היה לי קצת קשה עם הפרק.
לא שלא נהניתי- דין היה מדהים כהרגלו, וסאם גם היה סבבה וצ'ארלי היא הדמות האהובה עלי ופשוט שתישאר דמות קבועה (ואני לא מאמינה שהיא שרדה עד סוף הפרק, באיזהשהוא שלב הייתי בטוחה שאנחנו הולכים לאבד גם אותה, כמו כל כך הרבה דמויות נשיות מוצלחות אחרות שהיו בסדרה).
אהבתי את הרעיון של הג'יני פחד הזה. אוקיי, ברגע הראשון התעצבנתי, כי כל היופי והקסם בג'יני המקורי היה שהוא גורם לך לשקוע בחלומות בזמן שהוא ניזון ממך, אבל בסוף הם שילבו את זה יפה. וזה דווקא מתאים- כי באמת, אם לא החלום הכי נפלא שלך, אז כנראה הדבר שאתה הכי מפחד לאבד יהיה מה שיגרום לך להישאר תקוע בתוך הראש שלך. וזה בטוח היה לה קשה להרפות כמו שלדין היה קשה כל כך לוותר על המשפחה המושלמת שלו בפעם הקודמת שהוא נתקל בג'יני, אבל היא הצליחה.
כשדין אמר לה שהיא חייבת לתת לאמא שלה ללכת חשבתי רק, חתיכת צבוע, דין. אתה כל כל טוב בלתת עצות חכמות, אבל אתה בעצמך אף פעם לא מסוגל להקשיב להן. ובאמת, בסוף הפרק שצ'ארלי שאלה אותו אם הוא משחרר, הוא אמר: לעולם לא. וזה כל כך דין, שזה עצוב.
אני לא יודעת, אבל אני באמת מרגישה שבשלושת הפרקים האחרונים, עם קריסי, עם בני ועם צ'ארלי, הם מצליחים להראות לנו איזה צד אחר של דין, שאיכשהו לא בא לידי ביטוי במשך כל שבע העונות הקודמות. בעבר זה היה סאם היותר חברותי ויותר יוצר קשרים עם אנשים אקראים, ועכשיו פתאום זה דין שמצליח לגעת בלב של אנשים...
הקטע עם ההחלפת שמלות היה משעשע
וחבל לי שלא התקדמו הפרק במה שקורה עם הנביא. יאללה, סוף העונה מגיע, העלילה צריכה להתקדם!
מישהו יודע מה קורה עם הפגרות הנוראיות האלה? יהיו עוד, או שמעכשיו יתנו לנו לראות ברצף את הסדרה?