עונה שמינית

[1Shir]

עונה שמינית

מצד אחד - עונה טראגית וקשה במיוחד מצד שני - פרק מ-ע-ו-ל-ה כמו Redrum (או בשמו העברי "חצר") שמאוד מזכיר את פרק הקלאסיקה Monday, פרקי מיתולוגיה מרתקים, דוגט מנסה להבין מה נפל עליו עם האקס פיילס, סקאלי מנסה ללא הצלחה מרובה למלא את החלל שהשאיר מאלדר. אני מרגישה שדווקא העובדה שעונה יכולה להיות כל כך טובה גם ללא נוכחותו של מאלדר (למעשה זה לא ממש נכון, כי בחלקה השני הוא כן היה), היא עובדה מאוד מחזקת. זה נותן לי כוח, שאני יכולה להנות גם בלעדיו. אולי יהיה נכון לעשות מכאן השלכה על סקאלי, ולהגיד שכל מה שקרה חיזק וחישל אותה, ושלמעשה איפשהו זה היה לטובה. סקאלי הרי הרגישה זמן רב נחיתות כלשהי ביחס למאלדר (מה אומרות לכם המילים never again?..), ואולי כל מה שהיא עברה, עצם העובדה שהיא הצליחה להסתדר ולשרוד בלעדיו, מעניקה לה את האישור שפעם היא היתה כ"כ צריכה?

 

[האוקינוס השקט]

תראי.

עם כל הרמיזות והלחישות הרעות כי הסדרה החלה לגווע ואפשר היה לוותר על עונות 8 ו 9 אני אישית חושבת שגם בעונות האלה יש יהלומים, אמנם פחות משאר העונות אבל סקאלי הוכיחה לנו שוב כי היא יכולה לסחוב על גבה שנה וחצי ללא מאלדר ולעשות את זה מעולה. השאלה הנשאלת היא: האמנם היא הצליחה להסתדר ולשרוד בלעדיו? אל תשכחי שהמרגע שהוא נעלם היא פשוט הפכה להיות הוא, בחשיבה ובמעשים. רוב העונה השמינית ראינו את הקונפילקט הפנימי שלה למי להאמין לעצמה או למאלדר ולפי זכרוני ב 99 אחוז מהפעמים "מאלדר" ניצח... הוא השאיר חלל גדול מדי בשביל שלא נשים לב אליו ואני חושבת שלא ממש נהינו בלעדיו. הוא היה שם. תמיד. לעומת זאת, יש לנו את העונה התשיעית, שמלבד פה ושם ששמו של מאלדר הוזכר הוא די נעלם בנוכחותו ואז באמת ראינו שסקאלי קצת דעכה אך עדיין ידעה לתת את כולה בדרכה המקסימה והמיוחדת.. ועכשיו אתם בטח שואלים מה רציתי לומר בכל זה.. את האמת? אין לי מושג...

 

[Gilliana]

למה? אמרת יפה מאד

ואני מסכימה עם שתיכן - לעונה 8 בהחלט היו האיכויות שלה גם ללא נוכחותו של מאלדר אבל יחד עם זאת - כמו שאמרה עינת, זה לא בדיוק שמאלדר לא היה שם משום שרוחו שרתה בכל פינה גם בחצי העונה שבה הוא נעדר. טאני תמיד אמרתי שסקאלי הצליחה להחזיק יפה מאד את הסדרה על הגב שלה ואל תשכחו שהיה לנו גם את סקינר שם כך שבסופו של דבר העובדה שמאלדר לא היה שם בפועל לא היתה נוראית כל כך כפי שזה נראה בהתחלה.