עוד חודש ללא הצלחה. עוד טיפול (הזרעה) שלא הצליח. החודש הייתי צריכה ללדת, התל"מ שלי היה ב-29.2 הייתי אמורה להיות בסוף תשיעי, ואני עדיין לא בהריון אפילו. נמאס, לא יכולה יותר, שנה ו-8 חודשים זה יותר מדי.
אני גם חוטאת בהשוואת המצב הנוכחי שלי למה היה קורה לו ההריון היה מצליח (הייתי חוזרת מחופשת לידה עוד מעט). אסור. אסור לעשות את זה. רק קדימה. בהזרעה בחודש הבא תצליחי ותשכחי מה שאת עוברת עכשיו. הלוואי אמן.
כל חודש כזה של תקוה מנופצת ואכזבה צורבת משאיר בנו סימן עמוק של כאב. צריך ללמוד לחיות את החיים שלנו למרות הסימנים, לא לתת להם לצלק לנו את הנשמה. צריך ללמוד לשכוח ולהשאיר מאחור את מה שלא נשאר איתנו, לא להאחז בו ובכאב שלו. שולחת אהבה ועידוד מלא חופנים, וגם קופסת טישואים וכתף חמה לבכות.
מתוקה שלי מה קורה איתנו תגידי? באש ובמים ביחד? איך את מרגישה? בטח מיותר לשאול אבל בכל זאת. ומה הלאה מה בתפריט? (הלוואי ולא היינו נכנסות למסעדה הזאת קלקול בטן עשתה לנו וחרא בנשמה). יולי שולחת לך מיליון
ים והמון אהבה, אנחנו עוד נצליח וביחד זוכרת? אוהבת סנונית.