עוד צרות עם האחות

עוד צרות עם האחות

אז ככה, אני בת 18, סיימתי ללמוד - ועד מרץ אני בחופש ארוך ארוך ארוך. אחותי, בת 14 וחצי, בכיתה ט´. אנחנו גרות יחד, בחדר אחד. וכיאה לאחיות - לא מסתדרות בכלל. בתקופת החופש הגדול (שלה), זה עוד היה איכשהו בסדר. היא היתה הרבה בחדר של ההורים, ראתה טלויזיה בלי הפסקה, והלכה לישון בשלוש-ארבע-חמש לפנות בוקר. כשההורים לפעמים ישנו למטה, או שהיא עברה למטה כשהיה צריך. אני הייתי בחדר רוב הזמן, וגם עבדתי במשך החודשיים האלו, כך שקמתי מוקדם בד"כ. עכשיו הכל השתנה - אני לא עובדת, רוצה ללכת לישון מאוחר, אבל לא אוהבת להיות בחדר של ההורים. אני אוהבת להישאר בחדר שלי, אפילו בלי לעשות כלום. אני אוהבת לישון צהריים, ויוצא בסביבות 3 בצהריים שהיא בדיוק מגיעה חזרה מבית הספר, ואז ישר היא רוצה להכין שיעורי בית. מה שמפריע לי לישון, כמובן. ובלילה, אם אני רוצה להדליק את האור, לשים מוסיקה, אפילו להתקלח ולפתוח את האור רק בשביל למצוא בגדים - צעקות כאלה... (היא הולכת לישון בסביבות 10-11 בלילה). אז דיברתי על זה עם ההורים, כמה פעמים. לגבי עליית גג - אין סיכוי, כי המחיר יקר מידי. אותו כנ"ל לגבי קראוון בחצר (אפילו שיש מקום). יש לי אחות נוספת, גדולה, שגרה בחדר לבדה. אבל היא ככל הנראה תפנה אותו לפחות עוד שנה-שנתיים. (חבר שלה מתכנן לנסוע להודו בקרוב, למשך כמה חודשים, ודיבורים על מעבר דירה כנראה יהיו רק לאחר מכן) כך, שגם תפיסת החדר שלה היא לא אופציה לשנה וחצי הקרובות. אז אני שואלת - מה עושים?! ואיך מסתדרים?! ומה איפשר לעשות כשכל כך חשובה לי הפרטיות, והשקט?! למישהו הפתרונים?! שין.
 
כנראה שאין ברירה, מלבד ללמוד להסתדר

תראי, ישנם הרבה אנשים שחיים עם האחים שלהם באותו חדר, ואין ברירה אלא למצוא את עמק השווה. מכיוון שהיא תלמידה, סביר שהיא תבקש לצמצם את הפעילות בחדר בשעות הלילה. את חייבת למצוא מקום אחר, לא בהכרח החדר של ההורים (עליית הנגג, סלון) שבו תוכלי להיות בזמן שהיא ישנה. תדברי איתה, תראי איפה אתם יכולות להתפשר ולעזור אחת לשנייה. אולי אם את תבטיחי להתחשב בזמן שהיא ישנה בלילה, היא תסכים להתפשר בזמן שאת ישנה בצהריים. ובנתיים דברי עם ההורים, תגידי להם שאת ממש בבעיה. אני בטוחה שגם הם ינסו לחשוב על פיתרון, גם אם לא יביעו את מחשבותיהם בקול רם.
 
לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר...

אני בהחלט מאמינה שהשיטה הטובה ביותר לפתרון סכסוכים ואי-הסתדרות הדדית היא בפשרה, דיסקוס העניין ביניכן, כשווה אל שווה. אני בטוחה שכשתבקשי ממנה את הפרטיות המסוימת ואת ההתחשבות הבסיסית, ובתמורה תקבלי את בקשותיה (ובשום מקרה לא מדובר בדרישות, אלא בהתחשבות הדדית), יהיה לכם יותר קל לתאם עמדות וצפיות. אני גם משוכנעת שאם תגשי לעניין בצורה רגועה ועניינית, זה הרושם שיתקבל אצל אחותך, והיא אף עשויה להתרשם ולהיות מוחמאת מכך שסוף סוף את מתיחסת אליה כאל שותפה לחדר ולא כאל קרציה בלתי-נעלמת. היות ופתרון פיזי כרגע לא בנמצא, גרעין התשובה נמצא בדו-קיום שתצרו לעצמכן, עד שיגיע יומך לנטוש את הקן ולמסור את זהותך לצבא. או אז הבעיה הזו תיראה לך פעוטה וזעירה לעומת הבעיות החדשות איתן תתמודדי. (אין כמו לסיים הודעה בנימה אופטימית...)
 
למעלה