עוד שאלונת

armymaster

New member
עוד שאלונת

איך אתם מתמודדים עם אנשים שמתייחסים בזלזול לרפואה אלטרנטיבית ובכלל לכל הרעיון ההוליסטי? זה ממש מרתיח אותי, שמתי לב שזה בד"כ בא מאנשים עם חוסר רגישות ברמות גבוהות. זה בד"כ כלל בא ככה ששואלים אותך איך היה בדיקור בקול לגלגני וכו' קיצור ממש מסתכל :[
 

moonlight

New member
זה לגמרי שלהם

ובדרך כלל חוסר הרגישות והלגלוג נראים לי כנסיונות להסתיר את הפחד שלהם מפני מה שהם לא מכירים. אני מציעה להם להתנסות בעצמם, ובמקרים עקשים במיוחד, מחייכת וממשיכה הלאה. ללא תסכול. מאמינה שאם הם ירצו, הם יגיעו בעצמם להתנסות בטיפול מסוג זה. אני רואה, שעם הזמן, האנשים בסביבה הקרובה לי, מקבלים את הדרך שלי וגם לעיתים מרשים לעצמם להנות ממנה
 
אני לא תומך ברפואה המשלימה

וגם לא ברפואה הקונבציונלית . בראשון אני תומך רק עם יש שילוב של טיפול בתזונה ובשני אני תומך אם מישהו (חס וחלילה) עבר תאונת דרכים. בשאר המצבים(כמעט בכל שאר המצבים) זה בכלל טיפול בתסמינים.
 
לא הבנתי

אם אתה לא תומך ברפואה המשלימה מה אתה עושה כאן בפורום? אתה תומך רק עם שילוב של תזונה שאתה דוגל בה, ושאף מטפל אחר ברפואה המשלימה לא דוגל בה. אז שוב... מה לך ולפורום הזה?
 
אני אישית מאמין שהרפואה האלטרנטיבית

האמיתית היא טיפול בתזונה . אני פחות מאמין בשאר הדברים וזאת דעתי האישית .
 

0 אור 0

New member
אמונתו של אדם כבודו

אך למונח רפואה אלטרטיבית יש משמעות ותוכן מוגדרים, שכוללים הרבה יותר מאשר תזונה. זכותך להאמין אך ורק בפעילות של תזונה נכונה, וזכותך לחשוב כי בשר ושומן הם תזונה נכונה לך, אך חשוב שתדע כי זה מגדיר אותך כמי שאינו תומך ומאמין ברפואה המשלימה, ולכן אם אתה בוחר להשאר בפורום, תציג עצמך ככזה לבל תטעה שואלים תמימים.
 
שלא ירתיח אותך

זה לגמרי טבעי שיש אנשים שמזלזלים. זה נובע מהרבה סיבות: חינוך שרק דבר אחד הוא טוב (במקרה הזה, הרפואה הקונבנציונלית), פחד מהלא ידוע, פחד מדברים פרימיטיביים (רפואה עתיקה), פחד מדברים חדשניים (זו בכל זאת רפואה שחדשה למערב)... הרבה מזה נובע מבורות. אני חושבת שתגובות מזלזלות מגיעות מאנשים שחוששים לאבד משהו, אולי את הביטחון שיש להם באמת אחת. לא צריך לקחת אותם באופן אישי. בעבר ניסיתי לשכנע. הראתי מחקרים, אמרתי שזה טיפול מקובל על ידי משרד הבריאות האמריקאי, שיש אותו בבתי חולים בארץ ובקופות חולים... סיפרתי את הסיפור האישי שלי, איך זה עזר לי, סיפרתי איך זה עזר למטופלים שלי. אבל רוב האנשים המשיכו ואמרו שזה אפקט פלסבו, שהמחקרים לא מהימנים (כאילו שהם קראו אותם...) ושלפעמים בעיות בריאות פשוט נגמרות וכנראה זה הסיפור. אז הפסקתי. מי שלא מאמין ומזלזל בזה - זכותו. זו הבעיה שלו, לא שלי. אני מאושרת עם מה שאני עושה, זה עוזר לי ולאחרים. אני מחייכת, ומוצאת מזור כמעט לכל מה שמפריע לי. אז למי אכפת מהם...
 

0 אור 0

New member
רואה את זה כדבר טבעי

אנשים מתייחסים בחשדנות ללא מוכר, למי שגדל על ברכי אמונות ודעות שמרניות, קשה לקבל את כל הממבו ג'מבו הזה - צ'י, צ'אקרות, תקיעת מחטים .... - הכל נראה כמשהו מאד מוזר ומתחבר לרבנים כותבי קמיעות ולקוראים בקלפים (שדרך אגב - למרות אחוז השרלטנים הגבוה בתחומים שציינתי , יש שם גם אנשים עם יכולות מדהימות) לאט לאט מספר האנשים שלא נחשפו לדברים הולך ופוחת, היום הידע על כך שהתחום בעל שורשים אמיתיים והצלחות הולך ומגיע לכל מקום, אבל צריך לזכור שבהחלט יש עוד רבים שצריכים לעבור את הדרך שאנו כבר עברנו. אני חושבת שלי הרבה יותר קל, כי גדלתי בדור אחר - כשאני הייתי ילדה התחלתי לעסוק ביוגה, אבל אני זוכרת שכמעט אף אחד במדינה לא ידע מה זה - היום יש חוגים בכל עיר - אני שתיתי תה צמחים מאז ומתמיד - ואני זוכרת את התגובות של התמיהה /תרעומת על זה שאני לא שותה קפה. זה היה משהו ממש תמוה ואף אחד לא הבין מאיפה זה בא. בשביל להשיג תה צמחים מוכן בשקיות הייתי נוסעת במיוחד לבית מרקחת אחד ברחוב יפו בירושלים, או לחנות של הטבעונים בתל אבי ליד התחנה המרכזית הישנה (נדמה לי שהיתה היחידה בארץ!!) - עוד לפני 20 שנה לא יכולת להשיג בחנות רגילה נבטים, טופו, לחם חי, אורז מלא. על קינואה ומאש אף אחד בכלל לא שמע .. וכמובן שגם מרפאים הוליסטיים היו בודדים בלבד בכל הארץ - לא זכור לי ששמעתי על רייקי, דיקור היה משהו שראו בתוכניות אנתרופולוגיות על סין וכו' ...
 

izackv

New member
תיסכול שלך מתגובה של אנשים אחרים

לאמונות/מעשים שלך זה שעור שצריך לפעמים ללמוד. ממה נובעת התגובה שלהם זאת שאלה אחת. ממה נובע התסכול שלך זאת שאלה אחרת לגמרי. להבין את זה ואת האחריות שלך וההחלטה שלך לגבי התסכול שאתה חש זה צעד גדול בדרך לקצת יותר אושר. יש שתי שיטות שאני יכול לחשוב עליהן
1. אפשר לנסות להרגיש אמפתיה לשואל ולענות לו ברצינות ובחוסר התנשאות משהו בסגנון של "אם באמת יעניין אותך, אני אשמח לדבר איתך על זה ועל עוד כמה דברים בכיוון הזה. אם לא באמת מעניין אותך, אז זה בסדר גמור" ולעבור ישר לנושא שונה. (עדיף לשאול אותו שאלה שתראה התעניינות בו. זה מביך אנשים להרגיש שמתעניינים בהם למרות שהם רק רצו להציק ולפעמים מנטרל את הרצון שלהם להציק שוב) 2. בהנחה שההערה כן גרמה לך כעס/פגיעה/תסכול... "לנשום אל תוך הכעס" לנסות להרגיש את הכעס בבטן ולהרגיש את האנרגיה שלו. במקום לתת לה להוריד לך את הראש, לקחת נשימה ולדמיין אותה נכנסת לתוך הכעס/תסכול ו"מאירה" אותו. בנשימה השניה סביר להניח שתרגיש חיוך קטן בקצות השפתיים. אני בדרך כלל חושב משהו בסגנון של "תודה לכעס שמעביר לי את האנרגיה שלו" לדעתי.
 
למעלה