עוד משהו לגבי הפורום הזה

עוד משהו לגבי הפורום הזה

לא יודעת מה אתכן אבל אני אישית מהיום שמצאתי את המקום הזה נכנסת לכאן לפחות 4-5 פעמים ביום. נדמה לי שאני ממש לא לבד למרות שמספר הפוסטים פר יום-שבוע הוא מצומצם.הרי שלא כמו ברב הפורומים הלואי שכל אחת מאתנו לא הייתה צריכה להכיע לכאן...יחד עם זאת נראה לי שכמוני יש כאן ימים עם הרבה רואות/ים ואינן כותבות ובכלל- שבפועל יש כאן הרבה פעילות פסיבית אנונימית. היה בחור שאמא שלו גססה בהוספיס בתל השומר ומאז לא חזר, אני בטוחה שיש כאלה שלא אוזרים כח לשתף ואני הכי מבינה בעולם. לי הכתיבה עוזרת קצת- והביטוי בכתב תמיד היה הכלי הזה שלי. פשוט מרגישה שחוזרת על עצמי. אמא איננה. הזמן שורף. הגעגוע נורא. גם היום גם עוד שנה וכנראה שלתמיד. גם למילים הנוכחיות אין שום מטרה- סתם הגיגים. מאחלת לכולם ימים הכי טובים שאפשר.
 

אשבל1

New member
אני חושבת שכולנו כאן מבינות

בדיוק על מה את מדברת, וזה בסדר גמור לחזור על דברים, על רגשות, לספר כל דבר שתרצי לשתף, וגם סתם הגיגים
 
כמוני כמוך..

אני במין תקופת שקט.שגרה.מתקשה לצערי לכתוב.לא ממש מבינה מה נסגר אתי...
לפורום הזה יש בהחלט מקוםחשוב בחיים שלי, גם אם אני לא כותבת. הידיעה שיש מקום שמקשיב ומקבל היא מדהימה בעיני!
מאוד הייתי רוצה להפגש (הייתי בעבר בשני מפגשים) אבל בגלל המרחק וגם כי בעלי עובד עד מאוחר קצת קשה לי להגיע וחבל לי..
אמא מאוד אהבה את חווה אלברשטיין (המדהימה!). קבלו שיר שלצערי אמא לא הכירה..
http://www.youtube.com/watch?v=smxxi4PbOnc
 

אשבל1

New member
אתמול בלילה חשבתי עליכן, תהיתי אם אתן צופות

בתכנית של אמנון לוי, על הסבתא שמקדישה חייה לטיפול בנכד שהפך לצמח בגיל 3 לפני 16 שנים, איזו סבתא מקסימה, איזו אמא מקסימה הסבתא הזאת שפשוט נתנה חיים לבת שלה, מרגש, שמחה בשבילה שיש לה את האמונה שמחזקת אותה ונותנת לה כח.

איזו תחושה אדירה לדעת שיש אמא "מאחורייך" , הכרית שלי אתמול בלילה לא נשארה יבשה.
 
למעלה