עוד לילה ארוך
הרבה מאד זמן לא כתבתי כאן ודווקא עכשיו מרגיש חייב לכתוב. כותב ומוחק,לא מצליח למצוא את המילים הנכונות. סליחה, אני מצטער שאני לא בן טוב ואח טוב, אני מצטער שאני לא בא לבית הזה כמו שהייתם רוצים שאבוא, אני מצטער שאני נותר ללא מילים בטלפון. סליחה, לא שכחתי. אני עסוק רק כדי לשמור על שפיות. זה לא שאני לא זוכר. זה לא שאני לא בוכה כשאני רואה משפחות וחושב עליו ועל מה שהיינו יכולנו להיות. זה לא שאני רואה את ד' שהתקבל לסיירת מטכ"ל ובוכה כי הוא ישאר בן 17 גם ביום ההולדת ההולך וקרב. זה פשוט יאוש שנעשה יותר נוח. לב מאובן ללא רגשות שמאפשר לי לחיות. לא לטבוע בזה כל היום אלא לשכוח מזה לכמה שעות. להענג על טרדות יום יומיות.
הרבה מאד זמן לא כתבתי כאן ודווקא עכשיו מרגיש חייב לכתוב. כותב ומוחק,לא מצליח למצוא את המילים הנכונות. סליחה, אני מצטער שאני לא בן טוב ואח טוב, אני מצטער שאני לא בא לבית הזה כמו שהייתם רוצים שאבוא, אני מצטער שאני נותר ללא מילים בטלפון. סליחה, לא שכחתי. אני עסוק רק כדי לשמור על שפיות. זה לא שאני לא זוכר. זה לא שאני לא בוכה כשאני רואה משפחות וחושב עליו ועל מה שהיינו יכולנו להיות. זה לא שאני רואה את ד' שהתקבל לסיירת מטכ"ל ובוכה כי הוא ישאר בן 17 גם ביום ההולדת ההולך וקרב. זה פשוט יאוש שנעשה יותר נוח. לב מאובן ללא רגשות שמאפשר לי לחיות. לא לטבוע בזה כל היום אלא לשכוח מזה לכמה שעות. להענג על טרדות יום יומיות.