עונג שבת-נעיצה

[מצפה לגאולה1]

../images/Emo265.gifעונג שבת לפרשת נח../images/Emo265.gif

אלה תולדות נח. נח לשמים, נח לבריות. נח לעליונים, נח לתחתונים. נח בעולם הזה, נחבעולם הבא (בעל הטורים). נח איש צדיק תמים היה בדרתיו. נח חי שתי דורות דור המבול ודור הפלגה, דור המבול חטאו בעניני קדושה, על זה נקרא צדיק, ודור הפלגה חטאו בדעות כוזבות בעניני אמונה, על זה נקרא תמים. זהו שאמר צדיק תמים היה בדורותיו, דהיינו שתי דורות דור המבול ודור הפלגה, אבל על דור המבול לבד כתוב כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, רק דבר אחד דהיינו צדיק. עיקר תולדותיהם של צדיקים הם מעשיהם הטובים: את שם, שיהא דבוק בשמו יתברך, את חם, שיעשה מצות בחמימות, ואת יפת, שיהדר במצוות. ותמלא הארץ חמס. חז"ל אומרים שאין הקב"ה מתחיל בנפשות תחילה אלא בממונם, אם כן למה לא ענש ה' את דור המבול בתחלה בממונם? והתירוץ בגלל שהכסף שנמצא אצלם, גזל בידם היה, לכן ענש מיד את גופם. כי מלאה הארץ חמס. אומר רש"י: שגזל מקטרג בראש. גם בנעילה אנו אומרים: למען נחדל מעושק ידינו, מסביר החפץ חיים כי כל מלאך שנברא ע"י מעשיו של האדם נברא כדוגמת המעשה, ועצם הענין של גזל זה חוצפה, למשל לאחד שאסף כל ימיו כסף כדי שיוכל לחתן את בנו יחידו, והתייגע וטרח וזה בא וגוזלו, זה חוצפה נוראה, לכן גם המלאך נברא חצוף כדוגמת המעשה, בגלל זה מקטרג בראש וקופץ ומקטרג. אמר רבי יצחק, לפני המבול היו זורעים תבואה פעם בארבעים שנה, והיו גיבורים גדולים, והיו מהלכים מסוף העולם ועד סופו בשעה קלה, ובאמצע הדרך היו תולשים ארזי הלבנון, והיו אריות ונמרים חשובים בעיניהם כנימה בבשרו, ומזג האויר היה כל הזמן כמו בין פסח לעצרת, וילד שנולד היה מיד הולך על רגליו בכל מקום, ומפני מה חטאו? מרוב שפע שהיה להם (בראשית רבה לד, יא). צהר תעשה לתבה. יש שני פירושים לתיבת צהר, י"א חלון וי"א יהלום. בעלי המוסר אומרים שתיבה הוא מלשון מילה, כל מילה שאתה מוציא מפיך צריך שיאיר, דהיינו שיוציא המילים שלו בתורה ובתפלה באופן שיהיו מאירים. מספרים על הרב הגאון ר' יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, שהיה תמיד מרגיל לומר כל ברכה ב3 הפסקים, בא"ה. אמ"ה. שנ"ב. לאחר פטירתו בא בחלום אצל אחד מנכדיו, ואמר לו את הפסוק "צהר תעשה לתבה", תיבה פירוש מילה, שיוציא בבירור כמוצהר שהוא מלשון אור, ואל אמה ר"ת אמה אלוקינו מלך העולם, ופתח התיבה בצידה תשים,ופתח מרמז על היצר הרע כמו שכתוב לפתח חטאת רובץ שבזכות ברכה כראוי ינצל מהיצר הרע, ו"תחתיים שניים ושלישים" הכוונה שיעשה 3 הפסקים לכל ברכה וברכה. למה נקרא מבול, שבלבל הכל, שבלה הכל, שהוביל הכל, כולם ננערו בבבל. חז"ל אומרים שמי שאוכל עפר בבל כאילו אוכל מבשר אבותיו. נח לא התפלל על דורו כמו שאברהם התפלל על סדום, לכן נקראו מי המבול מי נח. ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלקים כן עשה. נח לא חשב לעשות התבה כדי להציל את עצמו אלא רק בגלל ציווי ה'. מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה. מסביר הכלי יקר למה טהורים שבעה, מפני שאוכלים מהם הרבה, ונח לא ידע וחשב שצריך להקריבם, ובאמת לא מקריבים רק בהמות ותור ויונה, והקריב מכולם, וה' הריח ריח ניחוח רק מהכשרים להקרבה. ומן הבהמה אשר איננה טהורה. התורה הוסיפה שמונה אותיות כדי לדבר בלשון נקיה. שואלים הרי הרבה פעמים כתוב בתורה מפורש טמא, והתירוץ שכאשר התורה כותבת הלכה זה צריך להיות באופן ברור ומפורש כדי שלא יטעו, אבל בסיפור שלא יכול לצאת מזה תקלה כתוב בלשון נקיה כדי ללמד אותנו איך לדבר. חז"ל אומרים שהעורב ענה תשובה ניצחת לנח, אמר לו, אתה שונא אותי, וה' שונא אותי, ה' צוה לקחת מהעורבים רק שתים ולא שבעה, ואתה שולח אותי, ואם אמות לא ישאר זכר מהעורב כלל, וזהו התשובה נצחת. יונה מצאה בו מנוח. כלל ישראל נמשלו ליונה, אמר היעב"ץ שיונה לא תולשת בשבת, ויש אומרים שלא אוכלת גם צמח שתלשו בשבת. כתוב בתורה שתי פעמים הלשון ויכלא, ויכלא הגשם, ויכלא העם מהביא בתרומת המשכן, רמז שאם ח"ו אין גשם דהיינו ויכלא הגשם, הוא בגלל ויכלא העם מהביא - שלא נותנים צדקה. וידבר אלוקים אל נח צא מן התבה. שואלים אם נח ממילא לא יצא עד שציוה לו ה' לצאת, למה שלח את העורב והיונה? ומתרצים שנח השתוקק להודות לה' על הנסים שעשה לו, לזה שלחם לדעת מתי כבר יגמר הנס של המבול ונוכל להודות לה'. חז"ל אומרים שאחרי המבול בכה נח ואמר לה' שהיה לך לרחם על העולם, ענה לו ה': רועה שוטה, למה אתה נזכר עכשיו להתפלל, למה לא התפללת ולמה לא בכית מקודם לפני המבול, מזה אנו רואים שצריך האדם להקדים בתפילה קודם שמגיע ח"ו פורעניות לעולם (מדרש). כתוב בחז"ל שסנחריב מצא נסר מתיבת נח ועשה מזה עבודה זרה והמן מצא נסר מתיבת נח והלך לתלות את מרדכי, מזה רואים עד כמה כח הרע מגיע, הם האמינו שהקרשים הם מתיבת נח, והאמינו שהיה מבול, ובכל זאת סנחריב לקח הנסר לעשותו עבודה זרה, והמן לקח נסר לתלות את מרדכי, מזה אנו רואים כמה כח הרע. הרמב"ן מסביר, למה לנח התיר הקב"ה לאכול בשר ולאדם לא, ומתרץ מפני שנח טרח עליהם בתיבה לזה מגיע לו הזכות לאכול מבעלי חיים. וזה שאמר הכתוב ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל, בזה שתקח ותכניס אותם תהיה לך הזכות לאכול מהם. מובא במדרש שבשעה שנח נטע את הכרם בא השטן ואמר לו שהוא רוצה לעזור לו, והסכים נח, ושפך השטן 4 מיני דמים של בעלי חיים, כבש אריה חזיר וקוף, זה רמז על דרכו של השיכור, בבקבוק הראשון הוא כמו כבש עדיין מרגיש רגוע ושמח, בבקבוק השני הוא כמו אריה שרוצה לתקוף את כולם, בבקבוק השלישי הוא כמו קוף שקופץ ומרקד, ובבקבוק הרביעי הוא כמו חזיר שמתגלגל באשפה. חז"ל מגנים את זה שנח השתכר, ולכאורה הלא כתוב ויין ישמח לבב אנוש, ומתרצים שר"תאנוש, א'בער נ'ישט ו'וערן ש'יכער. ויקח "שם" ויפת את השמלה. אומר רש"י מפני שנתאמץ במצוה זכה לטלית. שואלים הלא כתוב אצל אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל, שלא רצה ליהנות ממלך סדום ולכן זכו ישראל לציצית, ומתרצים הבגד של הטלית עצמו זכו מפני שם, אבל החוטים שהם הציצית זכו בזכות אברהם. גם אצל רות המואביה כתוב, ותרא כי מתאמצת היא ללכת וקיבלה מלכות בית דוד, אנו רואים שיש הבדל גדול אם מתאמצים במצוה או לא. גם אנו רואים שהקב"ה לא מקפח שכר כל בריה, יפת שגם כסה את אביו יקבל שכרו לאחר כמה אלפי שנה במלחמת גוג ומגוג, בזה שיקברו אותם ולא יאכלו אותם החיות. עבד עבדים יהיה לאחיו. הרמ"ע מפאנו אומר שטבי עבדו של רבן גמליאל היה גלגול של חם, ולזה היה צריך לעבוד תמיד, ולכן לא היה יכול לשחררו. למה נתקלל רק כנען ולא חם, כי בני מצרים יוצאים מחם כמו שאנו אומרים בתפלה אותות ומופתים באדמת בני חם, והיתה צריכה לצאת מהם בתיה בת פרעה שהצילה את משה, בגלל זה לא קילל את חם שלא יפגע בבתיה בת פרעה (אלשיך הקדוש). מלמד אחד שאל את תלמידיו, איזה צדיקים למדתם מהתחלת בראשית עד סוף פרשת נח, וענו לו: 1. אדם 2. מתושלח 3. חנוך 4. נח 5. שם. 6. יקטן (רש"י אומר יקטן נקרא בגלל שהקטין את עצמו) 7. עבר (שהיה נביא) 8. אברהם. אברהם היה בן 58 (נח) שנה כשמת נח, אומרים פתגם שאברהם בן נ"ח כשמת נח. מן הארץ ההיא יצא אשור. אומר רש"י: שאשור לא רצה להשתתף בדור הפלגה, אומרים חז"ל שבגלל זה זכתה העיר נינווה לעשות תשובה שהיו מצאצאיו של אשור. כתוב ברש"י, הרן יושב ואומר בלבו, אם אברם נוצח אני משלו, ואם נמרוד נוצח אני משלו, וכשניצל אברם אמרו לו משל מי אתה, אמר להם משל אברם אני, וזרקו אותו ונשרף בכבשן האש. ויש ששואלים בכל זאת הרי הרן עשה מעשה טוב, ומתרצים שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ויצאה ממנו שרה (יסכה זו שרה), וגם לוט שיצאו ממנו רות ונעמה. מקור: https://sites.google.com/site/rabbigershonsteinberg/home/noach

 

[מצפה לגאולה1]

השבת ר"ח - הפטרת שבת וראש חודש

מדוע נבחר הפרק החותם בספר ישעיהו כהפטרה בשבת בה חל ראש חודש? מקובל בקהילות ישראל להפטיר בשבת שחל בה ראש חודש בפרק החותם בספר ישעיהו. הפרק והספר [ כמעט ] חותמים בפסוק "והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני, אמר ה' צבאות". הצירוף של שבת וראש חודש נראה כקשר הגלוי לקביעת פרק זה להפטרת היום. התבוננות במרכיבי נבואת החתימה מעלה אפשרות נוספת. התכנים של נבואת החתימה מגוונים. בפסקה הפותחת יש הסתייגות מדרך התנהלות הרשעים בבית ה', לשם הם מביאים את קרבן פיגוליהם, כדרך נפסדת לתקן את התנהלותם המעוותת. בהמשך מתאר הנביא את ענישת הרשעים, לאחר מכן הוא מתאר את שכרם ושמחתם של הדבקים בה' ובירושלים. נושאי שכר ועונש מודגשים הרבה, בצד היעד של קידוש שם ה' בעולם כולו, והציפייה שהאומות כולם יקחו חלק בעבודת ה' בירושלים - מעין חזון אחרית הימים. לקראת חתימה חוזרת ההבטחה על נצחיות עם ישראל, המשמש בתפקיד שליח ה' בהסטוריה העולמית, כדי לממש את היעדים של גאולת העולם כולו. אפשר לראות בפרק החותם את הספר מעין סיכום של הרעיונות שעלו לאורך ספר ישעיהו כולו. התוכחה על התנהלות רשעי העם, שהופיעה בפרק הפותח של הספר, בצד הקוטב הנגדי של חזון אחרית הימים, שהופיעה בסמוך בפרק השני של הספר - נושאים החוזרים גם בחתימה - יצרו את המרחב העצום בתוכו התנהלו נבואות ישעיהו בתווך. כמו בספר כולו גם בפרק החותם. ברגעי חתימה וסגירת מעגלים יש לעצור ולהתבונן בהיקף כולו. מקור: http://www.kipa.co.il/jew/36452.html

 

[מצפה לגאולה1]

../images/Emo238.gifמתונים לשבת קודש../images/Emo238.gif

קובה מרוקאית מרכיבים : • 900 גר' בשר סינטה או כבש קצוץ • 1 כוס בורגול • 1 כוס בצל קצוץ • 2 עלי בזיליקום • 3 כפות תיבול קובה • • למילוי: 450 גר' בשר סינטה או כבש קצוץ • 1/2 כוס בצל קצוץ • 1/2 כוס שקדים מולבנים פרוסים או צנוברים קצוצים • 1 כפית תערובת 7 תבלינים (מתכון למטה) או כל תיבול מזרחי • 2 כפות שמן זית אופן ההכנה : •למתכון זה יש להקפיד שהבשר טחון דק (כ- 3 טחינות). • מכינים את המילוי: מוסיפים 2 כפות שמן זית למחבת בחום בינוני ומקפיצים 450 גר' בשר עם 1/2 כוס בצל קצוץ, שקדים, תערובת 7 תבלינים (או כל תיבול מזרחי) ומלח. • לבצק: מכניסים כוס בורגול למעבד המזון עם 2 כפות מים, ומעבדים. מוסיפים 900 גר' בשר וממשיכים לעבד כ- 2-3 דקות. • מוציאים את התערובת לקערה. • מכניסים למעבד המזון כוס בצל עם שני עלי בזיליקום ומעבדים לתערובת דלילה. • מוסיפים למעבד מעט מתערובת הבשר כדי שהכל יקשר ושופכים את התערובת לקערת הבשר והבורגול. • מוסיפים פנימה 3 כפות תיבול קובה (ראו בהערות) ו-2 כפות מלח ומעבדים היטב לבצק. • מרטיבים את היד ומסדרים את בצק הבשר לצורת קציצה, דוחפים אצבע במרכז הקציצה, מכניסים את המילוי וסוגרים. (ראו סרטון). • ניתן לטגן את הקובות בשמן עמוק או לאפות בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות משך כ- 20 דקות עד השחמה. • • דרך נוספת היא לסדר שכבה של בצק על תבנית קטנה עגולה, לצפות במילוי ומעליו שכבה נוספת של בצק. • לחתוך את הפאי לריבועים מראש, לזלף מעל שכבת שמן זית ולאפות בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות משך 30- 40 דקות. • בתאבון. הערות : יש להקפיד שהבשר טחון דק (כ- 3 טחינות). •לתבלין קובה: 1 כפית פלפל אנגלי טחון 1 כפית כמון 1 כפית זרעי כוסברה טחונים 1 כפית אגוז מוסקט 1/2 כפית ציפורן טחונה 1/2 כפית פלפל קאיין 1/2 כפית קינמון 1 כפית מרווה יבשה •תערובת 7 תבלינים מזרחית כוללת פלפל שחור ופלפל לבן, פלפל אנגלי, קינמון, ציפורן, אגוז מוסקט וזרעי כוסברה טחונים. לצפיה בסרט להכנת המתכון כנסו לכאן: http://www.youtube.com/watch?v=gBAQkDOq_08&feature=player_embedded

 

[מצפה לגאולה1]

מתכון לקינוח: מאפה לפתן פירות יער../images/Emo210.gif

מרכיבים : • 5 כוסות מיקס פירות יער • 1/3 כוס סוכר חום • 1/3 כוס קמח חיטה מלאה • כוס שיבולת שועל (קוואקר) • 2 כפות גרעיני פלקס טחונים (פשתן) • כפית קינמון • 2 כפות שמן קנולה • 1/4 כוס שקדים פרוסים • מלח אופן ההכנה : • מחממים את התנור מראש ל-180 מעלות. • שמים בקערה את פירות היער המופשרים, (אוכמניות, פטל,דובדבנים וכד'), עם 2 כפות קמח, ו-1/4 כוס סוכר חום. מערבבים ושמים בכלי פיירקס. • בקערה נפרדת מערבבים את יתרת הסוכר החום, יתרת הקמח, הדגנים, הפשתן, קינמון, קורט מלח ושמן קנולה. מערבבים היטב, מוסיפים את השקדים ומכסים את תערובת האוכמניות. • מכניסים לתנור ל-35 דקות, מוציאים ומניחים לתערובת להתקרר מעט. • מגישים חם עם כדור גלידה. • התערובת לא מתקשה אלא נותרת נוזלית כמו ליפתן חם. • בתאבון.

 

[מצפה לגאולה1]

מרגש: נגע בשמים וגם בלבבות

מאמר לזכרו של אילן רמון ע"ה (המאמר מתוך העלון: שיחת השבוע, ה` באדר-א התשס"ג). חיוכו הלבבי של אילן רמון ז"ל, והדרך השקטפה והיפה שבה בחר להפגין את זיקתו למסורת היהודית - סימלו את כל מה שחסר לנו בארצנו השסועה ורבת המחלוקות. כבר הספקנו לשמוע נימות ביקורת על העיסוק הנרחב במותו הטראגי של אילן רמון ז"ל, טייס החלל הישראלי הראשון, שנספה בהתפרקות מעבורת החלל `קולומביה` בכניסתה חזרה לאטמוספרה. בעיני אלה אין זו אלא עוד תאונה, שכמותה מתרחשות לדאבוננו מאות מידי שנה בארצנו, ובהן נספים אנשים יקרים. המבקרים הללו או שהם אנשי `איפכא מסתברא` בעצם מהותם או שאין הם מבינים את משמעותם של סמלים בהוויה האנושית. אילן רמון נגע לא רק בשמים, אלא גם בלבבות כולתנו. במידה מסוימת הוא איחד את כל חלקי העם, בארץ ובתפוצות. הוא היה הנציג של כולנו, וייצג אותנו בכבוד ובגאון. חביבותו הטבעית, שלא היה בה אפילו שמץ של שחצנות, חיוכו הלבבי, והדרך השקטה והיפה שבה בחר להפגין את זיקתו למסורת היהודית - סימלו את כל מה שחסר לנו בארצנו השסועה ורבת המחלוקות. לכן גם מותו גרר כאב אישי של כל אחד ואחד מאיתנו. פרץ של מסורת דווקא משום שלא היה אדם דתי התרגשנו כל כך מהעובדה שבחר להפגין את זיקתו למסורת היהודית. התקשורת הישראלית לא כל-כך ידעה מה לעשות בפרץ המסורת הזה והשתדלה להצניעו, אבל ברחבי העולם זכו דווקא הפרטים הקטנים הללו לסיקור נרחב. היה חשוב לו לברר מתי נכנסת השבת בהיותו בחלל. זו הפעם הראשונה שסוגיה זו נשאלה כהלכה למעשה, ופוסקים נודעים ברחבי תבל נכנסו לעובי הקורה וקבעו את עמדת ההלכה (השבת נקבעת על פי מקום ההמראה). הוא אף נטל עמו גביע לקידוש, והציג אותו לעיני המצלמות בראיון בשידור חי מהמעבורת המשייטת בחלל. בחייו הפרטיים לא הקפיד על מזון כשר דווקא, מכיוון שלא חונך לכך, אבל פתאום חש שהוא מייצג את העם היהודי. הוא ביקש וקיבל אוכל כשר למהדרין. זו הפעם הראשונה שנאס"א דאגה להכין מנות של מזון כשר לטיסות בחלל. קשה להמעיט בערך העצום של הגברת תודעת הכשרות שהיתה למעשהו זה של רמון. לו היו מעמידים לרשותנו מיליוני דולרים לעריכת מסע הסברה על חשיבות הכשרות, לא היינו מצליחים להשיג אפילו אחוז אחד מהתהודה הציבורית שהשיג רמון (אילו היה פרסומאי מציע לצלם אסטרונאוט המבקש מזון כשר, היו אומרים לו שזה נשמע דמיוני ובלתי אמין...). בראיונות מהחלל אף ציין כי חבריו, הלא-יהודים, נהנו מהארוחות הכשרות וביקשו עוד, ובכך עבר מסר חשוב נוסף - כשר זה טוב, כשר זה טעים. מי יודע לכמה יהודים בעולם נתנו הדברים הללו דרבון לשמור כשרות. כמה התרגשנו מסיפורו של ספר התורה הזעיר שנטל עמו לחלל, ספר תורה שנער יהודי הצליח להסתיר במחנה הריכוז ברגן-בלזן. הסיפור הזה היכה גלים בכל רחבי העולם. אילן הציג את ספר התורה הזה בהתרגשות, באומרו כי הוא מסמל את הישרדותו של העם היהודי "מהימים הקודרים ביותר לימים של תקווה ואמונה". גאון יהודי אסטרונאוט מורשה ליטול עמו לחלל רק חפצים אישיים אחדים, אבל רמון בחר להקיף את עצמו בפריטים המסמלים את המסורת וההיסטוריה היהודית: ספר תורה, נרתיק של מזוזה, גביע לקידוש, ציור שצייר ילד יהודי שנספר בשואה, דולר מהרבי מליובאוויטש, שהעניק לו שליח חב"ד במרכז החלל. כך ייצג בגאון ובכבוד את היותו יהודי ואת מורשתו היהודית. הוא זכה לקדש שם שמים במידה שאין דומה לה. רעייתו רמזה עליה `רוחניות` שמילאה אותו בעת האחרונה, אך למרבה הכאב לא שב כדי לספר לנו על כך. מבחינה מסויימת דווקא מותו הטראגי מעצים את כל המסרים הללו. כך נזכור אותו. טייס החלל הישראלי שבחר להדגיש את היותו יהודי. מקור: http://www.shabes.net/shabat-files/ilan.htm

 

[מצפה לגאולה1]

פיוטים לשבת וראש חודש

אגדלך ר' אברהם אבן עזרא ספרד מאה 12 אֲגַדֶּלְךָ אֱלֹהֵי כָל נְשָׁמָה וְאוֹדֶךָ בְּרָב פַּחַד וְאֵימָה בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלָךְ צוּר לְרוֹמֵם לְךָ אֶכְרַע וְאָכֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה רְקִיעֵי רוֹם הֲלֹא נָטָה בְמִבְטָא וְהָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יְצָרוֹ וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹל בְּחָכְמָה וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא על הפיוט בפיוט זה עומד המשורר, ר' אברהם אבן עזרא, חרד וירא מול האל והפער הנצחי בין האדם לבוראו. רגשות שונים צפים ועולים כאן - הודאה, פחד, אימה, פליאה והשתוממות - מתוכם בוקע ועולה הפרדוקס של התשוקה והשאיפה לגדל ולהלל את האל על אף אפסותו של האדם. פיוט זה הוא אחד הפיוטים הנפוצים והמוכרים ביותר בקרב קהילות ישראל, קהילה קהילה ולחנה היא ולעתים אף יותר מלחן אחד. אצל יהודי חאלב חותם השיר את שירת הבקשות והוא מושר בכל שבת בלחן אחר ש"מורכב" עליו בהתאם למקאם של אותה שבת. אצל יהודי בבל הוא מופיע בחתימת שירת השבחות של יום ראשון. יהודי מרוקו שרים אותו בשירת הבקשות של שבתות נח, ויגש ו-יתרו. בימינו מוכר ונפוץ גם לחנו של המלחין בן זמננו, מרדכי חלפון. להאזנה לשיר בביצוע מעניין של משפחת ואך: http://www.youtube.com/watch?v=iAUiv5zUUIM שיר לשבת וראש חודש שִׁירוּ לָאֵל נְבוֹנַי שִׁירֵי רְנָנַי שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם זֶה לַה' יְקַר שְׁמוֹ הוֹדִיעוּ לַכֹּל וְהַשְׁמִיעוּ זַמְּרוּ הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה' עֹז [עוֹזֵר] לוֹ בְּמִקְדָּשׁוֹ תְּנוּ חוּשׁוּ לְדָרְשׁוֹ הִתְהַלְלוּ בְשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה' קְדוֹשִׁים שִׁמְךָ יוֹדוּ וַחֲסָדֶיךָ יַגִּידוּ אַף יְהַלְלוּ וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' בָּאתִי וְקִדַּשְׁתִּי שִׁמְךָ וְשִׁירִים שַׁרְתִּי וְאֵלֶּה הִגַּדְתִּי [הִגַּשְׁתִּי] בִּכּוּרִים לַה' על הפיוט פיוט זה מיועד לראש חודש החל בשבת והוא מושר בכמה מהקהילות הספרדיות בזמנים שונים של יום מיוחד זה. בחלק מהקהילות נוהגים לשיר את הפיוט לפני הוצאת ספר התורה, חלקן שרות אותו לפני קריאת ההפטרה המיוחדת לשבת וראש חודש, וחלקן שרות אותו בליל שבת. מעניין שהבבלים מבצעים שיר זה בלחן מתוך לחני ראש השנה, מה שמעיד אולי על החשיבות של מועד זה ועל הקשר שבין ראש השנה ובין יום ראש חודש החל בשבת. מלות הפיוט, הקורא לשיר ולהלל לה', פשוטות הן, ומבוססות על שיבוצים רבים, בעיקר מתוך מזמורי תהלים הנאמרים בקבלת שבת. להאזנה לפיוט בנעימה תימנית צנענית (מוקדש לרב רון יוסף לדרור ולכ היאמנים שאיתנו בפורום ובכלל לכולם) כנסו לכאן: http://www.youtube.com/watch?v=kYhOw-iMhsQ&feature=related

 

[מצפה לגאולה1]

מסיפורי הבעל שם טוב-מוקדש לידידי הומו וטוב לו

דמי שדכנות לבעל שם טוב (בתמונה משמאל: בית הכנסת העתיק בהורודנקה) השמחה בבית הבעל שם טוב גאתה עד מאד: נאמן ביתו רבי נחמן מהורדנקה בא בברית האירוסין עם אחותו של הצדיק רבי יצחק מדרוהוביטש. הכל ידעו שמדובר כאן בשידוך מן השמים, שכן השדכן שהציע את השידוך והביאו לידי גמר היה לא אחר מאשר הבעל שם טוב הקדוש. רבי יצחק זכה להתקרב לבעל שם טוב, יחד עם בנו רבי יחיאל מיכל 'המגיד מזלוטשוב'. היה זה כאשר גונבה לאוזניו שמועה כי בעיר מז'יבוז' שוכן 'בעל שם' הפועל ישועות באמצעות קמיעות… רבי יצחק חשד כי הבעל שם טוב משתמש בהשבעת שמות קדושים, התבטא על כך בחריפות תוך ציטוט דברי חכמינו (אבות א, יג): "דאשתמש בתגא חלף" [= המשתמש בכתר המלך - חולף מהעולם] והקמיעות הפסיקו להועיל… הבעל שם טוב חקר ודרש מהי הסיבה שקמיעותיו פסקו להועיל, עד שמצא כי פיו של רבי יצחק בדבר. עשה הבעל שם טוב מה שעשה, וגרם לרבי יצחק שיקלע למז'יבוז' לקראת שבת קודש. לסעודות השבת התארח בבית הבעל שם טוב, ובצאת השבת הוזמן למלוה מלכה. בעת הסעודה פנה אליו הבעל שם טוב ושאלו על מה ולמה נטל את כוחם של הקמיעות שנועדו להוציא אנשים ממצוקתם. השיבו רבי יצחק כי לדעתו אסור להשתמש בהשבעת שמות הקדושים בשום אופן שהוא. הביא לו הבעל שם טוב מקמיעותיו, פתחם לנגד עיניו והראה לו כי אין מדובר בהשבעות, אלא ארבע מילים בלבד נכתבו עליהם: "ישראל בן שרה בעש"ט" הסיר רבי יצחק את קפידתו, והקמיעות חזרו לפעול. תלמידי הבעל שם טוב נוכחו לראות כי רבי יצחק אינו אדם מן השורה, והבינו כי אם בכוחו להפוך את רצון צדיק יסוד עולם הבעל שם טוב הקדוש, הרי בוודאי הינו צדיק גדול. אף הבעל שם טוב נענה לעומתם: "וכי מה אוכל לעשות שרבי יצחק מדרוהוביטש הוא כעת צדיק הדור, וכל העולמות העליונים מתנהגים על פיו?! אף אם כמה מהנהגותיו אינן מוצאות חן בעיני, נאלץ אני לשתוק. גם אם הוא משמיע פירוש בספר הקדוש 'עץ חיים' ויודע אני פירוש טוב ממנו – נאלץ אני לשתוק". אחותו של רבי יצחק היתה צדקת אף היא, את חינוכה קיבלה בבית הוריה, הלא המה רבי יוסף ספורבידלובר [= איש אמת] וזוגתו מרת רבקה שכונתה "יענטע הנביאה". כאשר הגיעה לפרקה נישאה לאחד מגדולי הדור שזכה לשני שולחנות, תורה ועשירות, אך למרבה הצער לא האריך בעלה ימים ונפטר בצעירותו ללא זרע של קיימא. האשה שכל נכסי בעלה נפלו לידיה, החלה לתור אחר שידוך הגון. עושר וכבוד לא דיברו אל לבה, שכן אלה היו לה בשפע. תקוותה היתה להנשא לחסיד מובהק, קדוש עליון, בדומה לאחיה הצדיק. משנקפו הימים ולא השיגה דבר, הועידה את פניה אל העיר מז'יבוז'. נכנסה אל הקודש פנימה ושטחה את בקשתה לפני הבעל שם טוב הקדוש, שימצא לה הוא בעצמו זיווג הגון מקרב תלמידיו הקדושים. שלח הבעל שם טוב לקרוא לתלמידו רבי נחמן מהורדנקה ושאלו אם מוכן הוא להנשא לצדקנית זו שכל רצונה בזה העולם הוא רק תורה ועבודת השם. "מסכים אני לשידוך זה", השיב רבי נחמן, "בתנאי שלא אצטרך לעסוק בנכסיה ובסחורותיה, נפשי חשקה אכן רק בתורה ועבודת הבורא". הסכימה הצדקנית לתנאי, ומתוך שמחה גדולה נחגגה שמחת האירוסין בבית הבעל שם טוב. התלמידים איחלו לזוג הקדוש דורות ישרים ומבורכים, וגם הבעל שם טוב האציל את ברכתו על החתן והכלה שיזכו לראות בנים ובני בנים גדולים וצדיקים. פנה רבי נחמן למורו ורבו הבעל שם טוב ושאלו ספק ברצינות ספק בבדיחותא: "מה מבקש מר כדמי שדכנות?" ענה לו הבעל שם טוב: "כאשר אצלך יוולד בן, ואצלי תיוולד בת, נשתדך" ובחדר השני יושבת הצדקנית אדל, בת הבעל שם טוב, הדברים מגיעים לאוזניה, והיא שומרת אותם לעת מועד… שנים רבות עברו מאז, הבעל שם טוב נסתלק כבר לבית עולמו, ואכן כך היה: רבי שמחה, בנו של רבי נחמן מהורדנקה, נשא לאשה את מרת פייגא בתה של אדל בת הבעל שם טוב.

 

[מצפה לגאולה1]

על חודש חשוון – מזל עקרב

חודש חשוון. אופיו של החודש במסורת היהודית היא אופי סתוי, מעין עמדת המתנה לגשם שירד, כוננות ספיגה לקראת החורף הקרב ומעל הכל פסק זמן מהעומס של חגי תשרי, אתנחתה לקראת חגי החורף אשר עתידים לבוא. הרב חגי גרוס יחד עם פריחת החצב וטפטוף היורה מסמל חודש חשון את עיצומו של הסתיו. העולם כולו צמא למים, והאדמה מתחילה להתעורר מעלפון הקיץ החם אשר מנע את הפריחה והלבלוב האופיינים לחודשי החורף. אופיו של החודש במסורת היהודית היא אופי סתוי, מעין עמדת המתנה לגשם שירד, כוננות ספיגה לקראת החורף הקרב ומעל הכל פסק זמן מהעומס של חגי תשרי, אתנחתה לקראת חגי החורף אשר עתידים לבוא. חודש חשון הינו החודש השני בשנה למניין החודשים אשר מונים מתשרי והשמיני למניין אשר מונים מניסן [המניין המקראי] במקרא נקרא החודש בשם "החודש השמיני " או "ירח בול" [מלכים א' 6] השם חשוון כמו שאר שמות החודשים איננו שם עיברי,אלא שם אכדי אשר עלה יחד עם עולי בבל בתקופת שיבת ציון [תחילת ימי בית שני] מהגולה. במשך הזמן השתקעו שמות החודשים "וגויירו". פרוש השם חשוון – על פי המחקר שמו המקורי של החודש היה "ירח שמן" אשר פרושו החודש השמיני. במשך השנים הפך השם למר- חשון. המסורת היהודית מוסיפה טעם נוסף לקידומת לה "זכה" חודש זה בלבד בלוח השנה הקידומת "מר". בחודש זה אין ימי שמחה ומועד ולכן זכה לתוספת מר. מזלו של החודש הוא עקרב – "שהעולם צמא בו לגשם כעקרב שהוא צמא למים" בז' בחשוון מבקשים על הגשם- לקראת החורף הקרב אנו מזכירים בנוסח תפילת עמידה בקשה מאת ה' על הגשם. את הבקשה הראשונה החלו להזכיר כבר בחג שמחת תורה – אזכור זה נקראה אזכרת גשמים. מאחר וחכמים לא רצו שעולי הרגל אשר עלו לירושלים יירטבו בדרכם חזרה לביתם לכן דחו את בקשת הגשמים לתאריך ז' חשון עד שאחרון עולי הרגל יגיע לביתו. בקשה זו תיאמר עד לחג הפסח בו יתחיל עם ישראל לאמר בתפילת עמידה את בקשת הטל . תאריכון יהודי המבול – על פי המסורת היהודית בי"ז חשון התחיל המבול לרדת על הארץ במשך ארבעים יום וארבעים לילה רצופים. על ידי מבול זה מחה ה' את דור החמס מעל פני האדמה ונח ובניו אשר נצלו בעזרת התיבה אשר בנו היו אבות האנושות החדשה שלאחר המבול. [בראשית פרקים ו-ח] מות רחל אימנו – י"א חשון הוא יום פטירתה של רחל אימנו אחת מארבע האימהות שרה רבקה רחל ולאה. רחל אשת יעקב מתה בדרך חזרה לארץ ישראל מארם ונקברה בדרך בבית לחם "ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה היא בית לחם…"[בראשית לה]. יעקב לא הביא אותה לקבורה במערת המכפלה אשר בחברון מקום בו קבורים אבות ואמהות האומה. על פי המסורת הייתה זו רחל אשר בשעת גלות ישראל בדרכם הקשה לבבל עת עברו על קברה התפללה לה' ובקשה רחמים על בניה. כתשובה נאמר לה הפסוק המפורסם מספר ירמיהו "כה אמר ה' קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה מאנה להינחם… מנעי קולך מבכי וענייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם" [ירמיהו לא] סיום בניין בית המקדש הראשון – בית המקדש הראשון נבנה במשך 7 שנים על ידי שלמה המלך בנו של דוד. לאחר שבע שנות עבודה בחודש חשון נשלם בניין הבית. "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים…" לראשונה רוכזה עבודת ה' במקום אחד עובדה אשר הוסיפה בוודאי קדושה לקדושתה של ירושלים והפכה אותה למרכז הרוחני של ארץ ישראל ושל העולם כולו. חודש חשוון - מרחשוון במזל עקרב מאת: מזל אהרוני "בחשוון ירד יורה ועל גגי רקד.." חודש חשוון, ראשית החורף, היורה- גשם ראשון עם ציוץ הנחליאלי... פסטורליות חורפית או השקט שלפני הסערה? חשוון או מרחשוון? גשמי ברכה או גשמי זעף? לחודש זה פנים רבות ומנוגדות. להלן, נסקור מעט ממאפייניו והגדרותיו על פי המקורות השונים. רמזים על פי היהדות והאסטרולוגיה הקבלית - חשוון הוא החודש השני בשנה והשמיני למניין הספירה המתחילה מחודש ניסן. חודש חשוון, נקרא גם בשם "בול" שנאמר: " ובשנה האחת עשרה בורח בול, הוא החודש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטו". (מלכים א', ו'). הפרשה הראשונה הנקראת בחודש זה היא פרשת נח. השם "בול" ניתן לחודש על ידי חז"ל, מכמה סיבות, והן: בחודש זה העשב נובל בשדה "ובוללין לבהמה מהבית". כלומר, מערבבים לה מרעה מן המספוא, אשר בבית.יש הגורסים, כי המילה נגזרה מלשון "יבול", שבחודש זה מתחילה החרישה והזריעה. אחרים, טוענים, כי שמקור המילה מלשון "מבול", שבחודש זה יורדים לרוב גשמי ברכה רבים. במדרש נאמר, שבחודש זה התחיל המבול, לכן, נגזר עליו שיהיו בו מטר וגשמים למכביר. השם חשוון מקורו עם עליית הגולים מבבל. לחודש חשוון ניתן גם השם מרחשוון, משני טעמים: האחד, בחודש זה אין שום יום טוב, שמחה או מאורע מיוחד. השני, היו בו כמה צרות ואסונות קיצוניים, שהביאו עימם חורבן והרס, דוגמת דור המבול. על פי המסורת היהודית ב י"ז בחשוון החל ניתך המבול על הארץ במשך ארבעים יום וארבעים לילה ברציפות! נח ובניו, אשר ניצלו בעזרת התיבה היו אבות האנושות החדשה, שלאחרי המבול (ראה בראשית פרקים ו-ח). המבול שטף והחריב עולם ומלואו כל מה שעשרה דורות של גיבורים עמלו עליו במשך אלף שנים, הוצף על ידי הקב"ה ושקע בתהומות המבול. או כפי שנאמר: " ה' היה מלא בחמס. המילה חמס הוזכרה בתנ"ך לשם ייצוג הכאוס והשחיתות של דור המבול. לכן, מרחשוון הוא חודש שהיה מר ורע. הסבר נוסף לשם מרחשוון נשען על פי פרוש הפשט. על שם המים, הגשם שהעולם צמא לו ומצפה לו. בליל ז' בחשוון מתחילים להתפלל בארץ ישראל ולבקש גשמי ברכה לרוב. כוללים תפילה זו בברכת השנים שבתפילת שמונה עשרה ואומרים "ותן טל ומטר לברכה..." הדואליות בכוחם של הגשמים - המבול שהחריב והרס מצד אחד, וגשמי הברכה, המהווים מים כמקור לחיים, מצד שני, מיצגים את שני פניו של חודש חשוון, חודש קיצוני בכוחותיו מחד, כוח ההרס, ומאידך, כוח הבניה מחדש. את כוח הבניה מחדש מייצג שלמה המלך, אשר בנה מחדש והשלים במשך 7 שנים את בניית בית המקדש. בשנה השמינית נשלמה עבודתו ובכך הפך את המר למתוק, את השנאה לאהבה ואת הדין לחסד בבחינת היציאה מהחושך אל האור. כאשר נבנה בית המקדש נכנסה בו בירכת השכינה והשתלבה במעשי ידיו של שלמה המלך, אשר בישרו מעשים טובים לעם ישראל. בי"א בחשוון חל יום פטירתה של רחל אמנו, אשר באופן סימבולי רוחני מגלמת עבור היהודים את עוצמתה הפנימית של הנשמה לעורר את רחמי הקב"ה, שיגאל את בניו מן הגלות ויביאם אל הארץ המובטחת. רחל מבקשת את רחמי הגאולה על עמה בדמעות ובתפלות מעומק הלב. או כפי שתיאר זאת בלשונו הנביא ירמיהו: "כה אמר ה': קול ברמה נשמע. נהי בכי תמרורים. רחל מבכה על בניה מאנה להינחם על בנה, כי איננו". כה אמר ה': מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפועלך נאום ה'. ושבו מארץ אויב: ויש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". תקווה, בכי וגאולה, לזמנים טובים יותר שיבת העם מגלותו וישיבה לבטח בארץ ישראל. בבחינת: "בבניין ציון ננוחם".

 

[מצפה לגאולה1]

מחידושי ודברי החכמה של הרב קוק

צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו.

האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עיננו מלראות את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. כולך יפה רעייתי ומום אין בך! { מתוך הספר "אורות" , חלק "אורות ישראל" (פרק ד', פסקה ג') }

הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה. { מתוך הספר "ערפילי טוהר" (עמ' ל "ט)" }

מי שאין נפשו משוטטת במרחבים, מי שאינו דורש את אור האמת והטוב בכל לבבו, איננו סובל הריסות רוחניות, אבל אין לו גם כן בנינים עצמיים. הוא חוסה בצלם של הבניינים הטבעיים, כמו השפנים שהסלעים הם מחסה להם. אבל האדם, מי שנשמת אדם בקרבו נשמתו לא תוכל לחסות כי אם בבניינים שהוא בונה בעמלו הרוחני, שאיננו פוסק תמיד עבודתו הזריזה.

מי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר רעיונות ומחשבות, אי אפשר לו להיסגר בתלמודו השטחי לבד, כי שלהבת הנשמה עולה היא מאליה ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה. { מתוך הספר "אורות הקודש" } { מתוך הספר "אורות הקודש" (ב', שי''ד) }

 

[מצפה לגאולה1]

ועכשיו לברים הגיע תורכם להוסיף נופך לפינה זו

 

[מצפה לגאולה1]

אתם מוזמנים לצפות ב'עונג שבת' - וידאו

פרשת נח. נתי רביץ מארח סביב שולחן השבת את יצחק בן אליעזר מנכ"ל חברת אקספון, את הזמר רואי לוי, וכמובן את הרב יצחק גבאי. פרק שלושים ושבע בסדרה לצפיה בתוכנית כנסו לכאן: http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=12302

 

[מצפה לגאולה1]

שו"ת בהלכות שבת

האם מותר לצחצח שיניים בשבת עם מברשת שיניים כרגיל ? התשובה: מאת: הרב אברהם יוסף מותר לצחצח שיניים כרגיל למי שיודע שלא ירד לו דם. ואת המברשת אסור לרחוץ לאחר שצחצח, אלא אם רוצה להשתמש בה שוב בשבת. ולכן יניח כוס מים לידו ויניח בתוך הכוס את המברשת.

האם מותר להשתמש בדאודרנט ג'ל בשבת מהסיבה שאולי יש פה איסור של ממרח, שלא כמו דאודרנט הספיד סטיק שאותו בודאי ובודאי אסור. שאלה נוספת מדוע החמירו כל כל בענין גבורות גשמים שאם טעה צריך לחזור לראש התפילה הרי כל דין זה הוא מדרבנן. תודה כבוד רב וישר כוח התשובה: מאת: הרב אברהם יוסף א. מותר להשתמש רק בנוזלי ולא במשחה שיש בה איסור ממרח. ב. לא החמירו כלל, ומי שלא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם אינו חוזר. יש בקשת הגשם בברכת השנים ששם החמירו בין בקיץ ובין בחורף להחזירו אם טעה. והרי ללא הגשם אין לנו קיום, וכשלא מבקש כאילו לא התפלל כלל.

מהי הסיבה שלא אוכלים ושותים לפני הבדלה במוצאי שבת (לאחר ברהמ"ז של סעודה שלישית). והאם במוצאי יום טוב גם אסור לאכל ולשתות לפני הבדלה ? התשובה: מאת: הרב אברהם יוסף מותר לאכול ולשתות עד השקיעה, גם לאחר ברהמ''ז של סעודה שלישית. לאחר השקיעה חייבים בהבדלה במוצאי שבת ויום טוב, כדי שיהיה ניכר חיוב לכל אדם, כעין החיוב בקידוש בערב שבת ויום טוב.

 

[מצפה לגאולה1]

זמני כניסת ויציאת שבת

זמני כניסת שבת כניסת שבת צאת השבת אילת 16:39 17:32 אלון מורה 16:32 17:30 אלון שבות 16:36 17:32 באר שבע 16:30 17:35 בני ברק 16:32 17:30 חיפה 16:23 17:29 ירושלים 16:14 17:30 נתניה 16:36 17:30 פתח תקוה 16:32 17:30 צפת 16:34 17:28 קצרין 16:30 17:26 ראשון לציון 16:33 17:31 רחובות 16:33 17:31 תל אביב 16:33 17:31

 

[ספר יקר]

עונג שבת-נעיצה

 

[avitano]

שבת שלום :]

היה נחמד לראות אותך אתמול... שבת שלום לכולם

 

[yr4u]

שבת שלום וחודש טוב וד"ת

שלום לכולם, מה שלומכם? רציתי לאחל לכולם שבת שלום וחודש מבורך ושיהיה חורף טוב ב"ה וברשותכם, דבר תורה קצר לפרשת השבוע "נח" אוהב, רון עם תחילת חודש מרחשוון, חודש שבו עינינו נשואות לשמיים לבקשת גשמים וטללי מטר אנו קוראים בחומש את פרשת נח העוסקת בענייני המבול ומכך אפשר ללמוד לקח חשוב לגבי בקשותינו ושאיפותינו השונות. עלינו למדוד כל דבר בפרופורציות: לא כל גשם הוא מבול. הפרשה, המהווה המשך לפרשה הקודמת בתיאור מהיר ונמרץ של תולדות האנושות, מתארת את לימודו העצמי של האדם, בכלל ובפרט, תוך כדי ניסוי וטעייה, עליות ומורדות, הצלחות וכשלונות. בקריאה זהירה יחד עם החומש, אנו לומדים מחדש מה נכון ומה לא, מה "וירא אלהים כי טוב" ומה "וירא ה' כי רבת רעת האדם". ספר בראשית, קרוי גם "ספר הישר" – על שום שבו אנו לומדים על דרכי האבות הישרים ומנסים לקחת תכונות טובות וללמוד דבר או שניים מניסיון העבר. כל הספר הוא בבחינת "דרך ארץ קדמה לתורה" – ראשית כל נלמד כיצד לבחור דרך ראויה, ואז נהיה מוכנים לקבל את התורה וליישמה בחומשים הבאים. על נוח המדרש קורא את הפסוק בקהלת: "וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא". ומדוע נוח ה"מסכן" נשכח אף על פי שהציל את האנושות כולה? התשובה היא ההסבר המפורסם על "איש צדיק תמים היה בדורותיו" – יחסית לדורו נוח היה צדיק, אך לדורו של אברהם, ייתכן מאוד שלא. דורות העתיד היו יכולים לומר – אם כן, מה טעם לזכור את נוח אם לא היה צדיק כל כך? אלא אומר המדרש, אף על פי כן, אסור להסתכלות שלנו כלפי אנשים וסיטואציות שונות להיות אבסולוטית, אלא להתחשב בנסיבות ובסביבה. כדברי חז"ל: "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" וכן "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו". וכך הם מידותיו של הקב"ה, שלמרות צדקתו הלא-וודאית של נוח, כתוב "ויזכור אלהים את נח" – גם כשהיה בתיבה, וגם אחר מותו. בראש השנה הזכרנו את נוח בתפילת מוסף כדי ללמד זכות – כפי שזכרת את נוח אף על פי שלא היה צדיק גמור, כך תזכור גם אותנו לטובה אף על פי שאיננו צדיקים גמורים. צדקתו של נוח גם עמדה לזרעו: זאת אחת הסיבות שקורותיהם כתובות בחומש, כדי לחלוק כבוד לאביהם, ואם כך נעשה לבני נוח, על אחד כמה וכמה ליראיו. עוד מסופר בפרשה על מעשה מגדל בבל. מטרת היוזמה הייתה, כלשון הכתוב: "ונעשה לנו שם" ואחד הפירושים לחטאם של בוני המגדל היא שרצו להלשיט שלטון ופחד על תושבי העולם שירעדו למשמע שמם של בוני המגדל הגדול. גם אתגר ההנהגה והממשלה אינו קל – הוא אינו עניין של יראה, כבוד או פאר בלבד. המנהיג, או ראש הקהילה, הוא חלק מהקהילה, ועל כן אומר ה': "הן עם אחד ושפה אחת לכולם!" – כולם כאדם אחד, כולם בני נוח! מדוע יתנשא אחד על רעהו? על כן העונש הוא עונש מידתי – בני האדם פילגו את עצמם מבחינת מעמדות – וכעת הפילוג הלשוני טרף את הקלפים מחדש, והשררה המדומה של בוני המגדל נשברה, כי אינם יכולים לשלוט על מישהו שאינו מבין את שפתם. השלטון והנשיאות אינם מתנה – אלא מחויבות. מסופר במסכת הוריות על רבן גמליאל שרצה למנות את שני תלמידיו לתפקיד ציבורי, אך אלו חששו מפאת צניעותם. אמר להם רבן גמליאל: " כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? - עבדות אני נותן לכם!". דור הפלגה לא הבין רעיון פשוט זה, וגם שמותם של ילידי הדור מעידים על חשיבות המעמד בעיניהם כדוגמת נמרוד הרשע או להבדיל שרי אמנו, מלשון שררה. עם זאת, בסוף הפרשה אנו יכולים לראות דוגמת מופת לראש אבותינו – אברם ושרי, שקטעו את דור אובד העצות הזה, והביאו לעולם את אמונת הייחוד הטהורה. יהי רצון שנדבק ונלך בדרכי אבותינו ואימותינו! שבת-שלום!

 

[ספר יקר]

תודה, בהחלט היה נחמד

 

[איתן223]

אשריך שזיכתנושבת שלום ומבורך

 

[אסף זהבי דתי]

שבת שלום וברכה לחברי וחברות הפורום שלנו

שבת שלום וברכה לחברי וחברות הפורום שלנו השבת אנו קוראים בפרשת השבוע " נח" וגם ראש חודש חשוון. ועכשו יקירי ויקרותי : ברכות:. לכל האנשים והנשים שקוראים ההודעות בפורום ומשקיפים מהצד- אמנם לא כותבים בו אך יודעים מה קורה . שתהיה שבת שלום ומבורכת בכל מצב ומצב. לסטודנטים .שלומדים באונברסיטות ובמכללות מאחל הרבה הרבה בהצלחה עם פתיחת שנת הלימודים שמתחילה ביום ראשון. לחיילים שנמצאים בצבא או בחופשה בבית.וגם לחברי הפורום החיילים שמגנים עלנו. למי שמעונין ליצור קשר עם אישה ולהקים משפחה ( בתנאי שהאישה תדע שהוא נמשך- ואוהב בנים, ולשלב משיכתו לגברים עם יכולתו ליצור קשר בריא עם אישה, ובתנאי.... שלא יסתיר ולא ישקר) למי שנמצא עם חבר= בן זוג . ( בעזרתו יתברך ויתעלה) למי שנמצאת עם חברה= בת זוג. ( בעזרתו יתברך ויתעלה) למי שבחר חיי נזירות, אמנם החלטה קשה אך זו החלטה שלו ולגיטימית בעיני .. למי שנמצא ( לצערנו עדיין ) לבד, אזי ישנו איזה "פולניה" בפורום שישמח לעזור ( כדי שימצא חבר) ומומלץ מאוד להתקשר למספר הפאלפון: 2471389= 054, ואראה במה אוכל לעזור. למי שנמצאת (עדיין לבד) וכידוע "הפולניה" מבין רק בבנים כך שלא אוכל לעזור בנושא של בנות. למי שנמצא במסגרת משפחתו הבסיסית. למי שלא הצליח לגשר בנפשו על העולמות הדתי- משפחתי- הומוסקסואלי. למי שהצליח לגשר בנפשו על העולמות , הדתי-משפחתי- הומוסקסואלי. בכל מקום ומקום בבית , בבתי מדרשות, בישיבות בבתי כנסת וגם בצבא. העיקר שכל אחד ואחת ימצא ותמצא מקומו ומקומה את ה "נישה" ויותר מכך את השקט הנפשי ( וזה קשה מאוד) ושנהיה מאושרים כולנו. באהבה אסף. הערה: זו אינה הודעה חדשה: ההודעה פורסמה לראשונה בחודש דצמבר 2007 לאחר הפגישה של קבוצת החיילים ביניש"ם ההומואים דתיים עם הרבנים יקירי ויקרותי מה שלומכם ושלומכן? מקווה שבסדר. שמח מאוד לכתוב הודעת סיכום על פגישת הרבנים: הרב רא"ם הכהן והרב בני קלמנזון ראשי ישיבת עתניאל עם קבוצת החברים שהינם : חיילים, ביניש"ם ,וסטודנטים שהינם הומוסקסואלים דתיים ושחיים בקו התפר בין הומוסקסואליות לדת. שהתקיימה בתאריך י"א בטבת תשס"ח. 20 בדצמבר למנינם בירושלים. ראשית ברצוני להודות לטהר שסייע בארגון פגישה זאת.. . תודה טהר. לרב רא"ם הכהן ולרב בני קלמנזון. תודה רבה על כך שהגעתם. השתתפו במפגש 28 חברים שהינם חיילים ביניש"ם וסטודנטים שהינם הומוסקסואלים דתיים ושחיים בקו התפר בין הומוסקסואליות לדת. בינהם : תלמידי ישיבות הסדר ומכינות בפועל ובעבר ( אין בכוונתי חס וחלילה לפגוע בחברים אחרים שאינם ביניש"ם או תלמידי מכינה קדם צבאית בהווה או בעבר, ואם משהוא חלילה נפגע מבקש סליחתו) החברים הגיעו מכל קצוות הארץ . מאזור השרון, המרכז, הדרום, וירושלים. הרבנים הציגו עמדתם בקשר לנושא ההומוסקסואליות הדתית, הן במישור ההלכתי , הנושא החברתי, והפסיכולוגי. ( טהר סיכם הדברים בצורה יפה וממוקדת וממומלץ לקרוא דבריו ) החברים דברו והביעו עמדתם בקשר לנושאים שונים חבר נוסף דיבר על נושא מצעד הגאווה. והומופוביה שרואה בחברה. חבר נוסף שאל "האם ניתן ומומלץ לארגן ולערוך סמפוזיונים ודיונים בישיבות תכוניות ואולפנות על הנושא?" וחברים אחרים גם דברו על נושא הטיפולים הפסיכולוגים, וגם נושא ארגון "עצת נפש" הוזכר. והרבנים השיבו תשובה שטהר כתב עליה באריכות בתגובתו. אני הבעתי דעתי על נושאים שונים. התפתח דו שיח בין החברים לרבנים, שאמנם כצפוי בו היו חילוקי דעות הדיון היה עניני, תרבותי , תוך כבוד הדדי, לימוד הסוגיה על ידי הרבנים, ושמיעת דעות הרבנים על ידי החברים. כך שגם דעתם, השקפת עולמם, ואישיות המורכבת וההוליסטית של הומואים דתיים הוצגה לרבנים רא"ם וקלמנזון. הרבנים באו להקשיב לפגוש ולשוחח, הם מעונינים להמשיך בדו= שיח זה , מעונינים להפגש עם עוד הומואים דתיים הן פנים מול פנים, והן שיצרו קשר באמצעות הדוא"ל. ( ניתן לפנות אלי לקבלת דרך יצירת הקשר עם הרבנים) וכאמור: נוצר דו שיח פורה מאוד, הקשבה הדדית בין הרבנים לבייננו, ורצון ונכונות הרבנים להמשיך בדאלוג עימנו. אין ספק שזו היתה פגישה החשובה ביותר שארגנתי הן מבחינת מספר המשתתפים שהתקרב לשלושים משתתפים. והן לתכנים ונושאי השיחה. לאחר מכן התפללנו תפילת ערבית במנין. והחברים נסעו לביתם בערב ירושלמי גשום זה. זאת היתה הפגישה חשובה ביותר שארגנתי בסיוע טהר. עד כאן סיכומי על פגישת הקבוצה עם הרבנים. לבינתים שמרו על עצמכם. אוהב אסף מצרף תמונת גיר גרפיטי שצולמה בתל אביב