עונשים

עונשים

בעבר היה מקובל להשתמש בענישה כחלק ממערכת הלימוד באמניות הלחימה. אני יודע על 4 סוגי עונשים: 1. הכאה; 2. הטלת משימות קשות (30 שניות מסביב לבנין, 200 בעיטות לגובה הראש, שעתים שמירה...) 3. הורדה בדרגה או מניעת קידום; 4. גירוש מבית-הספר/הדחה מהקורס/יחידה. על איזה עוד עונשים אתם יודעים? מתי צריך להשתמש בהם, אם בכלל? לאיזו מטרה? האם יש לכם בכלל מחשבות על הנושא?
 
נכון ולא נכון - תלוי בסוג ההודעה

כשמופיעות כאן הודעות המכילות חומר פרסומי בוטה, שלפעמים אינו קשור כלל לאמניות לחימה, מחיקת ההודעה אינה ענישה אלא סילוק מטרד. כשמופיעות כאן הודעות ש(לדעת המנהלים) אינן ראויות, מחיקתן יכולה להיות ענישה. את ההודעה של תמירי מלמעלה אני לא מוחק. אבל עדין מענין אותי מדוע לא התחלת דיון על הנושא המקורי שלך - או שהוא פשוט לא היה מספיק חשוב לך? (רק בקשה - אם תחליט כן לפתוח דיון כזה, פתח אותו בשרשור אחר. להזכירך, הנושא היה הקשר בין פרסום בכלי-התקשורת לבין מעמד בעולם אמנות הלחימה.)
 

תמירי

New member
אני קורא את מה שנכתב אבל

אני בוחר כרגע לא לנסות לפתוח שרשור כזה ממספר סיבות ולהלן כמה דוגמאות: 1.הנושא עלול להרגיז מספר אנשים-מכיוון שאני רואה רגישות יתר אז חבל. 2.חוסר אחידות בפורום במחיקת הודעות 3.סטיגמות שכנראה אפילו ואביא הוכחות חותכות זה לא יעזור ולכן חבל על האנרגיה. לסיום ואני ממש חייב לכתוב זאת ואני מקווה שאתה לא כועס: היו בפורום השמצות חסרות תקדים כנגד ירון בינימיני! האם איזו מהההודעות נמחקה? התשובה היא לא! למה? אני יודע את התשובה אני מקווה שכולם יוכלו להיות ישרים עם עצמם ולענות את התשובה הנכונה.
 

WhiteBear

New member
נו באמת, עזוב שטויות

אני אעשה את זה קצר. תתחיל את הדיון אם הוא מעניין אותך. אם אתה מרגיש שהפורום הזה עויין כלפיך, אז צר לי. אני יודע שהדבר היחידי שאני מקדם זה את השיטה שלי (אולי) טיפה יותר. ואני מנסה להיות הגון כלפי כל שיטה. אבל כל אדם שטורח לבקש ממני לקדם את השיטה שלו בכל פירסום שהוא, אני עושה זאת בלי להתמהמה. אז מבחינתי אני לא משוחד. ובנוסף, כשאני גורר פירסומי סדנאות למיניהם, נכלל בתוכם גם אלו של הטאי צ´י. וזה מאותם הסיבות שאני גורר את שאר ההודעות לעץ אחיד. נץב: לא הגבת לתגובה הקודמת שנתתי לך, רק לזו של סלבו...) ואם יש לך תלונות ספציפיות, אתה תמיד מוזמן לשלוח לי הודעה, ואני אעשה מאמץ להתייחס במהירות המתאפשרת... יום נעים, טל.
 
הדיון על ירון בנימיני לא נמחק בזמנו

מאותה הסיבה שלא מחקנו יותר מאוחר את הדיון על רוני קלוגר: לא היו אז מנהלים לפורום. קצת היסטוריה, ברשותך: הפורום הזה הוקם ע"י קבוצה של צעירים, רובם כנראה חובבי קראטה. זמן קצר לאחר הקמתו, ואללה השתלטו על IOL ז"ל, והרסו את פורום אמנויות הלחימה שהיה שם. משתתפי הפורום ב-IOL חיפשו בית ומצאו אותו כאן. במשך הזמן, מנהל הפורום אז, מצא עצמו עסוק מכדי לנהל את הפורום באופן פעיל. התוצאה היתה סדרה של דיונים שלא היו צריכים להימשך, יחד עם הופעה בפורום של מספר "גורמים עוינים" שפשוט הפריעו, ולא היה מי שימחוק. בצר לנו, לאחר פניה למנהל הפורום הלא-פעיל ולהנהלת הפורומים, בחרנו 4 מנהלים שתפקידם למנוע חזרה למצב בו אין שליטה על המתרחש כאן. לא חשבנו למחוק את העבר. לא נראה לי שצריך לעשות זאת, אני גם לא בטוח שאפשר (אם אני לא טועה, כל מה שנכנס לארכיון הפורום חסין משינויים ומחיקות, וגם אי-אפשר יותר להגיב עליו). אתה מוזמן להעלות דיון גם על זה, דרך אגב. אבל במקום לקטר על הפעם האחת שהודעותיך נמחקו, אולי תתרום לנו נושא חדש לדיון? כבר יש לך שנים...
 
וזכורים הדיונים על הבדלי ענישה

בין השיטות הרכות לקשות (כפי שהופיעו במאמר בחרב לעט הראשון אאז"נ).
 

בובי

New member
ענישה

אצלנו נהוג שיש קרבות פעם בשבוע . הקרבות הם בין יריבים אקראים כך שיכול להיות שיהיה תלמיד אגרסיבי ששוקל 100 קילו ומולו תלמיד חלש ששוקל 60 קילו. הקיצר הסנסאי שלנו היו לו שני שיטות שיועדו לאנשים שהיו נלחמים בכח מופרז ומדובר בד"כ על תלמידים חזקים פיזית. בדרך כלל היתה התראה על זה שהוא עובד חזק מידי ובקשה להרגע . אם זה לא היה עוזר היו שני שיטות השיטה הראשונה היא הרחקה מקרבות לזמן מסוים כמה שבועות עד חודש. השיטה השניה היא לתת לו להלחם עם תלמיד בכיר שהיה במספר תחרויות בחו"ל והוא כבר היה דואג לפרק אותו בקרב.
 
הממ, אני לא בטוחה שזה נחשב ענישה

נגיד גם אצלנו, אם המורה רואה שאתה עובד עם מתחיל ומציק לו, אז הוא בא ומראה לך שאתה לא יודע כל כך הרבה כמו שנדמה לך (בד"כ הוא מראה לך את זה ע"י פירוקך לגורמים), אבל זה אף פעם לא מוצג כעונש, גם אם מהר מאד זה מלמד אותך להתנהג יפה. אני חושבת שאם המורה שלי היה נוקט בהכאה כשיטת ענישה, או בכל צורה שהיא של ענישה "מסודרת", מהר מאד הייתי מפסיקה להגיע. לא מספיק סבלתי בבית ספר?? אולי באמת זאת הסיבה שכמעט ואין היום "טקסי ענישה" בבתי ספר לאומנויות לחימה. את השטויות האלה של הטירונות אפשר להריץ רק על "קהל שבוי". מישהו שיכול באותו רגע להסתובב, ללכת הביתה ולא לחזור, מוטב לא להפעיל עליו את השיטות האלה.
 
יופי - עוד צורה של ענישה:

"ענישה סמויה". ואני חוזר לשאלה הראשונה: האם זה מתאים/נחוץ, ואם כן מתי, למי... וכו´.
 

מריושי

New member
לדעתי זה תלוי

מאוד באופי האימון ובאופי התלמיד. ענישה בכל צורה שהיא, צריכה בסופו של דבר להיות ברורה לתלמיד- שהוא ידע איפה ולמה הוא התנהג לא בסדר (מזכיר את עיקרון "תרגול חוזר" בצבא), וגם שהתלמיד לא יצא מתוסכל מזה, לא שווה שהצלמיד יענש ויצא מתוסכל, כי כואב/לא הבין מה לא בסדר אני תומך בדרך שמיתר העלתה
 

amir_aikido

New member
התאמה לתלמיד

אני חושב שהחלק הכי חשוב בענישה הוא ההתאמה שלה לתלמיד. למעשה, המילה "ענישה" לא כ"כ במקום כאן, זהו יותר פתרון של בעיות בתהליך הלימוד. כעוזר מדריך, אני רואה יותר ויותר שיש טיפוסים שונים של תלמידים : למשל: יש את ה"נמרצים" ויש את "הכבדים" (כל קשר למשקל מקרי לחלוטין
). תלמידים נמרצים מדי לפעמים צריך להרגיע, צורה מסוימת לעשות זאת יכולה להיות לתת להם לבצע מטלה של תרגיל כושר כזה או אחר, צורה אחרת תהיה מטלה שדורשת פעולה איטית דווקא - צפיה בקרב ומתן הערות אח"כ/ביצוע קאטה איטית... תלמידים כבדים צריכים שיעודדו אותם לזוז. לפעמים "איום בהכאה" או הכאה קלה ומבוקרת יכולות לעזור בכך, גם זה כמובן איננו פתרון יחיד. בעיה אחרת היא תלמידים שמפריעים למהלך השיעור, גם כאן צריך להתאים את הפתרון לבעיה. למשל, אם המדובר בתלמיד שתמיד משוכנע שהטכניקה לא ישימה, כדאי אולי להדגים גם עליו (עובד נפלא מנסיון אבל גם תובעני מהמדריך - התלמיד הזה כבר יודע מה התרגיל). הרעיון כאן הוא שהמורה בעצם נמצא בראנדורי רך עם התלמיד באיזשהו מובן, כשהמטרה של שניהם היא להוציא מכל תלמיד את המיטב. אמיר
 
למעלה