אתה תופס את זה יותר מידי שחור ולבן.
ערפאת אינו שולט על כל בקבוק תבערה שנזרק על חייל ישראלי, הוא גם לא נתן הוראה מפורשת או חצי-מפורשת לגבי כל אירוע שהתרחש... חלק מן הארועים הם כן בשליטתו המלאה ביותר, הפיגועים שמבצע הפת"ח למשל... הבעיה הגדולה בערפאת זה שהוא אינו עושה את הצעדים הנדרשים כדי למנוע את הפיגועים ובכך מהווה איזושהי תמיכה אליהם, הוא יכול לעצור פעילי חמאס וג´יהאד, לעצור את המימון הכלכלי שלהם, להפסיק את ההסטה בתקשורת הפלשתינאית שבשליטת הראשות הפלשתינית וכדו´ ואת זה שהוא הוכיח כבר ב 96 שהוא יכול לעשות, הוא לא עושה... אבל עדיין שליטתו באש אינה מלאה, ראה באחת מהודעות התגובה שלי ל"המוסד" דיברתי על זה שערפאת אינו יכול לצאת כנגד ברגותי והתנזים... עכשיו עם קשר ישיר - לא היה עדיף עם התקשורת הייתה נותנת לך פרשנויות מעמיקות, רקע היסטורי וכדו´ ולא בבל"ת שהיא נותנת עכשיו, הבעיה בתקשורת היא לא רק זו שציינת של החוסר דיווח, הבעייתיות היא גם שהתקשורת שכחה באיזשהו מקום את האתיקה שלה ואכפת לה רק מהכסף שהיא מקבלת... לכן נוח לתקשורת להציג את תוכנית ויסקונסון כתוכנית מדהימה! להראות בקלוז אפ כל הפגנה אלימה אבל לשכוח מכל הפגנה דמוקרטית... לבקר כמה שפחות את הצבא לא משנה מה הוא עושה, ולתת ניתוחים פסיכולוגיים בגרוש על מה עובר לערפאת בראש בכל שניה - אך לעשות את אותו דבר לשרון??? חס וחלילה. רוב הישראלים לא יודעים להבדיל בין החמאס, הג´יאהד, הפת"ח, התנזים, החזית העממית, החזית הדמוקרטית, האחים המוסלמים, התנועה האיסלמית, חיזבאללה לא מבינים מי פועל איפה? מה מטרות כל אחד מהארגונים האלה? מי מממן כל אחד מהארגונים האלה? מה התמיכה שלהם בציבור? היסטוריה קצרה שלהם וכדו´... רוב הישראלים לא יודעים להבדיל בין ערפאת, לאבו-מאזן, לאבו-עלא, לפייסל חוסני, לחנאן אשרוועי, סאיב עריקאת וכו´... רוב הישראלים לא יודעים להבדיל בין ד"ר תאבת תאבת לעבו אלי מוסטפה ולפעמים אפילו לא לשני ילדים שנהרגו בשוגג באיזשהו חיסול. בתור אנשים שחיים במדינה דמוקרטית ויש לנו כח השפעה, בתור אנשים שמביעים עמדות, שהרבה מהן מבוססות על הבנת מהות הסיכסוך, הפלגים השונים באוכלוסייה הפלשתינאית, הכרת העובדות בשטח, המפות וכדו´... אין לנו את הידע הזה ואנחנו אפילו לא מנסים להשיג אותו! אל תבינו שאני אומר שכל מי שיכיר את הידע הזה יהפוך חיש מיד לשמאלני, מה פתאום... שמאל ימין אלו תפיסות עולם שונות, אבל כדי שבנאדם ידע שדעתו היא באמת דעתו ולא שטיפת מוח הוא צריך להכיר את העובדות, ואת הוויכוחים ההיסטורים על העובדות... והוא צריך לשקול את דעותיו יום יום, שעה שעה... ובמקום מסויים, התקשורת אמורה לתת לך את זה, אבל התקשורת כפופה לאחד משני דברים (או שניהם) כסף ובעלי ההון, השלטון במדינה (כיום אין הבדל גדול בין הדברים)... ולכן האתיקה התקשורתית אבדה כמעט אצל כולם, בין העיתונים הגדולים "הארץ" הוא זה שמכיל הכי הרבה כתבים רציניים (עמירה הס, רוגל אלפר, זאב שיף, יואל מרקוס, נחמיה שטרלסר, גדעון סאמט - ולמרות מה שכולם חושבים, לא! לא כל הרשימה שצייניתי אלו אנשי שמאל) מה גם שמערכת העיתון היא רצינית, והעיתון הוא עיתון ששומר על אתיקה עיתונאית גדולה ולא נופל לתוך העיתונות הצהובה הגדולה הקיימת בארץ. הבעיה ב"הארץ" שהוא אינו מאוזן, רוב הכותבים שלו הם אכן אליטה שמאלנית קפיטליסטית, ולכן המאמרים שם לרוב מגמתיים... אפשר לקבל השלמה מ"מעריב" שקיימים בו כתבים רציינים כמו למשל בן כספית ו... (טוב נו לא עולים לי שמות אחרים לראש) אבל מערכת העיתון אינה יותר מידי רצינית והעיתון גובל בעיתונות צהובה... אבל הוא מהווה השלמה טובה כי רוב הכתבים שם הם ימנים... ותמיד יש את מקורות המידע האלטרנטיבים באינטרנט - אינדימדיה, האייל הקורא וכדו´.
