עוד שאלה!

[higashionna]

עוד שאלה!

הפעם זה לכולם: יש סיפור שמתאר צעיר שלא פחד מהמוות, אולי זאת הייתה מחלה אולי ברכה, לא ידוע. יום אחד הוא החליט שהוא רוצה ללימוד סייף אז הוא בא למורה הזקן ואמר שהוא רוצה ללמוד להלחם, אבל המורה שהכיר את אותו צעיר אמר שאין לו מה ללמד אותו. והצעיר כעס: מה! אני אפילו לא יודע להחזיק חרב! בחיים לא ראיתי חרב מחוץ לנדן! אבל המורה אמר שאת מה שהוא מלמד הצעיר כבר יודע אין לו מה ללמד אותו. השאלה: אתם מסכימים אם עמדת המורה? האם באמת אין לצעיר מה ללמוד. מה הסיפור הזה בא להגיד באופן כללי לדעתכם?

 

[דלית - delete]

ערסג'יטסו שולת!!!!!11

להכנס בכל הכוח בלי לעצור לחשוב לשניה. ראסיה אחת יותר טוב מכל האמנויות לחימה האלה שלכם.

 

[gafni]

אם אני מבין מה שדלית ניסה לומר לך

אז אני אנסה לחדד. יום אחד סיפר הסוס לפרה בכעס רב האיכר המטומטם שלנו הולך אחרי המחרשה שאני גורר ומשליך גרעיני חיטה טובים לתוך האדמה ,אם אין לו מה לעשות עם החיטה מדוע שלא יתן אותה לנו למאכל... או בקיצור לא ממש הבנת מה קראת

 

[Hwoarang]

הלו הלו מה עם כאפה-דו

הכי שולתתתת יש כבוד

 

[ofnik]

אישית זה נשמע לי שאולי מטרת הסיפור

להמחיש את חשיבות הפחד. לא יודע אם אני צודק-אבל אולי לפחד יש תפקיד בדרבון של התלמיד להשתפר- למשל לנסות להיות מהיר יותר מהיריב כדי לא לחטוף מכה- (או במקרה שלנו-סטירה לפנים) כנראה שחוסר פחד מוחלט-מביא לבטחון עצמי מוחלט-ואז אין מוטיבציה להתאמץ וללמוד. אולי.

 

[הקל]

מה זה?

נסגר פורום וושו ואנחנו מקבלים את הריג'קטים?

 

[bizhar]

מארגן עצומה? ומה עם גקל? לא חותם?

 

[גקל]

מי אמר

קרע, קרע, ולא קיבל?

 

[CountDust]

לא מסכים בכלל

צריך להפריד בין פחד לבין זהירות, הכרה בחולשות וכיוב'. להבנתי כשמדברים על "פחד" הכוונה היא לרגש הפחד. זוהי תחושה לא רציונלית אשר מפריעה לנו להיות מודעים ולשקול בצורה נכונה את המתרחש סביבנו. זוהי תחושה שמפריעה, מבלבלת ועוצרת. אבל חוסר פחד אינו בהכרח מביא לפזיזות או בטחון עצמי מוגזם. הכוונה היא לנקות את הרגשות המבלבלים והמפריעים אך לשמור על שיקול דעת, מבט מפוכח, זהירות, הכרה בחולשות שלך ועוד. אדם שאינו פוחד למות אין הכוונה היא שהוא מעוניין למות, או שלא אכפת לו למות. ההתגברות על הפחד מהמוות, או ההשלמה עם המוות היא רק דרך למנוע מאותו פחד נוראי מלהפריע בלחימה ה"נקייה" ומלגרום ללוחם להיות עצור וסגור. אני חושב שאפשר להבין את הסיפור בכמה דרכים: הראשונה, שההתגברות על הפחד היא חלק מרכזי כל כך וקשה כל כך בלימוד הלחימה בחרב, עד שמי שכבר התגבר אין כבר באמת מה ללמד אותו. השניה, שלמעשה על מנת לנצח בקרב מספיק שלא לפחד. הבעיה היא שרוב האנשים כן מפחדים ולכן בכדי לנצח בקרב הם צריכים ללמוד אומנויות, שיטות וטכניקות מיוחדות. השלישית, שכל מטרת לימוד אומנות הלחימה היא מטרה רוחנית של השלמה וקבלה של המוות (אולי הפחד מהמוות כמייצג את כל הפחדים) ולכן מי שכבר הגיע לשלב רוחני כזה אין מה ללמד אותו יותר.

 

[higashionna]

נכון מאוד אבל...

יש גם אימרה שאומרת ש"הפחד הוא ידידך הטוב ביותר כל עוד אתה שולט בו ולא הוא בך" (מתוך איזה סרט מסריח) עמדה זאת לא מסכימה אם הסיפור בו התלמיד כלל לא מתחשב בפחד כפונקציה וצעדיו מחושבים רק על פי חושיו. "הוא עושה רק מה שצריך לעשות" זה הוא האידיאל של הבושי, אבל באמת אני לא מצליח לדמיין את הדבר הזה במבחן המציאות, מה גם שאים זה משל על אמנויות לחימה בכלל אז בכלל קשה להאמין. ולדלית: חה חה חה!

 

[instr]

מסכים בגדול

ובמיוחד ל"אמנויות לחימה" בידיים ריקות. נשק מצריך מיומנות מיוחדת. אבל, צריך להתייחס למשל זה כדרך להעביר מסר חשוב מאוד. ברור שלהיות מומחה קרב ולא לפחד עדיך על להיות אמיץ ולא לדעת כלום בלחימה.