עוז ודוד גרוסמן
מרצניקים יקרים הנכם משתדלים מאד להבין את המתנכלים לנו אך מתקשים ואף לא מעונינים לנסות ולהבין את אחיכם למדינה זו הנקראת ישראל להלן מעט ציטוטים מדברי הסופרים הנ"ל אולי באמצעותם תבינו מדוע השנאתם את עצמכם על רוב היהודים במדינה עמוס עוז: שהשמאל הישראלי רואה במדינת ישראל "מדינה על תנאי". "חוץ מישראל אין היום אף מדינה בעולם שקיומה הוא על תנאי. לישראל אומרים אם תנהגי ככה וככה, יש לך זכות קיום. אם לא – אין לך זכות קיום וכל הענין היה מקח טעות. התנהגות טובה – תחיו. התנהגות לא טובה – תפורקו "אבל מה שמפחיד אותי במיוחד הוא באיזו מידה ישראלים רבים בשמאל האינטליגנטי הנאור ושוחר השלום הפנימו את הגישה הזאת. גם הם רואים היום בישראל מדינה על תנאי, מדינה שזהות קיומה תלוי בהתנהגותה. ואז אתה מוצא בתל אביב אנשים המתנגדים לעונש מוות לרוצחים סדרתיים ומתנגדים לעונש מוות לאנשים ומתנגדים לעונש מוות לאנסים ומתנגדים לעונש מוות למחבלים, אבל תומכים בעונש מוות למדינה שלא מתנהגת יפה". עוז מוסיף כי אין כיום מקום בעולם שניתן לראות בו שנאה עמוקה של כמו זו של האינטליגנציה הישראלית כלפי העם בישראל והוויתו. ----------- אז אולי כאשר עמוס עוז אומר זאת תהיה בכם הסבלנות והסובלנות לשמוע להקשיב ולהבין את אשרמדברים עליכם עוז הסביר יפה מאד מדוע זה השמאל הקיעצוני המאיס עצמו על האחרים ------------------------------------------------------------------- גרוסמן: גרוסמן משתף את קוראי המאמר בתחושתו כמי שהגורל היהודי "סוגר עליו". "התחושה שלי", אומר גרוסמן, "היא שמאז החלה האינתיפאדה ובעקבותיה הגל האנטישמי וההתקפות על ישראל בעולם, משהו השתנה בנו. אני חושב שהישראלי המודרני בן גילי, שכבר חשב שהוא בינלאומי, שהוא אוניברסלי, שהוא מרושת באינטרנט ויש לו צלחות ולוויין התחיל פתאום להרגיש איך החלק הטרגי של הגורל היהודי סוגר עליו שוב. פתאום הוא נלכד בתוך דבר שהוא חשב שכבר אינו קיים". ------ אכן טעותו הגדולה של עראפת הוא בכך שהזכיר לנו כי איננו יכולים להתחמק מיהודותינו תמיד יגיע היום בו ירדפו אותנו בשל כך ההסטוריה מלאה בפסקי זמן בו חשבנו שנוכל להיות אנשי העולם אבל תמיד היה מי שבא והזכיר לנו שלא כך הוא נעים לדעת שגם גרוסמן חש זאת חבל מאד שמרצ ורוב תומכיה גורמים לתחושה שאינם מבינים זאת
מרצניקים יקרים הנכם משתדלים מאד להבין את המתנכלים לנו אך מתקשים ואף לא מעונינים לנסות ולהבין את אחיכם למדינה זו הנקראת ישראל להלן מעט ציטוטים מדברי הסופרים הנ"ל אולי באמצעותם תבינו מדוע השנאתם את עצמכם על רוב היהודים במדינה עמוס עוז: שהשמאל הישראלי רואה במדינת ישראל "מדינה על תנאי". "חוץ מישראל אין היום אף מדינה בעולם שקיומה הוא על תנאי. לישראל אומרים אם תנהגי ככה וככה, יש לך זכות קיום. אם לא – אין לך זכות קיום וכל הענין היה מקח טעות. התנהגות טובה – תחיו. התנהגות לא טובה – תפורקו "אבל מה שמפחיד אותי במיוחד הוא באיזו מידה ישראלים רבים בשמאל האינטליגנטי הנאור ושוחר השלום הפנימו את הגישה הזאת. גם הם רואים היום בישראל מדינה על תנאי, מדינה שזהות קיומה תלוי בהתנהגותה. ואז אתה מוצא בתל אביב אנשים המתנגדים לעונש מוות לרוצחים סדרתיים ומתנגדים לעונש מוות לאנשים ומתנגדים לעונש מוות לאנסים ומתנגדים לעונש מוות למחבלים, אבל תומכים בעונש מוות למדינה שלא מתנהגת יפה". עוז מוסיף כי אין כיום מקום בעולם שניתן לראות בו שנאה עמוקה של כמו זו של האינטליגנציה הישראלית כלפי העם בישראל והוויתו. ----------- אז אולי כאשר עמוס עוז אומר זאת תהיה בכם הסבלנות והסובלנות לשמוע להקשיב ולהבין את אשרמדברים עליכם עוז הסביר יפה מאד מדוע זה השמאל הקיעצוני המאיס עצמו על האחרים ------------------------------------------------------------------- גרוסמן: גרוסמן משתף את קוראי המאמר בתחושתו כמי שהגורל היהודי "סוגר עליו". "התחושה שלי", אומר גרוסמן, "היא שמאז החלה האינתיפאדה ובעקבותיה הגל האנטישמי וההתקפות על ישראל בעולם, משהו השתנה בנו. אני חושב שהישראלי המודרני בן גילי, שכבר חשב שהוא בינלאומי, שהוא אוניברסלי, שהוא מרושת באינטרנט ויש לו צלחות ולוויין התחיל פתאום להרגיש איך החלק הטרגי של הגורל היהודי סוגר עליו שוב. פתאום הוא נלכד בתוך דבר שהוא חשב שכבר אינו קיים". ------ אכן טעותו הגדולה של עראפת הוא בכך שהזכיר לנו כי איננו יכולים להתחמק מיהודותינו תמיד יגיע היום בו ירדפו אותנו בשל כך ההסטוריה מלאה בפסקי זמן בו חשבנו שנוכל להיות אנשי העולם אבל תמיד היה מי שבא והזכיר לנו שלא כך הוא נעים לדעת שגם גרוסמן חש זאת חבל מאד שמרצ ורוב תומכיה גורמים לתחושה שאינם מבינים זאת