נכון, אל תאמין למספרים של האוצר, קרא:
25/09/2007 NFC: השכר הממוצע המתפרסם - שיקרי מזה שנים מחשבת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את השכר הממוצע במשק בצורה המטעה את הציבור. ומדוע אין מתקנים הטיה זו? הפחד לפתוח את תיבת פנדורה זו, מה שיגרור העלאת הקצבאות והשכר הצמודים לשכר הממוצע במשק כיצד מחשבת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את השכר הממוצע במשק? ע"י חלוקת סך השכר של קבוצת האוכלוסיה הנמדדת במספר מקבלי השכר. הלמ"ס בחישובו מתעלם לחלוטין מהעובדה שחלק ממקבלי השכר עובדים במשרה חלקית. הלמ"ס כלל אינו אוסף נתונים לגבי ממוצע חלקיות המשרות. צורת מדידה כזו מייצגת את ממוצע הכנסות השכירים אך לא את השכר למשרה מלאה. כך כל ההשוואות של קבוצות מקבלי שכר שונות מול נתון זה הינן דמגוגיות. סביר להניח, וכאמור אין מדידה לנושא, כי ממוצע הקף משרה בחברת חשמל, לדוגמה, עומד על 100% ויותר, בהתחשב בשעות נוספות. השואה של ממוצע שכר בחברת החשמל לנתון הלמ"ס שכאמור מתייחס למשרה חלקית, הינו טועה ומטעה, ומייצר הטיה של יחס הגבוה מהאמת. הטיה זו אינה בגדר סוד, וצורת החישוב המוטעה מופיעה באתר הלמ"ס: "שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר - השכר ברוטו לחודש מחולק במספר משרות השכיר באותו חודש (מהגדרת משרות שכיר נובע כי השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר נמוך מן השכר החודשי הממוצע לשכיר)." הנה הלמ"ס במפורש מציין: "מהגדרת משרות שכיר נובע כי השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר (זה המתפרסם-א.ג.) נמוך מן השכר החודשי הממוצע לשכיר". מדוע השתיקה המתמשכת בנושא? קיים פחד כי כשייוודע בציבור הנושא, ייווצר לחץ לתיקון כל התשלומים והקצבאות הצמודים לשכר הממוצע, כך שיתבססו על שכר ממוצע למשרה מלאה, תיקון שיוסיף אחוזים לא מעטים. שאלה המופיעה לא פעם בתקשורת: "עלות החיים החודשית בישראל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היא 11,133 שקל. רק לפלא הישראלי יש תשובה לשאלה כיצד מתיישב הנתון הזה עם העובדה שהמשכורת הממוצעת במשק נמוכה מסכום זה, ושמשיכת יתר כבר אסורה." "המשכורת הממוצעת במשק נמוכה מסכום זה" - האמנם? ואם כן בכמה? נושא ההטיה שבחישוב השכר הממוצע במשק מהוה חלק מהתשובה לשאלה. חלק אחר זו העובדה שהעלות האמורה מחושבת למשפחה, והרי בהרבה משפחות עובדים שני בני הזוג. ודרך אגב, נושא משיכת היתר אינו קשור לנושא, שהרי משיכת היתר אינה מהוה תוספת הכנסה חודשית אלא הלוואה קבועה.
