LittleBigGirl
New member
עוד לא אישה, אבל...
אני בת 17, שמנה לכל הדעות. הקטע המצחיק הוא, שאני לא שמנה מספיק. ז"א, לאנשים שמפריע שומן אני שמנה ולאנשים שאוהבים שמנות אני לא שמנה מספיק. יוצא שאני נדפקת מפה ומפה. החיים שלי בסה"כ ממש בסדר. יש לי אחלה הורים, אני תלמידה מצטיינת ודי מוקבלת (למרות מה שחושבים - שאם נערה שמנה אז היא לא פופלרית), יש לי לא מעט חברים אשר מעריכים אותי כמו שאני. ביום שבו התחלתי להוריד קצת במשקל (ללא כוונה תחילה, פשוט הייתה תקופה לחוצה של מבחנים ולא יצא לי לאכול) חברות שלי שאלו אם אני חולה וביקשו ממני לחזור לעצמי. הן צודקות, אנשים בדיאטה הם לא מאושרים. קשה להיות שמח כשהבטן מקרקרת. אז למדתי לאהוב את עצמי. ואני לא מצטערת על אף יום שעובר, לא מרחמת על עצמי, ויודעת שמצפים לי דברים טובים. בקטע של חבר, אז אין לי. נכון לעכשיו היו לי כמה דייטים אבל רק עם בחורים מבוגרים ממני (בסוף שנות העשרים). כנראה שבנים בגיל שלי, גם אם אני מוצאת חן בעיניהם יתביישו להודות בכך. אני מקווה שזה יעבור להם. ולבסוף רציתי לאחל שנה טובה לכל חברי הפורום המקסים הזה!
אני בת 17, שמנה לכל הדעות. הקטע המצחיק הוא, שאני לא שמנה מספיק. ז"א, לאנשים שמפריע שומן אני שמנה ולאנשים שאוהבים שמנות אני לא שמנה מספיק. יוצא שאני נדפקת מפה ומפה. החיים שלי בסה"כ ממש בסדר. יש לי אחלה הורים, אני תלמידה מצטיינת ודי מוקבלת (למרות מה שחושבים - שאם נערה שמנה אז היא לא פופלרית), יש לי לא מעט חברים אשר מעריכים אותי כמו שאני. ביום שבו התחלתי להוריד קצת במשקל (ללא כוונה תחילה, פשוט הייתה תקופה לחוצה של מבחנים ולא יצא לי לאכול) חברות שלי שאלו אם אני חולה וביקשו ממני לחזור לעצמי. הן צודקות, אנשים בדיאטה הם לא מאושרים. קשה להיות שמח כשהבטן מקרקרת. אז למדתי לאהוב את עצמי. ואני לא מצטערת על אף יום שעובר, לא מרחמת על עצמי, ויודעת שמצפים לי דברים טובים. בקטע של חבר, אז אין לי. נכון לעכשיו היו לי כמה דייטים אבל רק עם בחורים מבוגרים ממני (בסוף שנות העשרים). כנראה שבנים בגיל שלי, גם אם אני מוצאת חן בעיניהם יתביישו להודות בכך. אני מקווה שזה יעבור להם. ולבסוף רציתי לאחל שנה טובה לכל חברי הפורום המקסים הזה!
