עוד כמה תהיות

עוד כמה תהיות

יש כלל שאומר שכל דבר שצריך לקרות קורה נכון? ויש גם את הכלל של "אני יוצר את המציאות שלי" נכון? מה שאני לא מבינה זה איך זה משתלב ביחד. כלומר גם אם אני מנסה ליצור לעצמי מציאות משלי בכל מקרה יקרה מה שצריך לקרות. הפיתרון היחידי שאני מוצאת כאן בינתיים הוא שמה שיקרה יקרה השאלה היחידה היא איך אני אתפקד בצורה הטובה ביותר בכל מציאות שתיווצר. מה דעתכם? מגע הקסם
 

kung fu

New member
אוקיי.....

"אני יוצר את המציאות שלי" => כל מה שקורה לנו, זה משהו שאנחנו יצרנו או יוצרים. "כל דבר שצריך לקרות קורה" => למשל, אם אנחנו מחפשים דירה, ומצאנו דירה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים, ומישהו אחר תופס אותה. אנחנו יכולים להתבאס, או לזכור שכל דבר שקורה אמור לקרות. ואז אחרי כמה שבועות, מצאנו דירה שהיא היתה הדירה הנכונה לנו, ובדירה הקודמת יש שותף שהיינו סובלים איתו (סתם דוגמא דמיונית שעכשיו המצאתי).
 

איל באש

New member
עלית על תובנה מופלאה../images/Emo45.gif

יש אופציות בחיים, אופציות שיכולות להתממש ויכולות להתממש אחרת. אנחנו בוחרים את חיינו מראש אבל בצורה של האופציות. אנו בוחרים מפה מאוד מורכבת של אופציות היכולות להתממש ויכולות להתממש אחרת. זה תלוי רק בנו מה יקרה בסופו של דבר. יש הרבה מעבר למה שאנו רואים עכשיו. אנחנו מורכבים ממליוני חלקיקי אור היוצרים רשתות של אנרגיה הקשורות ושלובות לעוד מליוני רשתות של אנרגיה דומות ושונות. הכל נמצא בסינכרוניזציה פועמת כל הזמן. מה שאני אומר עכשיו משפיע על עוד המון חלקים שלי ועל עוד המון חלקים אחרים , ואנשים אחרים. האוויר שאני נושם הוא תוצאה של מערך קבלה נתינה של אדם וטבע. אנשים פולטים פחמן דו חמצני ועצים ניזונים ממנו ופולטים CO2 אותו אנחנו בני האדם נושמים. ויש עוד המום דוגמאות לאיך הכל קשור ומושפע ומשפיע על הכל. אני כועס פה והאנרגיה הזו זורמת בחלל ומגיעה לטבע ולאנשים ואני משפיע עלייהם. אני שמח ואוהב והאנרגיה הזו זורמת בחלל ומשפיעה על הטבע ועל האנשים. שאני יוצר לעצמי את המציאות זה אומר שאני נותן לחיים להיות ונכנס ומשתלב בזרם שלהם. שאני מפסיק לנסות ולשנות את הטבעי ואת הרגעי, שאני מפסיק לנסות לשלוט בהכל! שאני רואה לנגד עיניי מציאות , מתכוונן אלייה, ועוזב. ככה אני מאפשר למציאות הזו להתגשם ולהיות פה בעולם שלי. שאנחנו מבינים שיש מליון אופציות בחיים ואחת מהן היא האופציה של התעוררות ושינוי החיים שלנו, אז אנחנו יוצרים מציאות אחרת למשל. כל זאת למרות שבחרנו להתעורר ולשנות. הבחירה עדיין לא אומרת שבטוח שהחוויה תתקים במציאות הפיזית שלנו עכשיו. זה למה למשל אנחנו מתגלגלים המון פעמים. המון פעמים איננו מסוגלים ליישם את הבחירות שבחרנו, איננו מסוגלים לסגור מעגלים, איננו מסוגלים לבחור. זה בסדר זה חלק מהחיים, וזה מה שיפה.
 
מתוך התפישה שלי את החיים

יש את .. ויש את.. ואת אכן יוצרת את המציאות, אבל האת שאת חושבת
בקיצור.. באופן הכי פרקטי שיש.. מה שיוצר את המציאות, זה חלק שלך, הרבה גדול מהידיעה שלך את עצמך, זהו אותו החלק השלם שלך שבחר בכלל לשלוח אותך לעולם הדמיוני הזה, זהו סרט של האחים וורנר, שאת הכוכבת הראשית, ובאותו האופן בחרת לשכוח כמה את באמת גדולה על מנת שתוכלי להתנסות בדמות מסויימת וספציפית, למשל שחווה בעיות בחיים והתמודדויות וכו' וכו' וכו'.. שאותה את מגדירה "אני". זוהי לא הדמות שיוצרת את המציאות, יש לה כוח, אבל לא מתקרב במאום לכוח של האני הגדול שלך. שהוא אינו דמות אחת או אדם אחד, אלא הוא כולם והכל. מסובך? מצויין. עכשיו במובן של הדמות הקטנה שאת, האפשרות הכי טובה שלך לעבור את הסרט (שבחרת) זה לראות את זה ממש ככה, כסרט, כחוויה, שמשהו שאת עוברת כמו רכבת הרים בלונה פארק, או כמו בעצם ישיבה בסרט קולנוע כאשר הסרט מתגלגל לך מול העיניים והדברים קורים ללא שליטה שלך.. ואת מתמסרת לחוויה בלי לדעת מה עומד לבוא. בדיוק כמו שביקשת. זאת אשליה מסויימת שאת לא שולטת על כל המציאות.. אבל לא אשליה רעה, או מצב שהגעת אליו בטעות, אלא אשליה שביקשת לחוות, בדיוק באותו אופן שבחרת להיכנס לסרט קולנוע ביודעין שהוא לא אמיתי. צפיה מהנה
 
למעלה