עוד יום קשה

[bertap]

עוד יום קשה

היום זה יום אחרי ההזכרה לכן אני כותבת מבולבל ולא לפי בחירה ,כל מה שעולה ונתקע בנשמה ,צריך להוציא ולשחרר ניצרה ,אני מרגישה כמו רימון שאת הניצרה שחררו והפיצוץ עומד להתחולל כל רגע אני חושבת כמה אני אוהבת את הפרום הזה ,אין כמו לשפוך את הלב בעין רואה, אוהבת אותכם ממני ברטה

 

[אחת מהצד]

היי ברטה,

לא יודעת, אם שמת לב לפנינה שכתבת פה, שתימצתה את אחת המהויות של הפורום הזה. "אין כמו לשפוך את הלב בעין רואה". כאילו באין רואה, ובעצם בעין רואה, ואצל אוזן קשבת, מתוך חיבוק של הבנה.. ואת, הרי יודעת, צריך קצת מנוחה בימים האלה מהכל. אז מתחת לשמיכה, או בחוץ. בשקט, או בפיצוף גדול. תני לזה להיות, ולצאת, כדי שיעבור. הרי תמיד את קמה בסופו של דבר וחוזרת.. שולחת לך חיבוק גדול וחם, ואהבה. אחת מהצד