עונשים

[אמא של ירין]

עונשים

בני בן שנה ועשרה חודשים , בחודש ספטמבר ניכנס ירין לגן , בשבוע שעבר סיפרו לי החננות שירין בזמן האוכל עסוק בלהפוך את הצלחת שלו ושל שכניו (אוכל זה בעיה רצינית איתו , הוא אכלן קטן מאוד) כעונש הן לו נתנו לו קינוח בסוף הארוחה והוא בכה. האם לדעתכם בגיל הזה הוא יבין את ההקשר בין ההתנהגות לבין התוצאה? האם לדעתכם זאת הדרך הנכונה ? אני עובדת עצות........

 

[נעה גל]

לא, לדעתי זו לא הדרך הנכונה

וזה לא קשור לגיל. עונשים הם דרך לא נכונה (שוב,לדעתי) בכל גיל. הם משפילים (כולם קיבלו ואני לא... ואני לא בטוח שאני זוכר למה). עונש היא הדרך הקלה ביותר בה מבוגר פועל כשהוא חסר אונים מול התנהגות של ילד. בעיני זה מזעזע שילד צריך לעבור חויה כזו. והייתי אומרת לגננות את דעתי בנושא בקול רם. בעיני זה קו אדום. ובכלל, אני חושבת שאם את מרגישה ב"לב" שמשהו לא נראה לך, משהו לא מסתדר לך - את חייבת להגיד. אלה בדיוק אותם קולות קטנים של אינטואיציה שהסביבה מצליחה פעמים רבות להשתיק אצל הורה צעיר. תקשיבי למה שהם אומרים לך, ואין לי ספק שתדעי לעשות את הדבר הנכון עבורך ועבור ירין בכל פעם.

 

[אפרת_ח]

אני לא חושבת שזה יעיל, כי כמו שכתבת

אני בספק אם הוא מבין את הקשר בין הסיבה-לתוצאה, וכן יש כאן מסר גרוע בנושא התזונה (קינוח זה טוב, אוכל זה מטלה לא נעימה בדרך לקינוח). אני כן חושבת שאם ילד הופך צלחת, צריך להוריד אותו מהשולחן מייד ולשלוח אותו לשחק (גם בבית וגם בגן). זה בהחלט סימן שהוא לא רעב.

 

[דסי אשר]

מאחר והגננות בטוחות

לפחות בגן זה, ששיטת החינוך שלהן נכונה, זה לא פשוט לומר להן מה דעתנו על שיטות החינוך הפסולות. יכול להיות שהגננת לא מודעת למה שעושות המטפלות, והיא כן חושבת כמו כל הכותבות כאן, שעונש אינו דרך חינוכית. לכן אולי כדאי קודם לפנות לגננת הראשית ולבדוק אתה האם היא מודעת להתנהגותו של הילד ותגובת המטפלות. אם מדבריה נשמע שהיא יודעת, וחושבת שזו הדרך המתאימה, הרי שאני הייתי מבקשת/דורשת, למען בני" שמאחר ואינו אוכל, אלא עסוק בתכנים אחרים בזמן הארוחה, להוריד אותו מיד מהכסא ומסביבת הילדים האוכלים, תוך ציון שכאן הילדים אוכלים ולא עסוקים בהפיכת צלחות. כשבאמת ירצה לאכל, יוכל להצטרף, לקבל צלחת ולאכל". זהו צירוף של מה שכולם אמרו, בלי לומר" אני מתנגדת מאד למה שאתם עושים, אתם מתנהגים בדרך חינוכית שלא מקובלת עלי". אין זה אומר שלא ניתן לנקוט בדרך שנעה הציעה, הדרך הישירה והחד משמעית כלפי הצוות, אבל אני מציעה דרך אחרת, שכאילו "תעזור אחרת" לצוות להתמודד עם הילד שלי שעושה בלגן בזמן הארוחה במקום לאכל. זו דעתי. דסי

 

[מיכללב]

עונשים-לא חינוכי

עונש הוא לא אפקטיבי ולא יעיל ובעיקר בגלל שאין קשר בין הסיבה לתוצאה..כלומר בין המעשה שירין עשה לבין העונש שקיבל..לא לאכול קינוח. שממילא הוא אכלן קטן מאד... אני חושבת שצריך להסביר לירין דרך בובה או דרך סיפור על ההתנהגות בזמן האכילה, למה אוכלים בכלל, ואפשר אפילו לספר לו איך ילד אחר מרגיש כשהופכים לו את הצלחת..זה לא נעים, האוכל נשפך, צריך לנקות וכו´. אני חושבת שיש צורך גם לדבר עם הגננות על הנושא... אחרי ההסבר לירין..אפשר לומר לו ללא קונוטציה שלילית " אתה רעב-תאכל" ואם אתה לא רעב לא נשים לך צלחת" כי הצלחת נועדה לשים בה אוכל... מתוך הסבר ולא כעונש.

 

[אירית אבן-חן]

אהבתי ../images/Emo45.gif

 

[חנה גונן]

לאמא של ירין ../images/Emo50.gif

גם בגן שלי יש ילדים שהופכים צלחת על החברים ליד שולחן האוכל כך שירין שלך איננו יוצא דופן.אם לא נלמד את הילדים שהפיכת צלחת היא אינה מישחק אלא משהו לא נעים לסביבה כיצד הם ילמדו מה מותר ומה אסור?זוהי אחריות המבוגרים(גם שלך וגם של המטפלות)ללמד אותו.אין ברירה צריך להיות עקבים כדי להעביר את המסר אך בודאי שאין צורך בעונשים אלא באהבה ובהמון המון סבלנות כי זה יהיה קשה.אם נפגעת מיחסן של המטפלות אולי כדאי לדבר איתן ולהבהיר את המצב. שלך חנה גונן

 

[אמא של ירין]

תודה ../images/Emo51.gif

אלפי תודות על התגובות , באינטואיציה שלי גם עונש הוא לא דבר חינוכי לפחות לא בגיל הזה , לקחתי את הכל לתשומת ליבי מחכה בקוצר רוח למוצ"ש לדבר עם הגננת. אתמול ירין הפך צלחת אחרי שכניראה שבע , למרות מחאותיו לקחתי ממנו את הצלחת והסברתי לו , בארוחת הערב הוא נגע בצלחת ואמר לעצמו "נו נו נו אסור" כניראה זאת הדרך ושוב זאת הפעם הראשונה שאני פה (התחלתי מפורום פוריות לפני) ואני מודה לכולכן , שיהיה שבוע טוב.

 

[לאה_מ]

והוא לא חינוכי גם בגילים מבוגרים יו

 

[חגית אמא של יובל]

ככל שאני, יובל והאמהות שלי

גדלים יותר ויותר אני מבינה עד כמה עונשים הם דרך לא רצויה ולא יעילה. אם יש מקרה שחוזר על עצמו כדאי לחשוב איך הכי קל למנוע אותו. יובל, גם לא אכלן גדול וחובב זריקת צלחות. הפתרונות שמצאתי הם: 1. לשים לו מעט מאד אוכל בצלחת וכשמסיים להוסיף לו, כדי שאם ישפוך הנזק לא יהיה גדול.. 2, להעסיק אותו בזמן האוכל עם סיפורים בעל פה ומספר והכי טוב אם אינ מאכילה אותו תוך כדי... לגבי הצלחות של הילדים האחרים - הייתי מנסה להרחיק אותו מהם, לא כעונש אלא כי "ככה החדר מסודר" מניעת קנוח אכן יכולה להפוך אותו לדבר נחשק יותר ממה שהוא (איזה קנוח זה?) ואת האוכל למשהו אפרפר יותר ממה שהוא. לא הייתי מונעת ממנו את המנה העיקרית אלא אם כן הן יודעות בברור שהוא אכל את הרב, לפחות. ילדים בגיל הזה (יובל, לפחות) לא תמיד מזהים תחושת רעב.