עוד חודש הלך.

[מיכל ק-ש]

תוליק

טוב מאוד שאספת את עצמך ואת ממשיכה לקחת חומצה פולית, כי מי יודע מה יהיה בחודש הבא... . הרי צריך להכין את הקרקע בצורה הכי טובה לקראת התינוק שלך ואני מקווה שהוא יעריך את כל ההכנות ויחליט להישאר.

 

[נועם@בת]

סופרגירל זה בכלל מבדיחה אחרת

אצלנו זה לא בדיחה- זה עצוב, אז בוכים. אפילו נשברים, מתפרקים מתפזרים לרסיסים. תלוי כמה רצון ותשוקה כלאנו בתוכנו במשך החודש, וכמה חזק הכל התרסק. בוכים עד שאין דמעות, ועד שבמראה ניבט אלינו פרצוף נפוח מעורר גיחוך. בוכים מתחת לשמיכה, ואם יש חתול מכניסים אותו גם לשם. גם בעלים אבודים אפשר לחבק ביחד, והלב נקרע שוב כששומעים אותם בוכים. חייבים לבכות כדי לטהר הכל. כדי לתת לכל הכאב הזה לצאת, ולהשאיר בפנים ריק אחד גדול. ריק שנוכל למלא בפעם הבאה בתקוות, במשאלות, בתשוקות וברירית מתעבה. אם נשמור בתוכנו את הכאב, לא נוכל להתחדש. אחרי כן לאט לאט נדביק את הרסיסים ונהיה כמו חדשות, אפילו יפות יותר בגלל סימני ההדבקה שיסיפו לנו כוח ועוצמה. אחרי הכל, נתחדש ונתחיל שוב מהתחלה. עד שנצליח עד שתינוק אחד יבכה לנו בלילה ויקרא לנו אמא.

נועם

 

[תוליק]

מאיפה הביטחון הזה נועם?

איך את יכולה להאמין שזה יבוא בסוף? סליחה, אבל היום אני לא אופטימית. אני מרגישה שאני מתפרקת. כמעט כמעט בכיתי לאבא שלי בטלפון. נשכתי חזק את השיניים שלא יצא הבכי. מי אמר שאחרי שאוציא כל מה שיש בפנים - יבוא תינוק? הרי יתכן שלא יבוא לעולם. יש מקרים כאלו. עולה בי מחשבה שלא סתם הסמל שלי הוא חתול שחור.

. תוליק המפורקת

 

[נועם@בת]

מאותו מקום שבו אני בטוחה בחיים

סביבי. מהמקום בו אני יודעת שאמשיך להיות בריאה ונאהבת, למרות שמסביבי יש חולי ועצב. אני בטוחה למרות שאני מכירה את הסטטיסטיקה, אבל מסרבת לכופף את עצמי בפניה. אחרי שתבכי לא מיד יבוא תינוק תוליק, אבל יתפוגג חלק מהכאב הצורב הזה שחונק אותך מבפנים. מי המציא את השטות שלא צריך לבכות וצריך לנשוך שפתיים? האם זה מה שיעזור? רע לי כשאין לי ילדים, אבל אני חייבת לעצמי להמעיט עד כמה שאפשר את הרע שבזה. אני לא מתעלמת ולא מכחישה, רק נחושה בדעתי להצליח. אם יבוא היום והמציאות תחליט אחרת- אז אכנע בפניה. עד אז אני יוצרת את המציאות שלי, ולא צוברת בתוכי את הכאב והכשלונות כמו חרוזים במחרוזת של סבל. וחתול שחור זה סמל אדיר יפתי (בתנאי שאת לא איטלקיה קתולית

). חתול שחור זה סמל לגמישות, ליופי, ליכולת ליפול ולקום, למשהו חמים ואהוב עם ערמומיות ויכולת הסתדר בחיים. לא סתם את חתול שחור חמודה. חתול עצוב וכואב, אבל חתול שקם וממשיך ללכת, ומלקק את הפצעים כדי שיחלימו. אולי לך יש יתרון עלי. אני לא יכולה להרשות לעצמי להתייאש, כי אז כל הסטטיטיקה תקום נגדי ותייבש את הכוח שלי. אז באמת אתרסק ולא אקום, כי הסיכוי שלי קטן מידי. אני חייבת להאמין כמעט ללא פשרות כדי שאוכל להמשיך עד שאצליח. נשמע אבסורד, הא? שולחת לך דבק, וספר הוראות הדבקה

אחרי שתגמרי להתפרק, תהיי חייבת להדביק

נועם

 

[innes]

נועם, את אשה מדהימה בתובנות שלך

רק ללמוד ממך, ולהפנים.

 

[אפרת**]

תוליק

יש לנו רגשות ותחושות שלפעמים כל כך קשה לשאת אותם. והם יכולים לשבור ולקרוע אותנו מבפנים. תוליק, מותר (יש שאולי אפילו יאמרו שצריך) להיות עצובים ולהרגיש שאנחנו ממש לא סופר-גירל. בעיקר כשעוד חודש הולך לו לתמיון.

אפרת