עוד שאלה קטנה !

עוד שאלה קטנה !

כאשר אני בא לנהל מו"מ עם אדם המוכר רכב ואני רואה שהוא שיכור ,מה הדין אם החלטתי לנצל את מצבו וללחוץ עליו כך שתנאי החוזה ישתנו לטובתי (כאשר בסוף אנחנו חותמים.) מה הבעיתיות שיש כאן ? פעלתי בחוסר תום לב ? הטעייה ? או אולי משהו אחר ? אשמח לעזרה ! תודה
 

mike 22

New member
על פי חוק הכשרות המשפטית...

אני נאפילו לא קרובה להיות משפטנית אבל... על פי חוק : סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית: כל אדם כשיר לפעילות משפטית זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפס"ד של בית משפט כמו כן בחוק החוזים: סעיף 1 קובע שחוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול וסעיף 2 קובע מהי הצעה: וזו תחשב ככזו אם - תכלול בתוכה אלמנטים של גמירות דעת וכו, וכו' וכו' פשוט תפנה לחוק הוא מאוד ברור בעניין הזה וגם בעניין תום הלב וההטעיה שעליה דיברת
 
פעולתך לוקה בחוסר תום לב

וכן, אפשר שיש כאן עושק כמשמעו בסעיף 18 בחוק החוזים חלק כללי
 
במצב הזה יש

לכל הפחות חוסר תום לב ונסיון לעשות עושר ולא במשפט. לצד השני יש זכות לבטל את ההסכם בשל טעות (אם יצליח להוכיח אותה): חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 14. טעות (א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. גם עילת העושק אפשרית אך זאת בתנאי שתנאי ההסכם מאד בלתי סבירים.
 
איפה כאן הטעות?

זולתי טעות כמשמעה בסעיף 14 (ד'), טעות בכדאיות אינה מקימה עילה לבטול החוזה.
 
טעות

הדרישה לפי סעיף 14 א' היא לקשר סיבתי בין הטעות לבין עצם כריתת ההסכם. המבחן הוא מבחן סובייקטיבי בעוד שבדיקת יסודיות הטעות היא בדיקה אובייקטיבית. לגבי הידיעה של הצד השני - ידע על כך: מבחן סובייקטיבי. היה עליו לדעת על כך: מבחן אובייקטיבי. במקרה של השואל - הצד השני ידע על מצבו של הקונה. כמובן שתשובה ספציפית למקרה מסויים יכולה להינתן רק לאחר קבלת כל הפרטים.
 
על פי התאור בשאלה

אין מדובר בטעות שהצד השני ידע עליה או חייב היה לדעת עליה. אם כבר, מדובר ב"טעות" שהצד השני גרמה, לכן, אפשר לראות זאת כהטעיה. לענין הקש"ס אני בהחלט מסכים שאסור שיהיה "נתק" בינו לבין הכריתה.
 
נכון, זאת הדרך הנכונה

במקרה זה אפשר לטעון לגבי כל הפגמים בכריתה, למעט חוזה למראית עין.
 
למעלה