עוד שבוע נשרף...
ואני מגיעה והחלפתם רק דף.. יש לי שאלה סתמית כזו - איך מפסיקים לראות את העבר בתור משהו נפלא ומושלם, למרות שכשהוא היה הווה הוא היה רחוק רחוק רחוק ממושלם? איך מתחילים לחיות את הווה בתור המשהו הנפלא, ולדעת שלרגעים הטובים והרעים של העבר היו השפעות בעיקר לחיוב עלינו, שלמדנו והתגברנו והמשכנו הלאה.. ולפאזה שונה לגמרי - עכשיו המזגן מת! הלפ מי! בלי מזגן, אני כלום. אין לנו אפילו מאווררים! מה קורה פה? חודש המוות הקליני למכשירי החשמל?! אבא שלי הציע שנישן כולנו בסלון יחד ונספר צ'יזבטים, שזה יכול להיות מדליק לאללה, רק שכבר שבועיים לא יצאתי למסיבה איכותית, והחוסר ממש ממש מורגש, אז עד שאני חוזרת ממסיבה, כבר בוקר, הם קמים, יש אור, הם עושים רעש, הם רוצים לראות טלוויזיה, ואני לא אוכל לישון + אפספס את כל הכיף של הלילה.. בכל אופן, לא האמנתי, אבל כרגע אני מעדיפה לישון אצל סבתא.. אצלה לפחות יש מאוורר.. לא משנה שהיא חונקת אותי עם החום, העיקר שיש מאוורר.. למה הגוף שלי לא מתאקלם לשום עונה?! ולמה העונות באות בכזו קיצוניות מחרידה? או קור מקפיא כלבים או חום ממיס מזגנים...
ואני מגיעה והחלפתם רק דף.. יש לי שאלה סתמית כזו - איך מפסיקים לראות את העבר בתור משהו נפלא ומושלם, למרות שכשהוא היה הווה הוא היה רחוק רחוק רחוק ממושלם? איך מתחילים לחיות את הווה בתור המשהו הנפלא, ולדעת שלרגעים הטובים והרעים של העבר היו השפעות בעיקר לחיוב עלינו, שלמדנו והתגברנו והמשכנו הלאה.. ולפאזה שונה לגמרי - עכשיו המזגן מת! הלפ מי! בלי מזגן, אני כלום. אין לנו אפילו מאווררים! מה קורה פה? חודש המוות הקליני למכשירי החשמל?! אבא שלי הציע שנישן כולנו בסלון יחד ונספר צ'יזבטים, שזה יכול להיות מדליק לאללה, רק שכבר שבועיים לא יצאתי למסיבה איכותית, והחוסר ממש ממש מורגש, אז עד שאני חוזרת ממסיבה, כבר בוקר, הם קמים, יש אור, הם עושים רעש, הם רוצים לראות טלוויזיה, ואני לא אוכל לישון + אפספס את כל הכיף של הלילה.. בכל אופן, לא האמנתי, אבל כרגע אני מעדיפה לישון אצל סבתא.. אצלה לפחות יש מאוורר.. לא משנה שהיא חונקת אותי עם החום, העיקר שיש מאוורר.. למה הגוף שלי לא מתאקלם לשום עונה?! ולמה העונות באות בכזו קיצוניות מחרידה? או קור מקפיא כלבים או חום ממיס מזגנים...