עולמות נפרדים
אנחנו חיים כאן על העולם הזה. בפפואה ניו-גיני עדיין חיים קניבלים. ביערות הגשם של ברזיל חיים שבטים שטרם הגיעו לעידן הברזל. בהיותי סטודנט צעיר, למדתי קצת אנטרופולוגיה, זה מדע ממש לא משתלם מבחינה כלכלית אך מעניין עד אימה. מפאת חוסר תקציב, החלטתי לא לערוך מחקר על השבטים שציינתי, ערכתי מחקר על תרבות קרובה לתרבות שלנו פי אלף - "המאפיה הרוסית". ובכן, אלו הם אנשים שדוברים בשפות מערביות, קונים, חיים, נוהגים, מבלים ממש בדיוק כמונו. האמת, אין לי מילים להסביר את המכה שהכתה בי כשסיפרו לי איך הם צדו מנהל בנק שסירב לתת להם רשימת לקוחות עשירים. האיש המסכן נמלט ממתנכש ומאז נעלם מהבנק ומהבית. הם צפו על ביתו וראו בחלון "אוגר" בכלוב, לאחר שבוע ראו שהוא עדיין חיי והגיעו למסקנה שמישהו מאכיל אותו. לאחר כמה ימים הם ראו אישה זקנה נכנסת לדירה, מאכילה אותו ובורחת. הם תפסו אותה, הסתבר שזה היה אותו מנהל בנק מחופס. ועכשיו הפואנטה - מילותיו האחרונות של אותו הבחור היו - "תעשו לי טובה, תאכילו את האוגר אחרי שאמות". ואז כמעט ונפלתי - חבורת אנשים עשירים, מסכילים, מערביים פרצה בפרץ של צחוק. ואז לתדהמתי הבנתי - כולנו חיים על אותו כוכב לכת ויחד עם זה אנחנו חיים בעולמות נפרדים. ובדיוק באותו אופן, אותם אנשים שמתעבדים לתוך בנינים, שולחים חיידקי אנטרקס לכל עבר. מתפוצצים באוטובוסים. אתם פשוט לא מבינים אותם, לא תופסים שעולמם הוא אחר, שופטים אותם בעיניים מערביות ורחמניות של "אימא טרזה". אני מתער לעצמי שאתם בזים לאותם אנשי מאפיה או שולחי אנטרקס למינהם. תאמינו או לא הם בזים לכם לא פחות ואם הבנתי אותם נכון אז הרבה יותר.
אנחנו חיים כאן על העולם הזה. בפפואה ניו-גיני עדיין חיים קניבלים. ביערות הגשם של ברזיל חיים שבטים שטרם הגיעו לעידן הברזל. בהיותי סטודנט צעיר, למדתי קצת אנטרופולוגיה, זה מדע ממש לא משתלם מבחינה כלכלית אך מעניין עד אימה. מפאת חוסר תקציב, החלטתי לא לערוך מחקר על השבטים שציינתי, ערכתי מחקר על תרבות קרובה לתרבות שלנו פי אלף - "המאפיה הרוסית". ובכן, אלו הם אנשים שדוברים בשפות מערביות, קונים, חיים, נוהגים, מבלים ממש בדיוק כמונו. האמת, אין לי מילים להסביר את המכה שהכתה בי כשסיפרו לי איך הם צדו מנהל בנק שסירב לתת להם רשימת לקוחות עשירים. האיש המסכן נמלט ממתנכש ומאז נעלם מהבנק ומהבית. הם צפו על ביתו וראו בחלון "אוגר" בכלוב, לאחר שבוע ראו שהוא עדיין חיי והגיעו למסקנה שמישהו מאכיל אותו. לאחר כמה ימים הם ראו אישה זקנה נכנסת לדירה, מאכילה אותו ובורחת. הם תפסו אותה, הסתבר שזה היה אותו מנהל בנק מחופס. ועכשיו הפואנטה - מילותיו האחרונות של אותו הבחור היו - "תעשו לי טובה, תאכילו את האוגר אחרי שאמות". ואז כמעט ונפלתי - חבורת אנשים עשירים, מסכילים, מערביים פרצה בפרץ של צחוק. ואז לתדהמתי הבנתי - כולנו חיים על אותו כוכב לכת ויחד עם זה אנחנו חיים בעולמות נפרדים. ובדיוק באותו אופן, אותם אנשים שמתעבדים לתוך בנינים, שולחים חיידקי אנטרקס לכל עבר. מתפוצצים באוטובוסים. אתם פשוט לא מבינים אותם, לא תופסים שעולמם הוא אחר, שופטים אותם בעיניים מערביות ורחמניות של "אימא טרזה". אני מתער לעצמי שאתם בזים לאותם אנשי מאפיה או שולחי אנטרקס למינהם. תאמינו או לא הם בזים לכם לא פחות ואם הבנתי אותם נכון אז הרבה יותר.