עוד טיק חדש

[חגית35]

עוד טיק חדש ../images/Emo10.gif

נשיפה על אצבעות הידיים הבן מדווח כי זה חדש. אני כבר לא יודעת מה לחשוב... עולים ועולים עם הקלוניריט והנורמופרסאן מה שאומר אחד מהשניים- או שזה גל רגיל של הטוראט המתעתע, או שזה בשל חילופי עונות... או שהיה קורה כך או אחרת (זה כבר מעל לחודשיים) ... או שהנורמופרסאן הפסיקה להשפיע ויש מקום להחליפה בתרופה מסוג אחר. הוספנו עוד כדור קלוניריט... מייאש. אולי תמה השפעת הקלונידין לאחר מספר שנים איתה. (בשילוב עם קונצרטה).

 

[חגית35]

תיאור הטיקים בלשון של דימוי:

חשבתי על זה וקפצה לי מחשבה לראש עם דימוי של תמונה של משהו נפוח מלא אויר שיש בו חור ואנו רצים לסתום את החור הזה ו... נוצר חור במקום אחר ואנו רצים לסתום אותו ו... עד חור... בעוד מקום... אנו רצים למקום הזה ופתאום עוד שני חורים אנו כבר לא מוצאים אצבעות פנויות לסתום את החורים ואנו מביטים בהם ובאויר היוצא מהם מיואשים.

 

[גובלינית]

../images/Emo4.gifאולי פשוט צריך לאפשר, לשחרר ולקבל../images/Emo35.gif

אני משתמשת באנלוגיה של צינור שזורמים בו מים. אם דורכים עליו - אז, או שהוא מתפוצץ או שהוא משפריץ לך יש "על הפנים"... אז אלי פשוט צריך לאפשר ל"זה" (לטיקים...) לזרום , או כפי שכתבה spidergirl - אפילו ליהנות מזה...

 

[מירב1965]

חגית, אני יכולה רק לחבק אותך

ולאחל שתצאו מהפלונטר מהר, אני מבינה את הייאוש שכבר לא יודעים למה לשייך את התגברות הטיקים או כל שינוי אחר שקשור לטוראט. ליבי איתך יקירה

 

[חגית35]

../images/Emo51.gif

 

[גובלינית]

../images/Emo26.gifזה מה שכל כך "מעניין" בטוראט../images/Emo10.gif

הטיקים מתחלפים - יש תקופות טובות יותר וטובות פחות. אני זוכרת שכשבני היה בן 10 היה היה לו טיק מורכב ובלתי נסבל - שגרם לו לרדת מהחדר שלו בקומה השניה, לצאת לחצר ולהתגולל בתוך הדשא "כמו שצריך"... מיותר לציין, שהעור שלו כבר היה כמו "נייר זכוכית" וגם הוא וגם אנחנו כבר היינו על סף ייאוש. למודי סבל כבר ידענו ששום תרופה לא תעזור - ושזו תקופה, שזה יעבור ושתמיד יהיה טיק חדש... יום אחד הוא ממש נשבר ובכה "אמא מה קורה לי? אני כבר משתגע"... חיבקתי אותו חזק והזכרתי לו שכמו כל טיק שכבר עבר אצלינו - גם זה יעבור... אחרי יומיים הטיק עבר... ולא יודעת אם זה בגלל התקופה או משהו אחר. אבל על תרופות לא בנינו יותר מדי בתקופות הקשות האלה.. ידענו שצריך להחזיק את הראש "מעל למים" ולחכות עד יעבור זעם. והוא אכן, עבר... "קיצר" - שאלת המפתח צריכה להיות עד כמה הטיק מפריע לתפקוד של הילד. אם זה טיק שאפשר לחיות איתו - אז, בסדר. ואם לא - אולי אפשר לבדוק מענה תרופתי - אבל, כמו שציינתי, קשה לבנות על זה יותר מדי... למרות, שניתן להניח גם שללא כל טיפול תרופתי - יכול להיות שהטיקים היו בעוצמות גבוהות יותר ובלתי נסבלות ממש!