אני רוצה להגיד לך, שאם היו נותנים לי לצייר את סיפורי התנ"ך, הייתי היום זוכרת הרבה יותר. דווקא 2 נקודות לאירופאים, והעובדה שהם לא זוכרים, לא בהכרח קשורה לשיטת הלימוד. זו דעתי, ואני מחזיקה בה.
אין תחליף לקריאת הטקסט, אין תחליף להתמודדות עם הטקסט. מזה שאני אספר לך אגדה יפה ואת תציירי איזה ציור, את אולי תזכרי את האגדה אבל לא תכירי באמת את הסיפור המקראי. רוב הילדים - גם לא יזכרו את הסיפור עליו הם ציירו.
ההיכרות שלנו את התנך שעולה על זו של האירופיים מקורה בכך שאנחנו מדברים עברית. שפת התנך. כלומר - יצא ככה. לולא זו היתה שפתנו לא היה לנו מושג מכל התכנים שקשורים בביטויים ובפתגמים האלה, התנכיים. אין מה להשוויץ. כל הדוגמאות לשימושים בביטויים שהעלו כאן שלא במקומם - מבטאים את ההשכלה הירודה כל כך והמשובשת....
התירוץ של "אנחנו מכירים את התנ"ך כי הוא בעיברית" די צולע. למה? כי התנ"ך והברית החדשה הם המקור לדת שלהם, בדיוק כמו שלנו. לצטט את שני הפסוקים הראשונים בתרגום השגוי (לגרמנית) הם כן יודעים. פשוט לא מכירים את השאר, לא ברמת הציטטות ולא ברמת התוכן, למרות שרובם מגדירים את עצמם כאנשים מאמינים-דתיים. אני ספקן אם יקרה שבארץ נשאל אדם בוגר על מה ולמה חוגגים את סוכות למשל והוא לא ידע מה המקור המקראי של החג. אולי אני טועה. אני מקווה שלא.
