עוד מות..
שוב ..שוב שיחת טלפון כואבת... רק לפני חודשיים כמעט כאבתי את כאב חברתי הטובה שאיבדה את אימה... והיום נודע לי שהחברה הטובה שלי מהארץ הלכה לה מעולמנו..רק התקשרתי לאמר לה שאני מגיעה בקרוב ומחכה לפגישה הקבוע שלנו...לשיחות הנפש שלנו..והיא לא היתה על הקו.. במקום ענה לי בעלה המבולבל..הלכה לנו - אמר..בלי התראות..אמר..אילו היתה מכינה אותי מראש שאדע למה לחכות אמר...ולא ידעתי מה לאמר בעצמי... יהיה זיכרך ברוך דורית...כמו אמא מאמצת היית לי..לבנותי.. תמיד תמיד דאגת ללמוד אותי את סודות החיים הקשים שאלו שעומדים לפניינו..והינה הלכת לך..והשארת את עוזי כל כך המון ועצוב ושתי בנות צעירות ומדהימות שאני כל כך רוצה לחזק אבל המרחק - שוב - המרחק הקורע הזה.. ניקרעת שוב מחדש ניקרעת.. כמה אפשר... אמא אמרה שאנחנו פה ללמוד ואלה שהלכו הגיע זמנם..כל כך רוצה להאמין אבל מצד שני זה כל כך לא פייר..דוקא אלו שהלכו צעירים - כל כך קשה להבין ... מוצאת עצמי מוצפת במודעות אבל ומפחדת להירדם..אולי הפעם הבאה זו אני... כן אולי שטות כזו אבל כל כך מפחיד אותי המות הזה , הפתאומיות הזו... ויודעת שדוקא בגלל זה צריך לחיות את הרגע..כמו דורית - לנצל את החיים עד סופם...ודוקא שיודעת מוצאת את עצמי שלא מסוגלת לקום ולזוז..מאין אפיסת כוחות כזו... יהיה זיכרך ברוך חברה..ומקוה שתמשיכי לשמור על הבנות והבעל מלמעלה...
שוב ..שוב שיחת טלפון כואבת... רק לפני חודשיים כמעט כאבתי את כאב חברתי הטובה שאיבדה את אימה... והיום נודע לי שהחברה הטובה שלי מהארץ הלכה לה מעולמנו..רק התקשרתי לאמר לה שאני מגיעה בקרוב ומחכה לפגישה הקבוע שלנו...לשיחות הנפש שלנו..והיא לא היתה על הקו.. במקום ענה לי בעלה המבולבל..הלכה לנו - אמר..בלי התראות..אמר..אילו היתה מכינה אותי מראש שאדע למה לחכות אמר...ולא ידעתי מה לאמר בעצמי... יהיה זיכרך ברוך דורית...כמו אמא מאמצת היית לי..לבנותי.. תמיד תמיד דאגת ללמוד אותי את סודות החיים הקשים שאלו שעומדים לפניינו..והינה הלכת לך..והשארת את עוזי כל כך המון ועצוב ושתי בנות צעירות ומדהימות שאני כל כך רוצה לחזק אבל המרחק - שוב - המרחק הקורע הזה.. ניקרעת שוב מחדש ניקרעת.. כמה אפשר... אמא אמרה שאנחנו פה ללמוד ואלה שהלכו הגיע זמנם..כל כך רוצה להאמין אבל מצד שני זה כל כך לא פייר..דוקא אלו שהלכו צעירים - כל כך קשה להבין ... מוצאת עצמי מוצפת במודעות אבל ומפחדת להירדם..אולי הפעם הבאה זו אני... כן אולי שטות כזו אבל כל כך מפחיד אותי המות הזה , הפתאומיות הזו... ויודעת שדוקא בגלל זה צריך לחיות את הרגע..כמו דורית - לנצל את החיים עד סופם...ודוקא שיודעת מוצאת את עצמי שלא מסוגלת לקום ולזוז..מאין אפיסת כוחות כזו... יהיה זיכרך ברוך חברה..ומקוה שתמשיכי לשמור על הבנות והבעל מלמעלה...