עומר..

עומר..

אני יודעת שאת עוזרת כל כך ותמיד כשמבקשים את אורגת את כל האנרגיות החיוביות ומתפללת בשביל אנשים. גם לי יש בקשה. אני מבקשת ממך, ומכל מי שקורא הודעה זו, להתפלל ולשלוח אליהם את כל האנרגיות החיוביות שיחזקו אותם. הראשון, לחבר המדהים שלי, מתן, הוא המתנה שאלוהים נתן לי, שאני כל כך מאוהבת בו, הוא התגייס לא מזמן, והוא מספר לי כמה שקשה לו בצבא, אבל לא מתלונן, רק מספר.. אני תומכת בו המון, עוזרת לו, נותנת לו מרחב וספייס כשהוא עייף ורוצה לישון מרוב שביזות, מבינה אותו ודואגת לו. מבקשת המון אנרגיות חיוביות שיעזרו לו להמשיך, וגם להבריא כי הוא קצת לא מרגיש טוב והוא בבסיס... לא נותנים לו לצאת הביתה.. השניה, לחברה הכי טובה שלי, חן. היא החן של חיי, אין לי מושג מה עשיתי בלעדיה, ילדה מדהימה, חיצונית ופנימית אפילו עוד יותר. אגב, היא מאוד מתעניינת כמוני במיסטיקה, הילינג, וכל הקשור לרוחניות. היא גם התגייסה, יום ראשון האחרון, ועברו רק כמה ימים והיא בוכה לי בטלפון כמה שקשה לה בבסיס הטירונים. היא מספרת לי על הסדר יום העמוס שלה, על התיזוזים והריצות, על הזמנים והיציאות הביתה. אמנם מתחשבים בה שהיא אילתית וזה רחוק והכל ונותנים לה שעה וחצי לצאת לפני כולם.. אבל על כל דבר קטן מורידים לה חצי שעה ביציאה, ככה שגם ככה היא יוצאת עם כל הבנות האחרות אפ לא אחריה. היום שהיא דיברה איתי וסיפרה לי כמה קשה לה, אני בכיתי איתה.. אני מרגישה את הכאב שלה, וכואב לי.. קשה לי.. והאחרון.. אני.. קודם כל, קשה לי שהחבר והחברה הכי טובה שלי בצבא, ואני לא רואה אותם, שלא נדבר על מדברת איתם, כי אין להם זמן לדבר, וגם כשיש להם זמן הם ישנים, שבוזים. דבר שני, אני מרגישה לבד.. לפעמים אני מרגישה כל כך לבד, כולם התגייסו, חוץ ממני ומכמה ידידים טובים. באסה להוולד מאוחר.. אני אשמח אם תוכלי לחזק ולתמוך, כמו שרק את יודעת.. תודה עומר, תודה!
 
לילוש הקטנה, לילוש הקטנה

קודם כל - קבלי
ו -
- אני שולחת לשלושתכם ים של אנרגיה, וכוח לעבור את התקופה הלא נעימה הזאת. לגבי הגבר שלך, אין לי מה לאמר. אני מקווה שהוא יתרגל ויהיה לו יותר קל. אני מקווה שדברים ייכנסו לשיגרה והכל ייראה אחרת עם הזמן.. בכל מיקרה, אני יכולה רק לבקש בשבילו, שיהיה לו יותר קל... לגבי החברה שלך - דווקא אני יכולה לנחם אותך - אני מבטיחה לך שאחרי שהיא תגמור טירונות יהיה לה יותר קל ואולי גם יותר מעניין, ואני מבטיחה לך שבעוד זמן לא ארוך, אלא אם דברים יוצאי דופן קורים שם, היא תסתכל על הזמן הזה כמו על חווייה רחוקה, ונעימה. עם השנים, כשאנחנו נהיים אנשים רגילים כאלה, כיף נורא להיזכר בטירונות, בתור אחד מהדברים השונים, המרתקים והחווייתיים שעשינו... ככה זה הרבה פעמים אצל בנות, אצל בנים אני נתקלת בזה פחות כי, מה לעשות, בשביל בנים צבא זה בדרך כלל, לא תמיד, חווייה יותר כבדה.. ולגבייך - תחזיקי מעמד, מתוקה! גם אני ילידת ספטמבר והתגייסתי רק במרץ... מאוד נהניתי מהתקופה הזו, עבדתי כמלצרית, עשיתי חיים, הייתי בים... למה שלא תעשי קצת חיים? תסתובבי, תבלי? מתי את מתגייסת? וגם - כשכבר תתגייסי, את הכי מוכנה מכולם, כי כבר קיבלת את החוויות של כל החברות שלך...
ניחמתי אותך קצת? אני מקווה...
 
../images/Emo24.gif עומר, אפשר להגיד לך

שאני אוהבת אותך למרות שאני בכלל לא מכירה אותך?
אני מתגייסת ב13.12 וכן, אכן יהיו לי חוויות ראשוניות מהחברות, ככה שאני לא אפחד כל כך כי אני יהיה מוכנה לפני. וכן, אני עובדת, וזה תופס לי את רוב היום, וגם כשיש לי זמן פנוי אני ישנה.. כנראה שאלו יהיו החיים שלי עוד 4 חודשים, חוץ מחמשושים שבהם החברות והחבר מגיע בדר"כ.
 
מקסימונת...

אני גם אוהבת אותך
אני מאחלת לך, ולכל היקירים שלך, ואת יודעת מה? לכווווולם (אבל עכשיו - במיוחד לך) - צבא קל, ומלא בחוויות, ושירות משמעותי, שיהיה מה שאת תרצי!!
 
אולי זה צירוף מקרים, אולי זה אמיתי

אבל את אכן העברת המון אבל המון אנרגיות בחברה שלי!! היום היא התקשרה אלי שמחה וצוהלת, כל כך שמחה לא שמעתי אותה מאז הגיוס שלה!! אמרתי לה: אני כל כך שמחה לשמוע אותך שמחה ולא בוכה.. והיא ממשיכה לצחוק ולשמוח.. רק חבר שלי עדיין חולה.. מסכן שלי.. עולה לו החום והוא לא מרגיש טוב.. העיקר שזה לא מדבק אחרת הייתי מתה עכשיו.
 
למעלה