ערב אוכלים ביחד, ככה שזה מגיע גם לבטן. בשאר היום הוא מסוגל לעמוד מול מקרר מלא ולילל שאין מה לאכול.
5. דמי כיס לנסיעות? לבילויים? לגדג'טים ומשחקים? סכום חדשי יחסית קטן, ותוספות במידת הצורך. הוא מאוד חסכן. אבל לומד לאט להוציא על עצמו כסף.
6. ההגיינה שלהם? כמה הם מתקלחים? מתי? יותר מידי? פחות מידי? מי אחראי ש"יהיה לי מים למקלחת"? כל אחד אחראי להייגינה שלו, וכל בני הבית מאוד נקיים. שיהיו מים למקלחת, אחראי שעון המפעיל את הדוד פעמיים ביום כך שרוב הזמן אין בעיה. אני הייתי אחראית להתקנת השעון, בדיוק כדי למנוע תלונות בסגנון "שתו לי אכלו לי".
7. התערבות במה שקורה בבית הספר, עימותים עם מורים, ציונים, שיעורי בית? תודה לאל נגמר. הנער מפקח על עצמו מצויין.
8. החלטות של חצי בוגרים, דעות על החיים, השקפות עולם, דעה פוליטית, "לאן ואם בכלל להתגייס לצבא"? אנחנו בית מדבר, ומדברים על הכל. החלטות כל אחד לדעתי צריך לעשות בעצמו. אני יכולה להגיד את דעתי ואת השקפת עולמי, ולשמוע דעות אחרות והשקפות אחרות (וגם להגיד שהן קשקוק אם אני חושבת ככה).
9. נסיעות משפחתיות, אירועים משפחתיים, ביקורים של סבא וסבתא ("לא בא לי לבוא, לא בא לי ללכת") - אין כפייה. לרוב, הנוער שמח לבוא איתנו למפגשים משפחתיים. כשיש להם עיסוקים אחרים, זה בסדר מצדי.
10. הוא יותר מידי סגור בבית, הוא כל הזמן מחוץ לבית ולא רואים אותו בכלל - הוא בהחלט מתאזן בשנתיים האחרונות. רוכש בטחון עצמי וחברים ומבלה הרבה יותר מזמנו בחוץ ללא לחצים. אין מה לומר. הוא בהחלט מתבגר, וזה ניכר.

 

[1precious1]

אז הנה גם אני עונה

1. סידור החדר שלהם.
הם לא ממש מבולגנים, הכביסה שלהם נערמת בחדר האמבטיה, והם יודעיםשהמנקה באה פעם בשבועים ואנחנו ממליצים להם בחום לדאוג לחדר לפני שהיא באה כי היא תסדר אותו "בייהוק ובייקוק"

2. השקמה בבוקר לבית ספר.
אנחנו משקימים לפי "טבלת צדק" ביני לבינה.
אחרי ההשקמה הם מתנהליםלבד לצאת בזמן להסעה.

3. הבגדים שלהם - לכביסה מהכביסה חזרה לארון, הכנת בגדים לבוקר.
שאומרים להם - אוספים את הכביסה לסל
שאומרים להם - מביאים את סלי הכביסה למכונת הכביסה
שאומרים להם - לוקחים את המקופליםשלהם לארון הבגדים שלהם.

4. אוכל, שיכינו ויסתדרו לבד או שמכינים להם?
אנחנו מבשלים ומכינים מבעוד מועד בתקווה שהם יטרחו לחמם לעצמם ועולי, בפועל תמיד יהיה מי שהתעצל ושכח וחיכה שנבוא הביתה לחמם ולהגיש להם.

5. דמי כיס לנסיעות? לבילויים? לגדג'טים ומשחקים?
אין לי מושג, החצי השני שלי היא שר האוצר.

6. ההגיינה שלהם? כמה הם מתקלחים? מתי? יותר מידי? פחות מידי? מי אחראי ש"יהיה לי מים למקלחת"?
נורא כאוב, ויכוחים יומיומיים למרות שיש שעון ודוד, תמיד יהיה מי שיתקלח ולא ידאג לזה שאחריו או זה שייכנס ויצעק שאין לו מים.

7. התערבות במה שקורה בבית הספר, עימותים עם מורים, ציונים, שיעורי בית?
התערבות בשיעורי בית ומוכנות לבחינות - כן
התערבות במה שקורה בבית הספר - משתדלים שלא

8. החלטות של חצי בוגרים, דעות על החיים, השקפות עולם, דעה פוליטית, "לאן ואם בכלל להתגייס לצבא"?
יש מדיניות בסיסית שאנחנו מצפים שתהיה, חופש ביטוי, הבנת הדעות של האחר, חובות וזכויות במדינה דמוקרטית, כל השאר לפי הדעה והאמונה הפנימית שלהם.

9. נסיעות משפחתיות, אירועים משפחתיים, ביקורים של סבא וסבתא ("לא בא לי לבוא, לא בא לי ללכת")
יש מדיניות של "אם לא בא לך - סבבה, אבל אז חובה עליך לבוא בפעם הבאה".

10. הוא יותר מידי סגור בבית, הוא כל הזמן מחוץ לבית ולא רואים אותו בכלל.
זה כל הקטע של דור האיקס ודור הוואי ולנסות להבין את החיים שלהם דרך העיניים שלהם ולא להתבכיין ש"בדור שלנו היינו יותר פעלים חברתית ושיחקנו מחבואים ונסענו באופניים"
סה"כ שלושה בנים, כל אחד והאופי שלו, אחד יותר בבית ואת השני בקושי רואים, העיקר שנדע שהם בסדר ויש ידע בסיסי איפה הוא ואצל מי הוא ומתי הוא חושב לחזור הביתה.

 

[iris mom of two]

די עצאיים כנראה

1. החדר שלה 5 שעות נסיעה ממני. היא מסדרת לפני שאני באה לבקור. לא יודעת מה קורה שם שאר הזמן. בבית היא מבולגנת, אבל מסדרת לפני שהיא חוזרת לבית הספר. הוא דווקא די מסודר, אז אני לא אומרת כלום. יש לו סל כביסה בחדר והכביסה שלו מגיעה לשם.
2. השקמה. אין לי מושג מה הלו"ז שלה. אותו אני מעירה קלות, אבל אם אבקש הוא יתעורר עצמאית.
3. כביסה. הגדולה דואגת לבד. לקטן (175) הוא שם בסלבחדר שלו, ואוסף מקופל מהחדר שלי.
4. ארוחת ערב היא משפחתית. זה עלי, או אם מישהו מתנדב. בדרך כלל הבת כשהיא בבית. שאר הארוחות, כל אחד דואג לעצמו.
5. דמי כיס. יש להם כסף משלהם, יש להם גם גישה לכרטיס האשראי שלנו. הם די בסדר בנושא.
6. הגיינה, לא דאגתי מאז שהם בני 10. לא מתערבת בכלל.
7. הקטן גומר תיכון. זו אחריות שלו להתעמת עם המורים. אבל אני עדיין דואגת שיכין שעורים. הגדולה באוניברסיטה. אני לא יודעת אפילו איזה קורסים בדיוק היא לוקחת. אבל היא מתייעצת איתנו
8. ההחלטות הן שלהם. אבל מתייעצים איתנו.
9. הם דווקא מאד אוהבים להיות איתנו בנסיעות משפחתיות. עד כדי שלא יוצא לבעלי ולי לנסוע לבד. בבקורים משפחתיים הם מצטרפים, כי הם נהנים לראות את שאר המשפחה. הבת אפילו התעקשה להצטרף אלי לבקור אצל סבתא (נסיעה לישראל מארה"ב) ובידרה את סבתא עצמאית כשאני נפגשתי עם חברות ילדות.
10. היא לא גרה בבית. אז לא רואים אותה בכלל. הוא עסוק בעיקר עם הג'ים, אבל אני שם גם כן, אז רואה אותו הרבה (אנחנו באותו ג'ים באותו זמן, אבל מתאמנים לגמרי לחוד הוא עם קבוצת האמון שלו, אני עם החברים שלי).

 

[xfwind]

הכל גמיש ואינדיבידואלי. אין טבלאות אקסל לנושאים האלה

כל אחד יתנהל באופן שמבין פר עניין.
תנו אהבה וערכיות ותרגישו מתי הגוזל יעוף (וגם יחזור לפעמים לשתות מרק עוף של אמא).

 

[arielRuuubi]

ככה

אני בעד עצמאות ומשמעת, או עצמאות מתוך משמעת, אז
&nbsp
1. סידור החדר שלהם
כל עוד הם גרים בבית, אא"כ זה עובר את המינימום שזה לא מפריע לאמא, אני מתחיל מגיל שנתיים
&nbsp
2. השקמה בבוקר לבית ספר
כל עוד הם גרים בבית, זה חלק מחינוך למשמעת, אני מתחיל מכיתה א. גנים לא כ"כ אכפת לי
&nbsp
3. הבגדים שלהם - לכביסה מהכביסה חזרה לארון, הכנת בגדים לבוקר
לכביסה - מגיל שנתיים
לארון / הכנה לבוקר - כיוון 8-11 כ"א לפי כח שכלו שיכול לקחת ע"ז אחריות, לתמיד, כלומר לא רוצים? שישאר בסל ותקחו מהסל
&nbsp
4. אוכל, שיכינו ויסתדרו לבד או שמכינים להם?
שיסתדרו לבד, מאידך כאשר אוכלים משפחתי, כגון שבת, חייבים לשבת בשולחן
&nbsp
5. דמי כיס לנסיעות? לבילויים? לגדג'טים ומשחקים?
תלוי במצב, במשפחה, בחברה,
&nbsp
6. ההגיינה שלהם? כמה הם מתקלחים? מתי? יותר מידי? פחות מידי? מי אחראי ש"יהיה לי מים למקלחת"?
חייבים להתקלח כל X, שהם ידאגו לעצמם למים
&nbsp
7. התערבות במה שקורה בבית הספר, עימותים עם מורים, ציונים, שיעורי בית?
כן, מלא, לא לעשות להם אבל לדאוג שיעשו, זה חלק ממשמעת, לא כי הבי"ס כזה חשוב
&nbsp
8. החלטות של חצי בוגרים, דעות על החיים, השקפות עולם, דעה פוליטית, "לאן ואם בכלל להתגייס לצבא"?
חנוך לנער ע"פ דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה
&nbsp
9. נסיעות משפחתיות, אירועים משפחתיים, ביקורים של סבא וסבתא ("לא בא לי לבוא, לא בא לי ללכת")
תלוי במצב, כלומר אם אין לחץ שיגיעו אז שישארו בבית, אני בעצמי מבריזן מהדברים הללו
&nbsp
10. הוא יותר מידי סגור בבית, הוא כל הזמן מחוץ לבית ולא רואים אותו בכלל
לדרוש איזון לפי הצורך והחינוך, כגון אם סגור כי הוא בדיכי אז להוציא, אם בחוץ כי חברים לא טובים להכניס וכו', והכל מתוך חנוך לנער ע"פ דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה

 

[kmiki]

שלי עוד קטנים מדי לזה לדעתי

למרות שהם מתנהגים כמו בני 20+...