עוד לילה לבן...

[aa442]

עוד לילה לבן...

ואף אחד לא כאן... הגעתי למסקנה, שכל המחשבות..כל אלו לפני השינה...זה פשוט....רע..! הרי מה כל אחד מאיתנו עובר כאן כל פעם שאנחנו מנסים להרדם אנחנו חושבים חושבים חושבים חושבים מי צריך את זה?! לרוקן את הראש ממחשבות. ממש.

 

[דנטל]

בדיוק ../images/Emo45.gif

אבל איך מרוקנים את הראש? לדעתי, זה שונה מאדם לאדם, וזו הבעיה - לך תייעץ למישהו כשאצל כל אחד זה אחרת. זה אומר שכל אחד צריך למצוא לעצמו את הדרך הכי יעילה להתרוקן מהמחשבות האלה. לצערי, זה עלול להיות תהליך ארוך.

 

[מיכלוש7]

אני כאן../images/Emo13.gif

ותגידו לי-למה קוראים לזה לילות לבנים?!

 

[ורד302]

עדיין מפנטזת על שינה

לא יודעת כמה יממות לא ישנתי. כבר לא מסוגלת לספור. מחכה לרגע שהסיוט יגמר. ואני בטוחה שהוא יגמר. עוד 4-5 שעות לסחוב, לנסות איכשהוא להעביר את הזמן, למרות שאין הרבה דברים שאני מסוגלת לעשות במצבי, הטלויזיה קולטת רק ערוץ 1 ו-2, ואין היום שום תוכנית מעניינת. מקווה שמצפה לי סוף סוף הלילה שאני מייחלת אליו.

 

[דנטל]

היית במעבדת שינה?

 

[ורד302]

לא איפשרו לי להיבדק

לפני מספר שנים ביקשתי להיבדק במעבדת שינה. קיבלתי הפניה למרפאת שינה, הרופאה שוחחה איתי, וקבעה כי אני לא זקוקה למעבדת שינה. לאחרונה ביקשתי שוב להיבדק במעבדת שינה. רופא המשפחה אמר לי שרק נוירולוג יכול להפנות. הזמנתי תור לנוירולוג. הנוירולוג אמר לי שקודם אני צריכה לעשות CT. חיכיתי כמה חודשים עד שעשיתי את הבדיקה. חזרתי אל הנוירולוג עם תשובה תקינה. ואז הוא אמר שהוא יכול להפנות אותי למרפאת שינה. קבעו לי תור לעוד כמה חודשים. הרופא שבמרפאת השינה יחליט האם להפנות אותי לבדיקה במעבדת שינה... כמה מתסכל...

 

[דנטל]

../images/Emo5.gif איזה סיוט

 

[ורד302]

עוד לילה נטול שינה

אחרי כמה לילות נטולי שינה, היה לי סוף סוף לילה אחד שישנתי טוב. אולם לילה אחד כבר לא יכול לתקן את מה שחוסר השינה עושה, וקמתי בבוקר באפיסת כוחות מוחלטת. לא הייתי מסוגלת לעשות כלום. קיוותי שהלילות הבאים גם הם יהיו כאלה, ואז אני אתחזק. אבל התבדיתי. הלילה, שוב מצאתי את עצמי מתהפכת מצד לצד. רק בשעות הבוקר נרדמתי לשעה-שעתיים. אבל התחושה היא כאילו שלא ישנתי כלל. אוף! אוף! מתי הסיוט הזה יגמר?

 

[דנטל]

אי אפשר ללכת למעבדת שינה ישירות?

 

[ורד302]

מסתבר שלא

אילו היה אפשר - כבר הייתי הולכת לפני כמה שנים. אני חושבת שמדובר בבדיקה יקרה, ולכן קופ"ח לא מאפשרת לכל מי שמבקש לעבור את הבדיקה, אלא רק רק על-פי חוות דעת של רופא המתמחה בבעיות שינה.

 

[דנטל]

מענין כמה זה עולה באופן פרטי

מאחלת לך שהכמה חודשים האלה עד הבדיקה יעברו מהר ושהבדיקה תעלה תוצאות שיעזרו לפתור את הבעיה.

 

[ורד302]

אינשאללה

 

[ורד302]

הגיע זמן לישון...

טוב, ממוטטת מעייפות (כרגיל),כמה רגעים לפני הכניסה למיטה. זה השלב הכי קשה - הרגע בו עלי להחליט אם ללכת עכשיו לישון או לדחות את הקץ. אני ממש ממש זקוקה לשינה טובה, אבל החשש שמא אני לא יירדם הוא בדרך כלל בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. מישהי אמרה לי להגיד כל ערב לפני השינה את המשפט: אני משחררת באהבה את היום וגולשת לתוך שינה שלווה מתוך ידיעה כי המחר יטפל בעצמו. אני אבדוק את המשפט הזה הערב. נראה אם הוא יעבוד...

 

[דנטל]

החשש הזה הורס את הנסיונות להרדם

לשמחתי, די השתחררתי ממנו. לא יודעת איך זה קרה ולמה, אבל יום אחד שמתי לב שהחששות האלה פחות כבדים ואני אכן נרדמת יותר מהר. אז נכון שעדיין יש לי לילות מזעזעים, אבל זה פחות גרוע מפעם. המשפט הזה מאוד עמוק, אבל זה לא מספיק להגיד אותו, צריך גם להאמין בו.

 

[ורד302]

איזה כיף לי!

סוף סוף לילה כמו בחלומות! אני משערת שעבור רוב האנשים זה לילה רגיל, והם לא צריכים לחשוב על זה בכלל. זה נראה להם מובן מאליו שכך ישנים בכל לילה. אבל אצלי בתקופה האחרונה זה משהו ממש יוצא דופן. אז סוף-סוף ישנתי כל הלילה, והכי חשוב - קמתי בבוקר עירנית. אמנם עדיין קצת חלשה (אחרי תקופה כל-כך ארוכה עם מעט מאוד שינה), אבל זו כבר התקדמות. קמתי עם מצב-רוח טוב (דבר יוצא דופן לאחרונה), יצאתי סוף סוף מהבית, נפגשתי עם חברים, עם המשפחה. עכשיו אני חולמת על שנת צהרים. ולצערי זה כרגע בגדר חלום, כי כבר מעל לשנה שלא הצלחתי להירדם בצהרים. אז אני כבר מזמן לא נאבקת בזה. נכנסת למיטה עם ספר טוב, קוראת קצת. אח"כ שמה דיסק עם מוסיקה רגועה ועושה לעצמי טיפול רייקי. ובסיום - קמה. לא מנסה לישון בכוח. יודעת שזה לא ילך.

 

[דנטל]

לאאאאאאא, לא לישון בצהריים

זה שעבר עליך לילה טוב, עדיין לא אומר שנפתרו בעיותיך. ללכת לישון בצהריים זו התגרות לשמה. מי שסובל מהפרעות שינה - אל לו לישון בצהריים. זו שינה שאינה שווה באיכותה לשנת הלילה, אבל הרסנית לנודדים.

 

[ורד302]

שנת צהרים תמיד עזרה לי

במשך הרבה שנים נהגתי לישון בצהרים. הייתי נורא פעילה בשעות הערב: שלוש-ארבע פעמים בשבוע הייתי יוצאת להרקדות, פעם בשבוע לשיר במקהלה, ביתר ימות השבוע הייתי נפגשת עם חברות, יוצאת עם בחורים, הולכת לקולנוע, לבית קפה. לרוב עבדתי במשרה מלאה + משרה חלקית. אבל אם לא הייתי ישנה בצהרים - לא הייתי מתפקדת. משעות הצהרים ואילך הייתי ממוטטת לגמרי. וכשהייתי מגיעה בלילה למיטה כשאני ממוטטת מעייפות -הייתי מתקשה להירדם. לעומת זאת, באותם ימים בהם הייתי ישנה בצהרים - בערב הייתי רגועה, הייתי נכנסת למיטה כשאני מרגישה מעט עייפות, והייתי נרדמת בקלות. כך שהעצה שלך אולי מתאימה להרבה אנשים שסובלים מהפרעות שינה, אבל אני מרגישה שלגביי זה ההיפך. כבר בערך שנה שאני לא מצליחה לישון בצהרים (וגם לא תמיד בלילה), ומאז החיים שלי כבר לא חיים. בבוקר אני מתפקדת (אם ישנתי בלילה), והחל משעות הצהרים ואילך - אני ממש שבר כלי. לא מסוגלת להיפגש עם אף אחד, לא לצאת לרקוד כמו שאני אוהבת, בשישי-שבת - כשאנשים יוצאים לבלות בערב - אני תקועה בבית מול הטלויזיה, לא מסוגלת לבנות קשר זוגי בגלל זה. וזה נורא נורא מתסכל. מקווה שהדברים יסתדרו במשך הזמן.

 

[דנטל]

הקרדיט על העצה לא מגיע לי

זה מסוג העצות האלה של מחקרים על הפרעות שינה. אני, מצידי, פעם הייתי ישנה בצהריים חצי מהשעות הנדרשות. היה לי חבר אילתי (ואני תל אביבית) והיינו מדברים בטלפון מעשר בלילה כשתעריף השיחות מוזל עד 5 בבוקר. ככה כל יום 7 שעות שיחה בשביל לא להרגיש שאנחנו רחוקים. איתו, למשל, הייתי רואה טלויזיה בטלפון כמו שציינתי בשרשור אחר. ב- 9 הייתי קמה ללכת לעבודה ואחרי העבודה הייתי חוזרת הביתה לישון 3 שעות. זה השאיר גם זמן לצאת לבלות. השינה היתה אחרת מאשר היום ובדרך כלל ישנתי די טוב, אבל היום לא הייתי חוזרת לזה.