עוד משהו לא פשוט
מחר יש חתונה של בן של חברים קרובים של ההורים שלי. אמא שלי החליטה שהיא לא הולכת לשם עם אבא שלי - או שהוא נשאר בבית לבד, או שגם היא. אני יכולהבין אותה - גם כשמדובר בארוחות מפשחתיות, לא מענינים אותו האנשים (אפילו לא הנכדים שלו - בד"כ) אלא רק האוכל. אחרי שנגמר האוכל הוא מנקר ולא מפסיק לשאול מתי חוזרים הביתה. (וזה בלי להזכיר את הנפיחות הקולניות שלו, שהוא משועשע מהן כמו ילד בגן). בקיצור - באמת לא נעים. מאידך, יושב לו בתודעה ש"יש חתונה אז הולכים". לא פשוט להסביר לו שהוא לא הולך. הוא שואל "למה" וברור שהתשובה (לתאר לו את המצב ולהדגים מארועים קצרים ופשוטים יותר) פוגעת בו, אבל אני לא רואה דרך אחרת.
מחר יש חתונה של בן של חברים קרובים של ההורים שלי. אמא שלי החליטה שהיא לא הולכת לשם עם אבא שלי - או שהוא נשאר בבית לבד, או שגם היא. אני יכולהבין אותה - גם כשמדובר בארוחות מפשחתיות, לא מענינים אותו האנשים (אפילו לא הנכדים שלו - בד"כ) אלא רק האוכל. אחרי שנגמר האוכל הוא מנקר ולא מפסיק לשאול מתי חוזרים הביתה. (וזה בלי להזכיר את הנפיחות הקולניות שלו, שהוא משועשע מהן כמו ילד בגן). בקיצור - באמת לא נעים. מאידך, יושב לו בתודעה ש"יש חתונה אז הולכים". לא פשוט להסביר לו שהוא לא הולך. הוא שואל "למה" וברור שהתשובה (לתאר לו את המצב ולהדגים מארועים קצרים ופשוטים יותר) פוגעת בו, אבל אני לא רואה דרך אחרת.
