עוד חדשה לאוסף

היי לך -

בפורום שלנו יש לא מעט זוגות פרודים / גרושות. שמנהלות הורות משותפת בהסדרים שונים. מה שאת מספרת הוא נורא בעיניי - להשתמש ברגשות של ילד (כן, ילד בן שנה כבר בהחלט מזהה את הורייו ועובר חוויה קשה ביותר אם הם נעלמים) , ככלי סחטנות. חשוב ביותר לדעת - מה מעמדה של כל אחת מכן כלפי הילד? האם הריתן אותו כשתי אמהות? כאמא ובתזוג? אני מציעה לכן לפנות במהירות לייעוץ ואם יש צורך לבוררות. אני אישית גישרתי בכמה מקרים של פרדות כאלה ועזרתי להגיע להסכמים שניתן לעמוד בהם - תוך שימת טובתו של הילד בראש פירמידת השיקולים. אם תרצו עזרתי מוצעת.
 
היי לך -

בפורום שלנו יש לא מעט זוגות פרודים / גרושות. שמנהלות הורות משותפת בהסדרים שונים. מה שאת מספרת הוא נורא בעיניי - להשתמש ברגשות של ילד (כן, ילד בן שנה כבר בהחלט מזהה את הורייו ועובר חוויה קשה ביותר אם הם נעלמים) , ככלי סחטנות. חשוב ביותר לדעת - מה מעמדה של כל אחת מכן כלפי הילד? האם הריתן אותו כשתי אמהות? כאמא ובתזוג? אני מציעה לכן לפנות במהירות לייעוץ ואם יש צורך לבוררות. אני אישית גישרתי בכמה מקרים של פרדות כאלה ועזרתי להגיע להסכמים שניתן לעמוד בהם - תוך שימת טובתו של הילד בראש פירמידת השיקולים. אם תרצו עזרתי מוצעת.
 
ברוכה הבאה

וואו, קשה לי להגיב. אין לי נסיון דומה לשלך, ואני אפילו לא יכולה לדמיין מצב כזה. אני אנסה לעזור ממטיב מחשבותי. מתנלצת מראש אם הן לא יענו על הצורך שלך. האם יש הסכם חוקי כלשהו בין האם הלא ביולוגית לבין הילד? האם היא אפוטרופוס? מאמצת? אם כן, אני מניחה (לא יודעת בוודאות) שאפשר כן לחייב אותה לשמור על קשר עם הילד. אם היא מאמצת חלים עליה החובות של אם. בהנחה שאין לה חובות, ואת תלויה ברצון הטוב (?) שלה... קשה לתת על זה תשובה נחרצת. מצד אחד, אני נגד להיכנע לסחטנות. הרי אם עכשיו תסכימי לעשות כך וכך דברים, בעוד חצי שנה היא תדרוש עוד כמה דברים, ומה אז? מצד שני, האם את מוכנה לזה שהיא תנתק קשר עם הבן שלכן? אני חושבת שמה שצריך להנחות אותך הוא איפה הקווים האדומים שלך. מצד אחד- אילו דברים את מוכנה לעשות למען הקשר של האקסית שלך עם הילד, ועל אילו דברים את לא מוכנה להתשר. מצד שני- עד כמה את רוצה שישאר קשר ביניהם? אני מאוד יכולה להבין את הצורך הזה שלילד יהיו שני הורים. האם האקסית שלך, על הטוב שהיה ועל הרע שיש עכשיו, היא האדם שאת רוצה כהורה לילדך? האם יש לך מישהו (ידידה, אח, וכולי) שיוכלו לעזור לך בינתיים? האם זו אפשרות מבחינתך לאפשר לה לנתק את הקשר, ואולי להכיר לבן מישהי אחרת, שתהיה לו דמות אם נוספת? אם הוא היה בן 5-6 המצב היה מסובך יותר, בעיני. כי ילד בגיל הזה זוכר ויודע מה קורה סביבו. אם הוא היה בן 18, זה היה קל יותר- כי הוא היה יכול לבחור לבד אם לשמור על קשר. כיוון שהוא רק בן שנה, יש לך ולאקסית שלך את היכולת לקבוע האם הוא יכיר אותה או לא. אני יכולה להמליץ לך לשאול גם בפורום הורות הומולסבית, ואולי גם להתייעץ עם בעל מקצוע. קופות החולים מציעות ייעוץ במחיר מסובסד. בכל מקרה את מוזמנת להמשיך לכתוב פה, להתייעץ או לבקש כתף או חיבוק וירטואלים. דייקסטרה
 

dify

New member
מאד לא פשוט ../images/Emo10.gif

אני לא יכולה להגיד שעמדתי מול מצב כזה. אבל אני יכולה להגיד לך שזו שאלה שמעסיקה את שתינו, וזו שאלה מפחידה מאד! כי כן, טכנית אין לאמא השניה שום מחוייבות לילד, אבל אני בטח לא מחדשת לך שום דבר. אני כן רוצה לתת לך קצת חומר למחשבה מילדות שאני מכירה שגדלו בתנאים בעייתים... יש לי חברה אחת שגדלה בידיעה שאבא שלה לא רוצה להיות איתה בקשר. אמנם היא ידעה שהוריה נפרדו בגלל בעיות בינהם (לא בגללה) אבל היא עדיין הרגישה נטושה. בין השאר גם כי הוריה (אמא התחתנה שוב) היו אומרים לה "תגידי תודה שיש מישהו שמוכן לקחת אותך במקום אבא שלך" ועוד פנינים שכאלו... זה המקום שאני חושבת שלתגובה של המשפחה היה הרבה תפקיד. אני חושבת שהצורה שבה את תקבלי את ההחלטה של זוגתך לשעבר לוותר על הקשר עם הילד תקרין על איך הילד ירגיש עם המצב. האם היא מוותרת באמת על הקשר איתו? אני לא יודעת מה הבעיה שלה ולמה נפרדתן, אבל אם היא משתמשת במניפולציות על מנת להישאר איתו בקשר, הרי שאינה רוצה בקשר איתו באמת, ואם זה המצב, אז היא בעצם כבר ויתרה עליו, או ליתר דיוק- משתמשת בו כדי להגיע אליך (לטוב ולרע). להתעקש, לדעתי, שהיא תשאר איתו בקשר, זה לדעתי להעביר לילד את התחושה שהוא כלי משחק ביחסים בינכן, שעל כתפיו נטל אחזקת הקשר, שלא אוהבים אותו בזכות עצמו. זה בעיני נורא
פה המקום, שאולי, אני באמת באמת באמת לא מכירה את סיפור החיים שלכן ולא יכולה להגיד מניסיון, אבל אולי שווה לשקול לוותר על תרומתה לחייו, אם אחרי הכל זה יכול להכניס את הילד לעמדה שבה את מקריבה למענו, הכל נעשה מתוך מניפולציה ועוד לחצים שיש על הילד הקטן הזה. אני גם רוצה לחדד את זה, שאם היא מרגישה שהיא דמות חשובה בחיי הילד, הרצון להישאר איתו בקשר צריך להגיע ממנה, בלי קשר אליך. שוב, סיפור אחר, של חברה שיש לי, הורים גרושים, אבא שעזב ובנה משפחה חדשה, והיא בקשר איתו, בגלל שכולם שם מחוייבים בגלל כל מיני הסכמים. אבל הילדה עצמה, בשקט, מספרת לי מה זה להגיע לאבא ולהרגיש שלא איכפת לו בכלל שהיא באה, שהוא מקדיש את כל תשומת הלב שלו למשפחה החדשה, שהיא מגיעה למסעדה שלו (יש לו מסעדה) והיא תכלס מקבלת יחס ממנו ומהסביבה כמו של שאר האורחים במסעדה. הכאב של להרגיש לא באמת רצוי ואהוב לא נשמע המצב האופטימלי לגדל ילד, אי אפשר לקיים יחסים בכוח. ואולי היא כן אוהבת את הילד שלכם (אני לא מאמינה שלא) ואולי היא מפעילה עליך מניפולציה כי היא יודעת שהוא כל כך חשוב לך עד שאת תכנעי, והיא בונה על זה. אבל אם לא תכנעי, והקשר איתו יהיה חשוב לה, אז בשלב מסוים היא תחזור, ללא תנאים, לקשר עם הילד- כי הילד הוא זה שחשוב לה. לא באמת יודעת מה אומרים לא יודעת אם יש נחמה מחזיקה לך אצבעות ומקווה שכן תמצאו בינכן איזשהו פתרון.
Dify
 

i d o 7 3

New member
מעניין

הסיפור שלך מעניין אותי, בגלל מה שסיפרת, אבל בעיקר גם בגלל מה שלא... מי האמא הביולוגית?האם יש לכן אימוץ, אם לא, מדוע? מה הדבר שאת רוצה לעשות שעד כדי כך מטריד אותה שהיא מאיימת לנטוש? האם הוא עקרוני וחשוב כ"כ שאת מתעקשת לעשות אותו גם במחיר נטישה שלה? ולמה אני שואלת? כי גם אני בזבל הזה, ודברים שרואים מכאן... אנחנו בדיוק כמוכן, עם ילד קצת יותר גדול. היא הביולוגית, והיא מסרבת לתת אימוץ. בשבילה זה כח, ככה היא שולטת וזו הדרך היחידה שנותרה לה לפגוע בי. העובדה שזה פוגע גם בילד מוכחשת אצלה וכמיטב ההורים הפוגעים היא מגייסת לעצמה תרוצים שהילד עצמו עדיין קטן מכדי להגיד לה כמה אומללים הם ולכעוס על זה שהיא בכלל מעיזה להחליט בשבילו. כשהוא יגדל ויכעס עליה כמו שהיא כועסת על ההורים שלה, כבר יהיה מאוחר, בדיוק כמו שקרה לה עם הוריה... היא מתעקשת לעשות דברים עם הילד ולגור אצל ההורים שלה, למשל, תקופת מה אחרי הפרידה, מה שברור שלא מתאים לי, נכון? היא פשוט אומרת לי בעיה שלך. אז אמרתי שאני מתכוונת להיעלם מחייו של הילד ולא לתת לה את הכח לשחק בו בגלל שהיא הביולוגית. כמובן שעכשיו היא מרחמת על עצמה שאמרתי שאנטוש וכו', בלי שום יושר פנימי לראות את האובדן שהיא מפילה על הילד שלה. לכן אני שואלת אותך, האם גם את תוקף שמעמיד פני קורבן, או שאצלך זה באמת שונה? מה הפרטים האמיתיים?
 
לכו לגישור, ומהר!

לעיתים אחרי פרידה הפגיעה כל כך קשה, והרגשות כה סוערים, עד שפשוט אין יכולת לראות את הדברים מפרספקטיבה ראויה. פגיעה בילדים יכולה להיגרם לא מתוך זדון, אלא בלהט הטינה בין האמהות. אתן חייבות ללכת למגשרת. למישהי שתיתן פרספקטיבה חיצונית שפויה. שלא תהיה עסוקה בחלוקת ציונים של 'רעה' מול 'טובה', 'צודקת' מול 'מניאקית', אלא תעזור להחזיר את המוקד מה'אני' הפגוע של כל אחת מכן אל הילד שבתווך.
 

סאנסטון

New member
סליחה מה זה

א"ם לא תעשי ככה?" את מתכוונת שהיא מחייבת אותך לנהוג כך או אחרת, מה זה ככה? עם הילדה? איתה? עם חייך? תסבירי מה הכוונה ?
 
למעלה