עוד חוזר הניגון....

פאמקי

New member
עוד חוזר הניגון....

מין תקופה כזו... משהו קורה.
ניגון ילדות... בבגרות.
חוויות שליליות חוזרות,
כאלה שהייתי בטוחה שהדפתי מחיי,
שלא נתתי להם להיכנס יותר
חזרו במלוא העוצמה.
כאילו כדי להזכיר- לא לשאננות!

ולשמחתי, גם החוזק חוזר,
המקום שעוצר ואומר "אין לזה מקום בחיי!"
אני ראויה ליותר.
ואם ישנה אהבה, זו אינה דמותה.

ושוב חזרה לילדות... בבגרות.
מן משהו שדוחף, לא מאפשר להיות לבד.
והרי זה זכור לי...
והרי בבגרותי, לא נבהלתי.
ונשארתי.
והייתי לבד... בהנאה גדולה.
ובכל זאת, כל מה שחוזר,
חוזר. אך לא כי היה חסר.

הפעם הוא חוזר ממקום אחר.
מחושל יותר.
זה לא הפחד
זו הכמיהה,
לאהבה.
 
כמיהה לאהבה ... זה פשוט זה


תודה
נתת לרגש שם יפה...
עבורי- ממש מדוייק

אבל הניגון החוזר הזה... שונה בכל פעם לא?
אני מרגישה שככל שאנו מתבגרות וצומחות ומתחזקות
הניגון משתנה... הצלילים או הקצב.... ?

כתבת כל כך מדוייק
רגש מזוקק ומדוייק...
תודה

סופ"ש עם שקט...
הרבה שקט... עם קצת קסם
 
מקסים פאמקי


אני בהחלט מזדהה עם הכתוב...

אהבתי במיוחד את הקטעים:

" ולשמחתי, גם החוזק חוזר,
המקום שעוצר ואומר "אין לזה מקום בחיי!"
אני ראויה ליותר.
ואם ישנה אהבה, זו אינה דמותה."

"פעם הוא חוזר ממקום אחר.
מחושל יותר.
זה לא הפחד
זו הכמיהה,
לאהבה."
 
למעלה