עוד פחות מיומיים.....
אני עושה את הפרידה עכשיו, כי אני יודעת שמחר אהיה עסוקה ביותר, בארגון תיק, בלראות את טאז ובעצם.. לראות את טאז זה הכי חשוב ואמור לגזול הכי הרבה זמן.. אז מן אנטידוקט לגיוס: עוד פחות מיומיים אני אקום בשעה שבה הלכתי לישון עוד פחות מיומיים צבע התעודת זהות ישתנה לירוק מזעזע עוד פחות מיומיים אהיה רכוש צה"לי, כמו אלפי בנות בגילי עוד פחות מיומיים אקבל 3 ש"ח ליום עבודה עוד פחות מיומיים לא אוכל להסתובב עם בוקסר בחופשיות עוד פחות מיומיים לא אוכל עוד האוכל הטעים של אמא (או של סופר קלאס..) עוד פחות מיומיים אני אראה מה זה להיות כמעט חסרת ערך בעיניי מכ"יות עוד פחות מיומיים אלמד מקצוע חדש, במקרה ולא יצליח לי עניין הפסיכולוגיה (ניקוי שירותים + מטבח) עוד פחות מיומיים אבא ואמא כבר לא יכולים להגיד לי מה לעשות עוד פחות מיומיים אנשים יבכו מולי (אבל יצחקו מאחורי גבי על מר גורלי) עוד פחות מיומיים לא אוכל להיות יצירתית בלבושי עוד פחות מיומיים אני "נו עוד חיילת טירונית שנפלה עלינו, וצריך לצרוח עליה כמה שיותר, שתרגיש מזה צבא" עוד פחות מיומיים ולמשך שנתיים "נפלאות" אצטרך ללבוש נעליים שחורות מזעזעות ומדים ירוקים, שאיני רוצה להזכיר מה הם מזכירים.. עוד פחות מיומיים אקבל את הבוס שלי לשעבר כפול כמה וכמה אנשים.. עוד פחות מיומיים אין עוד לתפוס טרמפים ולדבר עם אנשים זרים (למה מי עשה את זה עד עכשיו?) עוד פחות מיומיים אני אחטוף שטיפת מוח ממוסדת ואתחיל לדבר בקיצורים מרגיזים.. עוד פחות מיומיים אני אבין על מה כולם מסביבי מדברים.. עוד פחות מיומיים אני אצטרך להוציא את נשמתי בשביל לטוס לחו"ל עוד פחות מיומיים אני אראה מה פירוש המושג - "הלם בק"ום" עוד פחות מיומיים אדע סוף סוף מה יהיו התנאים שלי בצבא עוד פחות מיומיים לא אוכל למחוץ את הכלבה שלי ולשחק איתה כמו שאני עושה בכל יום עוד פחות מיומיים אחטוף זריקות שיחוררו לי את הצורה מחוסר נסיון של המזריקות עוד פחות מיומיים אין עוד צפייה בשידורים החוזרים של "חברים", ובכלל אני יכולה לשכוח מלעקוב אחרי סדרות טלוויזיה עוד פחות מיומיים יהיה לי תירוץ טוב למיטל.. (
) עוד פחות מיומיים אחזור לכושר גופני בינוני עוד פחות מיומיים אצטער שלא השגתי אישור רופא עוד פחות מיומיים אבין למה כל החיילות יורדות 3 קילו בטירונות ועולות 5 בקורס.. עוד פחות מיומיים לא אוכל לשמוע מוסיקה האהובה עליי כל-כך עוד פחות מיומיים המסיבות של ימי שישי יהפכו להיות הרבה יותר מוצלחות עוד פחות מיומיים אהיה כמו נמלה, ואצטרך לסחוב כפול ממשקל גופי.. עוד פחות מיומיים ארה בפעם הראשונה בחיי ברובה (וכמובן שאוהב כל רגע מזה..) עוד פחות מיומיים אפגוש טיפוסים שבחיים לא חשבתי שאתקל בהם עוד פחות מיומיים אשיג לעצמי "גב" למקרה שמישהי תחליט לעשות לי "שמיכה" בלילה עוד פחות מיומיים אעבור משהו שנקרא בפי רבים כ"חוויה בלתי נשכחת של פעם בחיים" עוד פחות מיומיים אתקלח עם עוד עשרות בנות ואבין שלבושה אין מקום ואין זמן עוד פחות מיומיים אקבל מושג חדש בהתארגנות מהירה.. עוד פחות מיומיים אפעל כמו סטופר - "שמונה, שבע, שש..." עוד פחות מיומיים סיוטי הצופים יחזרו על עצמם ובגדול עוד פחות מיומיים אשן במשהו שמאות ואלפי בנות כבר ישנו בו (אך אהיה די חכמה ואביא סדין ושמיכת פיקה (במידה ואלה יכנסו לקיטבג..)). עוד פחות מיומיים יעשו לי תמונה שאין מצב לצאת בה פוטוגנית, והיא תסתובב איתה בכל חור ופינה.. עוד פחות מיומיים אאלץ להיפרד מהפורום הנ"ל ושני הפורומים הילדים שלי, דבר שיהיה קשה במיוחד.. והכי נורא מכל- עוד פחות מיומיים לא אוכל לראות את טאז ככל שאחפוץ.. אך בסופו של דבר בעוד פחות מיומיים חיי ישתנו ויעברו לשלב שכה ציפיתי לו, ואעבור חוויות שלא הייתי מקבלת בשום מקום אחר.
אני עושה את הפרידה עכשיו, כי אני יודעת שמחר אהיה עסוקה ביותר, בארגון תיק, בלראות את טאז ובעצם.. לראות את טאז זה הכי חשוב ואמור לגזול הכי הרבה זמן.. אז מן אנטידוקט לגיוס: עוד פחות מיומיים אני אקום בשעה שבה הלכתי לישון עוד פחות מיומיים צבע התעודת זהות ישתנה לירוק מזעזע עוד פחות מיומיים אהיה רכוש צה"לי, כמו אלפי בנות בגילי עוד פחות מיומיים אקבל 3 ש"ח ליום עבודה עוד פחות מיומיים לא אוכל להסתובב עם בוקסר בחופשיות עוד פחות מיומיים לא אוכל עוד האוכל הטעים של אמא (או של סופר קלאס..) עוד פחות מיומיים אני אראה מה זה להיות כמעט חסרת ערך בעיניי מכ"יות עוד פחות מיומיים אלמד מקצוע חדש, במקרה ולא יצליח לי עניין הפסיכולוגיה (ניקוי שירותים + מטבח) עוד פחות מיומיים אבא ואמא כבר לא יכולים להגיד לי מה לעשות עוד פחות מיומיים אנשים יבכו מולי (אבל יצחקו מאחורי גבי על מר גורלי) עוד פחות מיומיים לא אוכל להיות יצירתית בלבושי עוד פחות מיומיים אני "נו עוד חיילת טירונית שנפלה עלינו, וצריך לצרוח עליה כמה שיותר, שתרגיש מזה צבא" עוד פחות מיומיים ולמשך שנתיים "נפלאות" אצטרך ללבוש נעליים שחורות מזעזעות ומדים ירוקים, שאיני רוצה להזכיר מה הם מזכירים.. עוד פחות מיומיים אקבל את הבוס שלי לשעבר כפול כמה וכמה אנשים.. עוד פחות מיומיים אין עוד לתפוס טרמפים ולדבר עם אנשים זרים (למה מי עשה את זה עד עכשיו?) עוד פחות מיומיים אני אחטוף שטיפת מוח ממוסדת ואתחיל לדבר בקיצורים מרגיזים.. עוד פחות מיומיים אני אבין על מה כולם מסביבי מדברים.. עוד פחות מיומיים אני אצטרך להוציא את נשמתי בשביל לטוס לחו"ל עוד פחות מיומיים אני אראה מה פירוש המושג - "הלם בק"ום" עוד פחות מיומיים אדע סוף סוף מה יהיו התנאים שלי בצבא עוד פחות מיומיים לא אוכל למחוץ את הכלבה שלי ולשחק איתה כמו שאני עושה בכל יום עוד פחות מיומיים אחטוף זריקות שיחוררו לי את הצורה מחוסר נסיון של המזריקות עוד פחות מיומיים אין עוד צפייה בשידורים החוזרים של "חברים", ובכלל אני יכולה לשכוח מלעקוב אחרי סדרות טלוויזיה עוד פחות מיומיים יהיה לי תירוץ טוב למיטל.. (