עוד שיחה מחו''ל

[אמאעדי33]

מאז שאני קטנה אני מאכזבת אותה

ואני לא יודעת למה...אף פעם אמא שלי לא יודעת להגיד לי מילה טובה. יש לה כל הזמן תלונות ובעיקר אכזבות ממני...ולהגיד לכם את האמת זה פגע בנפש שלי בצורה מאוד קשה וזה גורם לי לכל מיני בעיות בחיי עד היום...

 

[ואו הבנתי]

אמאעדי33 את מייחלת שאמך תשתנה

שיום אחד תתעורי בבוקר ותהיה לך אמא אידיאלית, מפרגנת, נותנת, שותקת, מחבקת אותך את הילדים ואת בעלך באהבה גדולה. זה חלום של אחרית הימים. חלום של ילדה קטנה. הגיע הזמן שתראי את המציאות. הנתונים הם ממה שאת כותבת: 1. יש לך אמא שנותנת לפי מה שהיא מבינה. (זכותה אם היא נותנת). 2. יש לך אמא שלא יודעת להגיד מילה טובה.(להפסיק לחפש אהבה ממקום שאין, אולי גם היא לא קבלה אהבה בילדותה? חשבת על זה) 3. יש לך אמא שלא סובלת את בעלך. (היא ממש לא חייבת לסבול אותו). 4. את במצב כלכלי רעוע, ובעלך לא מראה סימנים שהוא מתרגש מזה. אולי הוא בטוח שהוריך יעזרו כשתגיעי לשפל אמיתי, אז למה שיתאמץ. 5. הכסף והבטחון הכלכלי לא ממש חשובים לך, חשוב לך שאמך תקבל אותך ותהיה סוף סוף מרוצה ממך, ושתפסיק להיות מאוכזבת ממך. (הגיע הזמן שתלמדי שכל זה לא יקרה-היא לא תשתנה, קבלי אותה כמו שהיא) 6. אם תסעי באוגוסט לאמך, אולי בעלך יתעורר ויחפש עבודה כמו שצריך, כי הנסיעה שלך היא איום. אולי תחליטי לא לחזור. 7. לפעמים צריך לעשות מעשה חריג וחד משמעי בכדי שהצד השני יתעורר. הנסיעה בהזמנת אמך היא צעד חד משמעי, לדעתי היא תביא לכם ברכה. 8. סעי לשלום עם הילדים ובלי הבעל.

 

[mich78]

ודעתי ...

אולי אני קיצונית - אך אני הייתי פועלת כך

מתחמקת משיחות טלפון מחו"ל - הרי הן לא תורמות לי, אלא מחמירות את המצב

. מתפשרת על כל עבודה - העיקר שתיכנס הכנסה הביתה. לא לוקחת שקל מהורי - לא הייתי נותנת להם את התענוג לגרום לסכסוך ביני לבין הבנזוג, לא הייתי שולחת גם את הילדים כי אימך (כמו שמשתמע) עוד יכולה לנסות להסית את הילדים נגדכם

. בכל מקרה - ולא משנה מה תבחרי את חייבת להיות שלמה עם ההחלטה...

 

[alona 9]

בקיצור נראה לי כמו ..לטחון מים

הורייך לא מודעים למצבו הבריאותי של הילד, את,אינך רוצה לספר להם, את מעדיפה כמתנה מנוי לבריכה או בית מלון,עם יד על הלב,בתקופות קשות של מצב כלכלי לא בטוחה שזו היתה המתנה לה אשאף. הם לא סובלים את בעלך,ניסית לברר מדוע? הרימי טלפון,ספרי להם שהילד חולה,אז אמרתהם יכנסו להיסטריה וילחיצו אותך רק שהם שם,ואת פה.... ספרי להם כי לילדים אין אוכל! גשי לרשויות באיזור מגורייך,גשי למתנ'ס אם יש,יושבים שם וועדות הנחה,ספרי על מצבך,ואולי הילדים יתקבלו לקייטנות במחיר סימלי. עשי,פעלי,דברי..הכתיבה כאן עוזרת לך לפרוק מהלב אבל בתכלס,המצב נשאר עגום.. התחילי לפזר את הערפל הזה,הפסיקי לשתוק והתחילי לפעול, זו רק דעתי