רוב הספרים
הם ספרים אוטוביוגרפיים באיזה שהו מקום. חוצמי סיפריי ביוגרפיה על מישהו אחר. זה בסך הכל ספר עלילתי על התבגרות של נער טיפש, קראתי אותו בכזאת שקיקה כי חיכיתי כבר לראות מתי יגיע התפסן שנתן לספר גוון כל כך סהרורי והזוי, כל הספר חיכיתי לתפסן המזויין שבסוף סתם היה שם קצת והלך. גם איך שניפחו את הספר בתור קלאסיקה סנסציונית, למרות שהוא בסך הכל ספר חביב ותו לא. כמו עשו גם לבעל זבוב, זה ספר מחורבן, אגב אני צריך להחזיר לך אותו כבר, אני אשמח לתת לך אותו בחזרה למרות שאין לך מה לעשות איתו, ספר מחורבן. חבורה של ילדים אנגלים שלא מבינים שאסור לחרבן ליד הסוכות אלא רק ליד המעגן או משו כזה.