עוד מקור מידע

[להב אש]

עוד מקור מידע

הנה העתק של מאמר מ-"שיחת השבוע" של חב"ד גליון 855 ייתכן שזהו מקור נוסף לאתר דרכו פרטים ומסמכים (העלתי על הודעה חדשה כדי שלא יפספסו) במרכזה של תל-אביב, בין מוזאון תל-אביב לתאטרון הקאמרי, שוכנת פנינת-חמד יהודית ושמה ספריית הרמב"ם. כמו אי בודד של קדושה בתוך ים של חולין, השואב אליו פוסקי הלכה ומחברי ספרים, תלמידי ישיבות, חוקרים, סטודנטים וסתם עמך ישראל. כל אלה נמשכים אל האוצר הגדול של כשמונים וחמישה אלף ספרי-קודש, בכל תחומי היהדות. בימים אלה מוצגת בכניסה לספרייה תערוכת דיוקנאות של גדולי ישראל. זה אוסף צנוע של הדפסי תמונות וציורים, שהתגלגלו עם השנים לספרייה. כך, למשל, אפשר לראות הדפס ציור של השוק בפוזנה, משנת תקצ"ה, ובו נראים רבי עקיבא איגר מלווה בשני דייני עירו. את הציור המקורי צייר צייר גוי, בהזמנת שלטונות פולין, והוא מוצג במוזאון ההיסטורי של פוזנה. תערוכת ציורים כמו-כן אפשר לראות את רבי חיים-עוזר גרודז'ינסקי ואת רבי איצ'לה מפוניבז', לצידם של רבנים נוספים ושל 'רבנים מטעם' ודמויות משכיליות ידועות, ב'כינוס היהודים' שנערך בפטרבורג (בשנת תר"ע) בחסות הצאר הרוסי. לצידם מוצגים עוד עשרות דיוקנאות, מוכרים יותר ומוכרים פחות. התערוכה תקופתית ומתחלפת. בעבר הוצגו בה עמודי שער של ספרים שהדפיסו הפליטים היהודים בשנחאי, בימי מלחמת-העולם השנייה; תפילות לשלום המלכות שנישאו בבתי-הכנסת בארצות שונות; חידושי-תורה בכתב-יד, שבמקום להיטמן בגניזה, הוכנסו לכריכות של ספרי-קודש, ועוד. מגניזות ועיזבונות ספריית הרמב"ם, השוכנת בתוך בניין בית-אריאלה, הוקמה בשנת תרצ"ה על-ידי הרב ראובן מרגליות, בעל חנות ספרים מלבוב, שעלה באותה שנה ארצה, והחליט להקים ספרייה תורנית בעיר העברית הראשונה. מה שהחל כאוסף מגניזות ישנות ומעיזבונות של יחידים, נהפך עד מהרה לספרייה גדולה ומכובדת. בשנת הקמתה מלאו שבע-מאות שנה להולדת הרמב"ם, והוחלט לקוראה על שמו. הרב מרגליות, תלמיד-חכם, בקי גדול, חוקר פורה ומחברם של כחמישים ספרים במגוון נושאים ותחומים תורניים, פיתח שיטות ייחודיות של מיון וקטלוג, המשרתות את הספרייה עד היום. בשתים-עשרה השנים האחרונות מנהל את הספרייה הרב אבישי אלבוים (40), בוגר ישיבת 'מרכז הרב', המתגורר ביישוב פדואל שבשומרון. אלבוים הצעיד את הספרייה אל עידן המחשב. יותר ממחצית הספרים כבר הועלו על המחשב. בקש ותקבל הוא מעניק שירות אישי לכל פונה על-ידי הדואר האלקטרוני ([email protected]). "יושב יהודי בביתו ותוך כדי לימודו נתקל בהפניה לספר שאינו בהישג-ידו. הוא שולח אליי בקשה בדואר האלקטרוני, אני מאתר למענו את הספר, סורק את העמוד המבוקש ושולח אליו", אומר אלבוים. בתא הדואר האלקטרוני שלו אפשר למצוא מגוון רחב מאוד של פניות שגרתיות ומעניינות כאחת. אברך 'כולל' מבני-ברק מבקש לקבל את ה'מזבח כפרה' על מסכת מנחות דף סא. יהודי תושב ארצות-הברית זקוק לתרשימים מקוריים של נעל לחליצה. ואילו ניר מן, איש קיבוץ בית-השיטה, מודה לאלבוים על עזרתו בחיבור הספר שכתב על סב-סבו, שאינו אלא תלמיד הבעש"ט, רבי לייב שרה'ס

 

[א77]

סליחה

תערוכת התמונות של גדולי ישראל. שם שגורר למקום המון מתעניינים. וכשמגיעים לשם, לא רואים אף לא מעט מרמת הציפיות המינימלית. איני היחיד שעשה דרכו במיוחד לתערוכה והתאכזב. עובדי המקום מודים באשמה. זה לא רציני לדבריהם. אבל מה לעשות, יש לזה תירוצים [לא הסברים]. חבל על הדלק, חבל על הזמן, חבל על העצבים. אלא מה? באותה הזדמנות תוכלו להקדיש את הזמן לביקור בספריית הרמב"ם העשירה באמת. וגם בשאר הספריות שבמקום, הרי מדובר בבית אריאלה. הציור של רבי עקיבא איגר המלווה בשני דייני עירו, הוא כה ידוע ומפורסם. תוכל למצוא באלפי סוכות כיום. בשביל זה אין צורך להגיע עד לתערוכה. אני מדבר בשם אחרים מאוכזבים, יותר מאשר בשמי. באתר הזה כמדומני תוכל למצוא את ציורו של רבי עקיבא איגר הנ"ל, ועוד המון המון. הצייר יוסי רוזנשטיין שמופיע שם, מכיר אותי מצויין, יש לו דברים גם יפים. ועוד ציורים מעניינים ויפים לא חסרים שם, ומה שבטוח, מרשים עשרת מונים מהנסיעה לתערוכה הנ"ל.

 

[א77]

זה גם משפחת איגר

אבל לא עם הדיינים, אלא רבני המשפחה. החתם סופר, רבי עקיבא, גם הכתב סופר. לא חיפשתי כרגע באתר. אבל זכור לי שאותה תמונה שדברת עליו היתה כאן.

 

[עב]

הרב איגר הזכיר לי משהו

שאולי לא קשור - תמונה שיש לי מהמשפחה במונטריאול, מצבה עם סיפור שלם של שושלת המשפחה מצד אמי ובה מוזכר הרב איגר. השמות טוביה-יחיאל, שמואל, משה ועקיבא רצים במשפחה דורות. אז מה עם המחקר על משפחת מנדל אתם שואלים? ובכן גם זה יבוא, ובקרוב מאוד.

 

[א77]

רגע רגע.

אבי ז"ל וכל משפחתו מדברצן או כפי שנחרט במצבה שצירפת "דעברעצין" שבהונגריה. לאבי שתי אחיות בקנדה, אמנם לא מונטריאול מקום מושב הנפטרת שבמצבה שצירפת, אלא טורונטו. דעברעצין לא היתה יחסית מלאה ביהודים. כמדומני רק קצת למעלה מרבבה. זאת משום שכמה עשרות שנים בלבד טרם עלה הכורת הנאצי ימ"ש, הותר ליהודים להתגורר בדעברעצין. וכעת אתפנה לשילוב המעניין של כל אוסף השמות שבמצבה: מאקאווא, עיר בהונגריה שרוב תושביה ניצלו בשנות הזעם, ושמעתי אודות כך אגדה עם רב העיר, ואכמ"ל. הרב האחרון של מאקאווא היה הרב הצדיק נתן נטע למברגר, שלימים הגיע ארצה והתישב בכפר אתא. כיום ממלא את מקומו שם, בנו הרב הצדיק שמעון למברגר, יהודי מאד מעניין, גאון עצום בכל מכמני התורה, כל רז לא אניס ליה. ישבתי כשעתיים לשמוע מדברות פיו, הבנאדם מדבר מהר וגולש מנושא לנושא בדיוק נמרץ על כתובת של כל נושא וענין באיזה מסכת ובאיזה דף ואף יותר מכך. אדם שמסמל פשטות וענווה עצומה. מחותניו הם מהמשפחות הנכבדות. בנו יחידו של הרבי מבעלז הוא חתנו. ועוד ועוד. להרב ממאקאווא זצ"ל, יש עוד ילדים, כל אחד בשמו הטוב יבורך. שנים מילדיו הלכו לעולמם, כל אחד בצורה מזעזעת משלו. לדוגמא, אחד מהשניים קיבל דום לב לפנה"צ של היום בו היה מיועד להוביל לחופה את בנו הבכור מבין כמדומני עשרת ילדיו. והנה בהמשך המצבה משפחת איגר, שלא בדיוק נטתה לחסידות. ובהמשך מוזכר הרה"ק רבי שמעלקע מניקלשבורג מהמובילים בהנהגה החסידית. בקיצור: כמעט הכל בכל מכל במצבה... עשיתי סלט סתםםםם, אבל נזכרתי בכל מיני דברים בעקבות המצבה, אז שלפתי.

 

[עב]

אולי סלט אבל מעניין

לפני כשנתיים שאלתי את אמי כמה שאלות על המשפחה והיא מצדה שאלה את בת דודתה במונטריאול, הבקיאה בנושא זה. קיבלנו חבילת ניירות ותמונות שעד היום אנחנו לא יודעים איך "לאכול" אותם (אולי צריך לקרוא ולא לאכול?) מכל אלה משך את תשומת ליבי הרב איגר שהמשפחה כל כך מתגאה בו. מדובר במשפחת מאנדעל האורתודוכסית, שגרה בכפר UJFEHERTO לא רחוק מדברצן. הורי ישמחו שמישהו סוף סוף ידע לפרש את הכתוב במצבה. תודה רבה בשם כולנו.

 

[א77]

רבי עקיבא איגר.

אגודת משפחת רבי עקיבא איגר ויחוס משפחת איגר י"ל בקיבוץ נצר סרני תשנ"ג. אולי תוכלי למצוא שם פרטים. לפי המצבה הרי שהקשר הוא לגיסו של רבי עקיבא איגר. רבי עקיבא איגר היה גם חותנו של רבי משה סופר בעל החת"ם סופר. יש הרבה קשר, אלא שההיא צאצאית של אחות רבי עקיבא איגר, ושל אביו של רבי עקיבא. חומר על משפחת איגר יש המון. וחבל לא להתחיל לעבוד ברצינות אין זה מחט בערמה של שחת כלל.

 

[eyholla]

המשך לסלט

סבתה של אשתי - מלכה שטיין (1902-1998), ילידת דברצן. סבה שלה -בנימין קלונימוס קליין,ואף אביו - צדוק קליין חיו ב-UJFEHERTO - אויפהרטו. מצבותיהם שוחזרו בידי אחד מצאצאיהם לפני כ 10 שנים. איל

 

[להב אש]

הבהרתך חשובה אבל השאלה היא אחרת

השאלה היא האם ניתן להשיג מידע דרך האי-מייל כפי שמצויין במאמר וכן האם ביכולתם ובכישוריהם לסייע בפרוייקטים שונים. זה לא קשור לתערוכה זו או אחרת שהיא טפלה לעיקר הנושא . אני טרם ניסית אבל חשבתי שנכון לציין את המאמר.

 

[שרי סילבר]

לא ניסיתי אי-מייל אבל מביקורים חוזרים בספריית הרמב"ם: מאד מאד עוזרים שם, ויש להם במה. ספריה עשירה, חובה לכל מי שנובר בשורשיו הרבניים. האיש עוזר גם בהפנייה לספרים שאינם בספרית הרמב"ם, אלא באולם הקריאה הכללי, למשל.