אין כאן אפילו נפש יהודית אחת...
טוב יש כמה ישראלים שהתחתנו עם הפיניות שהיו מתנדבות בקיבוצים, בעיקר בקריית ענבים, על יד ירושלים. יש כאן כמה וכמה נשים שעשו שם חודשים לא מעטים. אני בקשר עם ישראלי אחד בן טבריה, שמאד מתגעגע ארצה אך אשתו, גם היא בילתה בקריית ענבים, מסרבת לגור בארץ. בקיצור - אין זכר ליהודים סתם... ההדרכה בבתי הספר היא משהו מיוחד מאד. לשמוע מהמורים ומהמנהלים, אחרי כל בית ספר, כמה אושר הריקודים הביאו לילדים - זו חוויה. לראות את השמחה של הילדים ואת בקשתם להמשיך לרקוד גם בהפסקה - זו חוויה. היום היתה לי קבוצה מעורבת של כיתה ג עם כיתה ו בזוגות מעורבים הם רקדו את ניגונו של יוסי ורקדו אותו יפה בלי להתבלבל. יש לי גם תמונות אולי אצליח להעלות אותן מחר. הערב היתה לי הרקדה עם הנשים הרוקדות כאן בקביעות ואחת מהן, מורה בבית ספר שם לימדנו, סיפרה שהם רקדו גם היום יחד איחה את כל הריקודים שרקדו איתי. אמרתה לה שזו המתנה הכי יפה שאני יכול לקבל מהם. האמת שכל בית ספר גם קונה או מקבל סט של DVD ןדיסק מוסיקה כי מאד חשוב לי שיהיה גם המשך.