עוד שאילה לבשבושונית

[לולי90]

תודה איילה

על התמיכה-לא התפרצת-זה בסדר-אני מאוד שמחה לשמוע את כולם-אצל הבת שלי זה התחיל ב16 ו3 חודשים-אחרי הדרדרות ארוכה וכואבת היא הגיעה לאישפוז בגיל 16 ו8 חודשים-עכשיו היא 18.5 ואני עדיין לא רואה הרבה שיפור במצב-יותר נכון היו הרבה ירידות וקצת עליות קטנות -אבל לפני חודשיים (אחרי שהייתה שנה באשפוז יום) היא נכנסה לאשפוז מלא חזרה-ובמקביל עוברת טיפולי חשמל-עוד מעט מסיימים וקשה לי להגיד שיש שיפור גדול-לכן אני מאוד מקווה שאולי בעתיד היא באמת תצא מגיל ההתבגרות הזה שלא נגמר או שאולי נגמר וכבר לא יהיה שיפור.....רק האלוהים יודע...

 

[אביבית תמיד]

../images/Emo201.gifלאיילה ולולי

שלום יקרות , לא מבינה כל כך במחלות אצל ילדים. אבל לפי מה שקראתי בנושא - המחלות בתחילתן הם יותר קשות. ההתקף הראשון / הפעם הראשונה שבה פורצת במחלה אמורה להיות הקשה ביותר. זה גם קשור לכל עניין ההתמודדות עם המחלה בפעם הראשונה. אז ככה שנקווה שעם הזמן זה הולך ונרגע וההתקפים פחות חמורים. אלה.

 

[לולי90]

עוד שאילה לבשבושונית

כתבת שבן שלך היה יותר בעייתי בגיל ההתבגרות ומה עכשיו-המצב השתפר ובאיזה גיל? כי זה מה שאמרו לי הרופאים-כי כבר אין להם מה לעשות-כי ניסו הכול-רק צריך לקוות שכשהיא תיצא מגיל ההתבגרות -המצב ירגע-ולכל בן אדם קצב משלו-אז מניסונך -זה באמת יכול לעזור-? אני מצטערת על ריבוי השאילות והודעות -פשוט חשבתי הרבה בזמן האחרון כי הייצי יותר בבית החגים והראש עובד בלי הפסקה...

 

[בשבושונית]

אביבית אין קשר להיתמודדות עם קושי המחלה

אצלחולים בגילההיתבגרות המחלה מיתדרדרת יותר בגלל השילוב הקטלני של ההישתוללות הורמונים בגוף עם המחלה מאוד קשה לאזן אותם הם נימצאים רוב הזמן בהתקפים פסיכוטים קשים עם היתמנות ההורמונלית אתץ מתחילה לראות גם שינוי ורגיעה במחלה גם אנילא יכולתי להבין את פשר הקשר אבל עברתי אותועל בשרי מעבר לזה קחי בן או בת רגילים בגיל ההיתבגרות ראי איזה תהפוכות נפשיות הם עוברים איזה פיזור נפש איזה אנטי מישפחתים הם וחברתים גם ןעוד ועוד דברים אז מה הפלא שאצל חולים פסיכוטים זה יותר חזק ולוקח קצת יותר זמן

 

[בשבושונית]

היי לולי בואי אסביר לך

ראשית אני חייבת לומר שזה בסדר ושזהו המקום לשאול שאלות בגלל זה הפורום הזה קיים. אפשר לכתוב כאן על הכל ואת מוזמנת לשתף במה שרק עולה על דעתך. יש לנו כאן מנהל שמההיכרות שלי איתו יעשה כאן דברים מדהימים אם רק ניתן לו גיבוי ונראה שאנחנו פעילים כאן. לגבי תומר הוא היה אקטיבי מאוד ואלים, וגם אני חששתי מה יהיה והאם כך זה יימשך. הוסבר לי על ידי הצוות הרפואי שמטפל בו שזה יחלוף במשך הזמן. ואכן בגיל 23 תומר התחיל להבשיל ולהגיע לבגרות עד כמה שאפשר במצבו. תומר היום מתון מאז גיל 23 מבין יותר בוגר יותר וכמובן רגוע יותר פחות או יותר גם מאוזן. כולי תקווה שגם אצלך זה יגיע והעיקר להיות סבלניים.